"החקלאים יצטרכו לאמץ סטנדרטים חדשים של חשיבה"

"החקלאים יצטרכו לאמץ לעצמם סטנדרטים חדשים של חשיבה. לא עוד חקלאים המתבססים על מענקים ומכסות מהממשלה אלא לנסות ולשכנע יזמים שיש להם ביזנס טוב ולהזרים לתוכם משאבים", כך אמר היום שר החקלאות, יאיר שמיר, בוועידת קנט 2013. מנכ"ל קנט (הקרן לנזקי טבע) דוד גינזבורג קרא למדינה להגביר את תמיכתה בחקלאות, בין היתר על-רקע החשש מהשתלטות פולשים על קרקעות המדינה.

"ללא חקלאות אנחנו רואים מה קורה לקרקעות המדינה - הן כבר לא שייכות כל-כך למדינה" אמר גינזבורג. בדברו בועידת קנט 2013 חקלאות מצמיחה הזדמנויות אמר גינזבורג כי "החקלאות תורמת לפיתוח הנוף ומספקת תוצרת חקלאית טרייה שהציבור מאד מעריך אותה".

גינזבורג ציין כי נזקי הטבע האחרונים לחקלאות ובראשם מכת הארבה גרמו נזקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בהתייחסו לארבה שיבח גינזבורג את פעילות משרד החקלאות אך ציין כי "בכל פעם אומרים לנו שזה הולך להיות הרבה יותר גרוע בפעם הבאה".

יו"ר קנט שלמה שטרית ציין כי צריכת המזון העולמית צפויה להכפיל את עצמה עד 2050. שטרית קרא להגדיל את תקציבי המחקר כדי שיאפשרו הגברת התפוקה לדונם כי "האוכלוסייה גדלה אך הקרקע לא גדלה".

בברכה מצולמת לבאי ועידת קנט 2013 אמר שמיר כי "מה שברור הוא שתקציב המדינה לא יכול לשאת על גבו את כל השאיפות של כולנו. ב-25 השנים האחרונות הייתי בעולם ההייטק והייתי ממש בראשיתו. אם פיתוח ההייטק היה צריך להיות בנוי אך ורק על תקציב המדינה לא היינו מגיעים לשום מקום. אותו דבר צריך לעשות בחקלאות. ולכן, אי אפשר רק להסתמך על תקציב המדינה. צריך למצוא אפיקים חדשים. המדינה תמשיך לתמוך בכיוונים כלליים שהיא רוצה אותם שהם יותר יעדים לאומיים מאשר כלכליים אבל צריך במפורש את הסקטור הפרטי".

שמיר הוסיף כי "פעם הייתה החקלאות במים ללא מחיר והיום המים עם מחיר. התנאים השתנו ולכן כללי המשחק חייבים להשתנות יחד איתם כדי להישאר ולשרוד. לאורך השנים האחרונות לפחות החקלאות ששרדה היא רק זו שעברה התייעלות מאסיבית. התוצאה היא שאם לפני 20 שנה היו כאן 40 אלף חקלאים אז היום יש 15 אלף. אני מדבר על אלה שעוסקים ישירות. אבל הם מפיקים הרבה יותר תוצרת מאשר 40 אלף שעשו לפני 20 או 30 שנה. הייתה פה התייעלות אבל היא לפחות מועסקים - וזאת תופעה שחייבים לטפל בה...יש פה דילמה לא פשוטות כי לפעמים התייעלות בחקלאות גורמת לירידת המועסקים וזה כמובן נוגד בצורה משמעותית את מדיניות הממשלה לצמיחה ויצירת מקומות עבודה ותפיסה ואחזקה של שטחי מולדת".

מנכ"ל מכתשים אגן ארז ויגודמן אמר כי מרבית הערך הכלכלי בעולם נוצרה ב-50 השנים האחרונות אבל מה שחשוב יותר הוא שקצב השינוי הולך ומתגבר". ויגודמן הציג שלוש אמירות מרכזיות שמאפיינות את התפתחות הכלכלה בשנים הקרובות ואמר כי "המזון שהעולם נדרש לייצר ב-40 השנים הבאות יהיה שקול לכל המזון שיוצר בעולם ב-10 אלפים השנים הקודמות. מדובר ב-80 מיליון פיות חדשים להאכיל כל שנה ובמקביל אנחנו מאבדים בכל שנייה קרקע חקלאית בגודל של מגרש כדורגל. צוואר הבקבוק הוא המים. 70 אחוז מהמים בעולם הולכים לחקלאות. התוצאה היא קפיצה דרמטית במחירי הסחורות החקלאיות".

ויגודמן ציין כי בשעה שכל הענפים הכלכליים במשק צומחים בקצב מהיר דווקא קצב הצמיחה בחקלאות הולך ויורד. "העולם נמצא במהפכה אבל המהפכה דילגה על ענף אחד, החקלאות" אמר ויגודמן. ויגודמן הוסיף כי "רוב השיפור שאנחנו רואים בחקלאות ב-100 השנים האחרונות נובע מיתרון לגודל ולא מפריצת דרך טכנולוגית. מה הפלא? תראו כמה מעט מושקע במו"פ בתחום הזה. מספר הזנים מצטמצם כמות הגידולים הרבה יותר קטנה. לכן חקלאות היא הדבר הגדול הבא.