"לא פלא שישראל בשורה הראשונה בעולם בפיתוחים חקלאיים"

"בתחום החקלאות בישראל יש תופעה מעניינת: החקלאי הישראלי הרבה יותר פתוח לבחון טכנולוגיות חדשות, לעומת החקלאי האירופי או האמריקאי. זה בהחלט מהווה מוטיבציה לפתח עוד ועוד טכנולוגיות בתחום", כך אומר פרופ' עודד שוסיוב ממכון סמית למדעי הצמח והגנטיקה בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים.

לדבריו, "לא פלא שישראל נמצאת בשורה הראשונה בעולם בפיתוחים חקלאיים, החל מפיתוחים כמו המצאת הטפטוף, שיטות השקיה ודישון מתקדמות, זרעים, השבחה, הנדסה גנטית בצמחים ועוד. ביחס לגודל האוכלוסייה, ישראל בהחלט מהווה מקור עצום לפיתוחים".

שוסיוב מציין שישראל מוכרת ומוערכת בעולם בתחום הטכנולוגיה לחקלאות. "בשנים האחרונות היו כמה רכישות מאוד גדולות או השקעות בטכנולוגיות שפותחו בארץ", הוא אומר, "לדוגמה, חברה שאני ייסדתי, FuturaGene, נרכשה תמורת כ-100 מיליון דולר על-ידי חברה ברזילאית שמפתחת עצי יער מהונדסים גנטית. חברה אחרת, רוזטה גרין, נרכשה בזמן האחרון ויש עוד דוגמאות. למעשה, אין כמעט חברה ישראלית בתחום של פיתוחים חקלאיים מתקדמים (אגרו-טק) שלא נפגשת בשלב כלשהו בחייה עם חברות ענק בינלאומיות או קרנות גדולות".

כאשר שוסיוב מביט לעבר העתיד, הוא אופטימי בנוגע לאפשרויות שניצבות בפני חברות הסטארט-אפ הישראליות שפעילות בתחום. "העתיד הוא יוצא מהכלל מסיבה פשוטה: אחד האתגרים הכי גדולים שהעולם עומד מולו היום זה אספקת מזון. התחום הזה מתפתח בצורה בלתי רגילה", אומר שוסיוב שישתתף בועידת קנט 2013 "חקלאות מצמיחה הזדמנויות" (בשיתוף עיתון "גלובס") שתתקיים מחר (ב') במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. "גלובס" מציג כמה מהחברות שישתתפו בוועידה.

דנציגר אינוביישנס - לשנות את הגנום הצמחי

חברת הביוטכנולוגיה דנציגר אינוביישנס (Danziger Innovations), שהוקמה בשנת 2008, מפתחת טכנולוגיה ייחודית, MemoGene, להשבחת צמחים. הטכנולוגיה מאפשרת ביצוע מוטציות מוכוונות ומדויקות באתרים ספציפיים בגנום הצמחי, וביצוע טרנספורמציה לאתרים מוכוונים בגנום, במטרה לטפח צמחים בעלי תכונות חדשות.

הטכנולוגיה פותחה בשיתוף עם פרופ' אלכסנדר (סשה) ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. החברה הגישה, יחד עם האוניברסיטה העברית, בקשות לרישום שני פטנטים על הטכנולוגיה.

בעלי החברה הם האחים גבי דנציגר ומיכה דנציגר, שהם גם בעלי חברת דנציגר משק פרחים "דן", שחוגגת 60 שנה להקמתה.

"השיטה מבוססת על שימוש בווירוסים צמחיים שמכילים גנים המקודדים לאנזימים המבוטאים ברקמת הצמח", מסביר מיכה דנציגר, "האנזימים מהונדסים במעבדה ומותאמים לביצוע שינויים במקומות שמוגדרים מראש בגנום.

"האנזימים פועלים כמו 'מספריים ביולוגיים' לעריכת DNA, והם חותכים ומשנים את ה-DNA בכל תא שהודבק בווירוס, בלי להותיר עקבות מלבד השינוי הגנטי עצמו".

לדבריו, הטכנולוגיה יכולה לשנות את אופן ביטוי הגן או לבטל פעילות של גן באופן מכוון, ללא החדרת גן נוסף - ולפיכך, ככל הנראה המוצר לא ייחשב כמהונדס גנטית.

זהו יתרון משום שמוצר מהונדס גנטית דורש הליכי מסחור מסובכים וארוכים. במקביל, הטכנולוגיה מאפשרת גם החדרת גנים באופן מכוון לאתרים שנבחרו מראש בגנום הצמחי, והתוצר ייחשב כתוצר מהונדס גנטית.

- לאילו גידולים הטכנולוגיה מתאימה?

"להשבחת גידולי שדה, ירקות וגם לטיפוח צמחי נוי. הטכנולוגיה גנרית וישימה על מגוון גידולים רחב, לרבות גידולים ששיטות ההנדסה הגנטית המקובלות אינן פועלות בהם".

