כך נעלם מהבורסה המקצוע המבוקש עם המשכורת המכובדת

עד לאחרונה זה היה מקצוע מבוקש שלווה במשכורת מכובדת, מעמד יוקרתי, ריגושים תכופים וסיפורי ההצלחה. אבל בתקופה האחרונה נראה שלא רק מחזורי המסחר בבורסה המקומית הולכים מתכווצים, אלא גם מספרם ושכרם של האנליסטים.

בזו אחר זו נסגרות או ממוזגות מחלקות מחקר, והאנליסטים הנותרים בשוק נאלצים להסתדר עם שכר שנשחק בכ-50%. אנליסט מתחיל ייאלץ להסתפק היום בשכר של כ-9,000 שקל בממוצע, אנליסט מנוסה ב-15 אלף שקל, אנליסט בכיר ב-20 אלף שקל, ומנהל מחלקת מחקר יכול להגיע לשכר של 30 אלף שקל בחודש.

"הכניסה המאסיבית של הבנקים לתחום הברוקראז', לצד הירידה במחזורי המסחר, הפכה את התמורה מהפעילות לשולית וצמצמה את מספר האנליסטים של ה-Sell Side|", אומר אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי ההון.

"בשוק יש מגמה ברורה של צמצום פעילות במחלקות המחקר, והדבר מביא לעומס גדול על האנליסטים בהן. כפועל יוצא, חלה ירידה באיכות הסיקור", מוסיף אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי.

השילוב של מחזורי המסחר הנמוכים עם העומס הרגולטורי ומגמת המיזוגים והרכישות שעוברת על בתי ההשקעות, הביאו לכך שיותר ויותר גופים סוגרים את פעילות הברוקראז', שהרווחיות בה הולכת ונשחקת. "אנחנו יורים לעצמנו ברגל. בגלל שיש פחות אנליסטים, חל קיטון בכמות הדעות - וזה לא בריא לשוק ההון", מתריע ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז'.

יעקובי, שנמצא בענף 13 שנים ומנהל כיום 5 אנליסטים, מוטרד מהשינויים האחרונים שחלו במקצוע. "זה נכון לכל תפקיד, אבל כשמדובר באנליזה המקצועיות והניסיון הם קריטיים. נוכח העובדה שבחלק מבתי ההשקעות מעדיפים אנליסט לא מנוסה וזול על פני אנליסט ותיק ויקר, אני חושש ששוכחים זאת". לטענת יעקובי, "נראה שבזמן האחרון מה שחשוב לאנליסטים זה לרדוף אחרי כותרות ולהתאים את עצמם למומנטום, במקום לחשוב איך לתת ערך מוסף. התפקיד של אנליסט הוא לנתח מגמות ולהבין את העתיד, לא רק להגיד מה כתוב בדוחות הכספיים".

"הצמצום משפיע על טיב הסיקור"

יעקובי מוסיף כי בעשור האחרון בתי ההשקעות החלו להשקיע ולפתח את מחלקות ה-Buy Side, מתוך הבנה שגוף שמנהל כספי ציבור לא יכול להישען רק על אנליזות חיצוניות. "מחלקות ה-Sell Side הן זן נכחד", הוא אומר, ומוסיף כי הבעיה היא שמדובר בשני סוגים של אנליזות ששונות מהותית מבחינת הסיקור. "אני חושב שהמחלקות האלה בהחלט מתמקצעות, אבל השוני ביניהן תמיד יהיה גדול", הוא אומר, "אנליסט Sell Side מתמחה במספר מצומצם של חברות, כ-15 בערך, כדי שיוכל להכיר לעומק את הפעילות של כל אחת ואחת מהן. אנליסט Buy Side נאלץ לסקר הרבה יותר חברות, כ-30, ולכן הראייה שלו יותר רוחבית ופחות ממוקדת. ברור שזה פוגע באיכות האנליזה".

