קפץ לו הנפתלי בנט

המלחמה הגדולה בין המדינה לעובדי הנמלים עדיין לא החלה, אבל הקרב בין השרים על הקרדיט כבר בעיצומו. מי שהצית את האש הוא שר הכלכלה, נפתלי בנט. בזמן שתשומת הלב התקשורתית מופנית ל"אחיו", שר האוצר, יאיר לפיד, פתח הטירון הפוליטי השני בממשלה בהסתערות פתע על הנמלים.

מי שהופתע מכך היה שר התחבורה, ישראל כץ. שר התחבורה, אדם שקול וזהיר, נערך כבר זמן רב למהלך בנמלים. כץ החל לפני כחודש במהלך, אחרי הכנות במשרדי התחבורה ובחברת נמלי ישראל שנמשכו שנים. הוא קיבל את ברכתו של ראש הממשלה והתכוון להתחיל בהידברות עם ההסתדרות, כשפתאום בנט מופיע לו מהאגף, צועק "אחריי" ומתחיל לירות בכל הכלים.

כללי המשחק קובעים שאת ההחלטה על הקמת נמל פרטי יקבלו שר האוצר ושר התחבורה, בהסכמתו של ראש הממשלה, כמובן. לשר הכלכלה יש במשחק הזה תפקיד פאסיבי וכפוי טובה. עליו נגזר להתמודד מול לחצי התעשיינים שיעלו בשורה ארוכה ללשכתו בירושלים אם תפרוץ שביתה ממושכת בנמלים, שביתה שתגרום להם לנזקים כבדים. בנט הפך את המאבק בוועדי העובדים בנמלים לאחד מדגליו במערכת הבחירות. אין לו שום כוונה להישאר פאסיבי.

כדי לדחוף את עצמו פנימה בלי לשבור את כללי המשחק, מצא בנט דרך יצירתית. בסוף השבוע פרסם הממונה על ההגבלים העסקיים כי בכוונתו להכריז על הנמלים כקבוצות ריכוז, אחרי שנים שהנושא מונח על שולחנו. בנט מיהר לספח את הממונה לכוחותיו. הממונה הוא "זרוע מרכזית במשרד הכלכלה", כתב השר בעמוד הפייסבוק שלו, למרות שבפועל הממונה הוא רשות עצמאית מאז 2005.

ברמה התקשורתית המהלך של בנט עבד. לפחות פרשן כלכלי אחד כבר הפך אותו למוביל הרפורמה בנמלים, על אפו ועל חמתו של השר כץ. התוצאה היותר מעניינת היא הצטרפותו של ראש הממשלה למאבק על הקרדיט. הבוקר הזכיר לנו נתניהו שהוא כבר עשר שנים מקדם רפורמה בנמלים. בינתיים נראה שבפחות מעשרה ימים הצליח בנט להשיג יותר מביבי, לפחות ברמה התודעתית.