עד כה הושקעו בחברה כמה מיליוני שקלים, וכיום היא נמצאת בשלבי התקשרות עם חברות שונות לביצוע פרויקטים משותפים. דנציגר מציין שהפוטנציאל השיווקי רב מאוד וכולל את תעשיות המזון, העץ והנייר, הביגוד, התרופות וכן ייצור אנרגיה מתחדשת.

- איך תיראה דנציגר אינוביישנס בעוד מספר שנים?

"החזון שלנו הוא להיות חברה ישראלית-בינלאומית, בעלת מובילות בתחום האגרו-ביוטק ליצירת מוצרים בעלי תכונות ייחודיות, בעלי ערך כלכלי מוסף גבוה".

רוטס - לחמם ולקרר את שורשי הצמח

חברת רוטס (Roots) היא חברה צעירה שהוקמה ב-2012, אך ניסויי השדה שלה נערכו עוד קודם. צוות החברה כולל את המנכ"לים המשותפים היזם בועז וכטל והמהנדס החקלאי ד"ר שרון דביר, ואת ארז צמחוני שמשמש כמנהל הפיתוח.

רוטס פועלת תחת החממה הטכנולוגית אביטל פארמה ליין, בשיתוף משקיעים פרטיים מתחום הצנרת והפלסטיקה.

"אנחנו מציעים מערכת יחידה מסוגה, שיכולה גם לחמם וגם לקרר שורשים ומשתמשת באנרגיה מועטה מאוד", אומר וכטל. לדבריו, יש בעולם 6 מיליון דונם של חממות, ומציאות של החרפה אקלימית גלובלית מכתיבה סדר יום חדש לחקלאים. "צמחים סובלים מתנאי אקלים מקצינים, יבולים נפגעים והחקלאים מאבדים הכנסות", הוא אומר.

הפתרון של רוטס נוסה על שמונה גידולים בשלושה אזורי אקלים, והצביע על הגדלת התפוקה ב-20%-240%. "הפתרון שלנו מקצר מחזורי גידול ומשפר את איכות הפרי בכך שהוא מונע שינויים קיצוניים בטמפרטורה של השורש. הוא מתאים לחממות ולשדות פתוחים", מציין וכטל.

- איך הטכנולוגיה עובדת?

"בעומק שני ומטר באדמה, הטמפרטורה אחידה כל השנה. אנחנו 'קוברים' צינורות בעומק, והם מזרימים ומסחררים מים. הצינורות עוברים ליד השורשים וכתוצאה מכך, השורשים מקבלים את טמפרטורת האדמה. הגענו להפחתת 10 מעלות בקיץ והעלאת 10 מעלות בחורף, וכך אנחנו מונעים עקות חום וקור בצמח".

הטכנולוגיה כבר נמצאת בהליכי מסחור, ולרוטס יש טכנולוגיה נוספת בתהליכי פיתוח, להשקיה בעיבוי מים. בחברה הושקעו עד היום כמה מיליוני שקלים.

- מהו היקף השוק הפוטנציאלי שלכם?

"מבחינה כספית השוק עצום ורב. יש בעיה מאוד גדולה בחקלאות בגלל הקצנת מזג האוויר ועלויות אנרגיה גדולות.

"כרגע אין לנו מתחרים בטכנולוגיה שגם מחממת וגם מקררת במערכת אחת. המתחרים שלנו הם יצרני מערכות חימום שמשקיעות אנרגיה של דלקים, ויצרני מערכות קירור אוויר שגורמים ללחות גבוהה בחממות".

- מה צפוי בעתיד?

"אנחנו מקווים שתהיה לנו נוכחות בינלאומית במדינות שיש לנו בהן פטנטים ושנוביל את שוק ניהול האקלים דרך ניהול טמפרטורות שורשים, כי זה הפתרון האולטימטיבי בעולם החקלאות".

מירובוט - לנהל רפת בשלט רחוק

חברת MiRobot עוסקת בתחום של פתרונות לענף הרפתות. החברה מחממת מופת מנוהלת על-ידי המנכ"ל ומנהל הפיתוח טל ברקת, ושותפו דוד רובין, מנהל הפיתוח העסקי.

"רפתנות זה ענף חקלאי שנמצא בפיגור מבחינת השימוש שלו בכוח אדם. הענף משתמש בכוח אדם רב", אומר ברקת, "מדובר על שלוש משמרות חליבה ביממה, 365 ימים בשנה, וזה הופך את העסק למאוד יקר".

מירובוט מפתחת זרוע רובוטית שתותקן בכל עמדת חליבה, תחליף למעשה את עבודת המפעילים ותשאיר צורך רק במפקח אחד.

הפתרון מתאים לרפתות גדולות, שהן רוב הרפתות הקיימות בעולם. "ברפתות גדולות יש מכון חליבה - מבנה שמביאים אליו את הפרות. כל פרה נכנסת לעמדה, והיום יש פעולות ידניות רבות לפני ואחרי החליבה", אומר ברקת. לדבריו, הבעיה ידועה וכואבת לכל העוסקים בתחום.