ליכט מחזק את דבריו של יעקובי: "בזמן שמחלקות ה- Buy Side גדלות ומתפתחות, ה-Sell Side מצטמצמות ונסגרות, מה שבהחלט משפיע על טיב הסיקור. בנוסף, בגלל הירידה במחזורי המסחר יש ירידה בסיקור חברות קטנות, שהמחזורים בהן נמוכים. חברות ביומד, למשל, זוכות למעט מאוד סיקור, כשבפועל פוטנציאל הרווח בהן גדול".

"לצערי כל השוק בכיוון של קונסולידציה. עודף הרגולציה מייקר את העלויות, בייחוד עבור החברות הקטנות, וכל שנה יש פחות ופחות חברות בבורסה. זה לא אידאלי", אומר גלזר, שמנהל כיום 5 אנליסטים, "אנחנו משתדלים לשמור על יציבות במספר האנליסטים ועל כיסוי של רוב החברות המרכזיות, במטרה לשמור על הערך המוסף. אנחנו מאמינים שאנשים יודעים להעריך איכות ומוכנים לשלם בעבורה. זה נכון שבימים אלה הברוקראז' הוא ביזנס שמרוויחים עליו פחות, אבל צריך לזכור שהוא מתרחב ומתכווץ בהתאם לשוק. בסופו של דבר הפעילות תתייצב".

כאמור, השחיקה המתמשכת ברווחיות הברוקראז', שבימים יפים יותר הייתה מקור הכנסות עיקרי לבתי ההשקעות, הובילה גופים רבים לסגור את הפעילות. כך, למשל, בשנה שעברה (טרם התמזג עם דש-איפקס) הודיע מיטב על צמצום פעילותו בתחום; לפני כחודשיים סגר הראל את המחלקה; ואילו כלל פיננסים נמצא כיום במגעים מתקדמים למכירת הפעילות לבנק ירושלים.

מנגד, באי.בי.אי, שהברוקראז' מהווה עבורו פעילות ליבה, החליטו להגדיל את מחלקת המחקר, שמונה כיום 7 אנליסטים. סביר להניח ששחיקת שכר האנליסטים בכ-50% תרמה להחלטה.

"בישראל יש קצת זילות במקצוע"

"בשנים האחרונות הבנו שהמחקר מאוד חשוב ללקוחות, ואנחנו מכינים את עצמנו לימים טובים יותר", אומר ליכט. הוא מספר כי בית ההשקעות מתמודד עם הירידה בפעילות הברוקראז' באמצעות סיקור תחומי פעילות חדשים, כמו תעודות הסל ו-ETF וסיקור אג"ח. לדברי יעקובי, שגם מעסיק אנליסט חוב, מדובר בפעילות בעלת תרומה גדולה, משום שקיים לכך ביקוש אצל הלקוחות, מנגד הוא מציין כי "בפועל מדובר באנליסט לוויין, שיחד עם אנליסט האקוויטי נותן את התמונה המלאה לגבי מצב החברה".

עם זאת, יש תחום פעילות מרכזי שהאנליסטים עדיין מתקשים בו - ניירות ערך זרים. בהתחשב בעובדה שמגמת הסטת כספי הגופים המוסדיים לחו"ל נמצאת בשיא, מדובר בבעיה לא קטנה בכלל. "הרבה מאוד כסף זורם לחו"ל, וזאת בעיה קשה. לאנליסטים המקומיים קשה מאוד ליצור יתרון על פני עמיתיהם הזרים", מודה ליכט.

"האנליסטים בחו"ל מאוד ותיקים, חלקם מכסים את התעשייה כבר 20 שנה. בישראל אני מרגיש שיש קצת זילות במקצוע, ובסוף זה פוגע באיכות האנליזה", מוסיף יעקובי.

נזכיר כי לאחרונה הודיע דש-מיטב על רכישת השליטה בחברת קמליה קפיטל מרקט, חברת ברוקרים המתמחה בברוקראז' של ניירות ערך זרים.

 יש לי מושג