"לא המצאנו את הבעיה, היא נמצאת על שולחנם של כולם. לנו יש את הטכנולוגיה הכי מתקדמת".

- איך זה שאף אחד לא ניסה לפתור את הבעיה עד כה?

"היו הרבה ניסיונות אבל הדבר דורש תחכום טכנולוגי. זו טכנולוגיה מאוד מתוחכמת בגלל הצירוף הנדרש: מצד אחד שיהיה מספיק זול כדי שיהיה כלכלי לרכוש, ומצד שני שיהיה עמיד בתנאים 'עוינים' של מכון חליבה רטוב ומלוכלך".

ברקת מציין שהמערכת של מירובוט נבנתה על שלושה עקרונות: שימוש בכל הציוד שכבר קיים ברפת; הנדסת חומרים מתוחכמת כך שהעמידות לא נובעת ממסיביות המערכת אלא מהתחכום שלה; ואפשרות לפקח מרחוק על הרובוט בעזרת מכשיר סלולרי או טאבלט.

לדבריו, השוק הפוטנציאלי הוא בהיקף 6 מיליארד דולר, מתוכם 2.5 מיליארד דולר בארה"ב. החברה נמצאת בשלבי גיוס הון.

- מהי המטרה שלכם?

"המטרה היא לפתח חברה שמפתחת, משווקת ונותנת שירות, ומוכרת בעולם. אנחנו לא מחפשים לעשות אקזיט אלא להיות ספק מוביל. אנחנו עושים את המהפכה הבאה בעולם הרפתנות".

הטכנולוגיה של Futuragene ממשיכה לצמוח

אחת החברות הישראליות הוותיקות בתחום החקלאות היא FuturaGene, שעוסקת בטכנולוגיה לשיפור תכונות הגנים בצמחים. החברה עברה כמה גלגולים: היא הוקמה לפני 20 שנה בשם CBD טכנולוגיות, על בסיס פיתוח של פרופ' עודד שוסיוב מהאוניברסיטה העברית. לאחר שהושקעו בחברה כ-20 מיליון דולר לאורך השנים, היא עלתה על הרדאר של החברה האמריקנית FuturaGene ב-2006, והחברה האמריקנית רכשה את CBD הישראלית בעסקת מניות.

חלפו עוד כמה שנים וב-2010 נרכשה החברה הממוזגת על-ידי חברת Suzano מברזיל, שנסחרת בשווי של כ-4 מיליארד דולר, אשר שילמה תמורת FuturaGene כ-100 מיליון דולר. פעילות החברה בישראל מבוצעת ברחובות.

מנהל הפיתוח העסקי, ד"ר ניסים חן, מציין כי Futuragene מפתחת פתרונות בני-קיימא להגדלת היבול בעצי אקליפטוס וצפצפה לתעשיית העץ, הנייר והביו-אנרגיה. במקביל, יש לה טכנולוגיות בפיתוח, שמטרתן הפקה של אתנול מעצים והוזלת התהליך, וכן הגנת היבול מפני מחלות, מזיקים ותנאי גידול קשים.

חן מוסיף שכיום יש כ-200 מיליון דונם של עצי אקליפטוס נטועים ברחבי העולם. "המוצר הראשון של החברה הוא עצי אקליפטוס שגדלים מהר יותר, שניתן לקצור אותם מוקדם מהרגיל ולייצר יותר ביומסה בשטח הנתון. מוצר זה נמצא כעת בעיצומו של שלב האישור הרגולטורי בברזיל", הוא אומר.

- מהו החידוש הטכנולוגי?

"הטכנולוגיות שלנו מבוססות על הנדסה גנטית. הגנים שאותם אנו מבטאים בעצים גורמים באופן ישיר להגדלה משמעותית של הביומסה מבלי להשפיע על שאר התכונות של העץ.

"היתרון שלנו הוא שכאשר המוצר יאושר לשימוש מסחרי, הוא יהיה הראשון בעולם שהוכח בוודאות במספר ניסויי שדה כגורם באופן ישיר לעלייה של לפחות 20% בביומסה של העץ".

לדברי חן, כ-10% מהשוק הברזילאי הם מטעים מסחריים של Suzano, כך שמדובר למעשה ב"שוק שבוי" עבור החברה. במקביל פועלת החברה במדינות נוספות ובהן סין וארה"ב. ומה צופן העתיד? "אנו מעריכים שבטווח של עשר שנים נהיה חברים בקבוצה קטנה של חברות שפיתחה טכנולוגיה פורצת דרך, משלב הגילוי במעבדה ועד למוצר בשוק. נמשיך להרחיב ולבסס את פעילותנו עם שותפים נוספים באזורים בהם קיימים מטעים מסחריים לצרכי תעשיות העץ והנייר והביו-אנרגיה".

 הרעב העולמי