האנליסטים המצטיינים: ג'וזף וולף, רוני בירון ואלעד קראוס

ואלו הם הזוכים הגדולים בדירוג האנליסטים של "גלובס" לשנת 2013: ג'וזף וולף מבנק ההשקעות ברקליס קפיטל קוטף את מדליית הזהב, ולמקום השני הגיע רוני בירון מבנק ההשקעות השוויצרי UBS, שקיבל את מדליית הכסף; את מדליית הארד מקבל אלעד קראוס - בזמן הדירוג בבית ההשקעות הראל פיננסים, וכיום חלק ממחלקת המחקר של לידר שוקי הון.

דירוג האנליסטים המסקרים את השוק המקומי מתפרסם בלעדית ב"גלובס", זו השנה החמישית ברציפות. הזוכים במקומות הראשונים הם אלו שהמלצותיהם הצליחו להכות, בין השנים 2011-2012, בשיעור הגבוה ביותר את הבנצ'מרק, הוא מדד ת"א 100.

השנתיים החולפות היוו אתגר לא פשוט עבור האנליסטים, אשר מספרם בשוק המקומי הולך ופוחת. זאת, על רקע ההאטה במשק, יחד עם תהליך הקונסולידציה המתמשך בקרב בתי ההשקעות, בשילוב עם התייבשות מחזורי המסחר בבורסה המקומית, שהביאו לצמצום ואף לסגירה של חלק ממחלקות המחקר בארץ.

זאת ועוד, בתחילת יולי2011 הגיע לסיומו הראלי שנרשם בשוק המקומי, בדומה ליתר השווקים בעולם. הבורסה בתל-אביב עברה לירידות חדות, כשהיא מוחקת את הרווחים שצברה רק שנתיים קודם לכן. השווקים הצליחו אמנם להתאושש ב-2012, אך לא היה בכך די כדי לקזז את ההפסדים שהסבה 2011. כך, רשם מדד ת"א 100 בשנים 2011-2012 תשואה שלילית של כ-14%.

השנה החולפת הייתה אם כן שעת מבחן לאנליסטים. אז מי מהם הצליח לשמור על הכסף שלכם, ואולי אף לייצר תשואה עודפת? בניגוד לדירוג הקודם, הפעם אין לכך תשובה גורפת, שכן הזוכים בשלושת המקומות הראשונים אינם מסקרים את אותם הסקטורים.

הבורסה מתייבשת ועמה האנליסטים

להתייבשות הבורסה בת"א יש קשר ישיר למי שמוצאים את פרנסתם בשוק ההון, והדבר נכון בעיקר לעובדים בבתי ההשקעות, שהעסקתם מותנית בשורה התחתונה שהם מייצרים עבור מקום העבודה.

הדירוג הנוכחי ממחיש עד כמה עולם האנליזה, בייחוד זה של מחלקות ה-Sell Side הנשען על פעילות הברוקראז', הוא מהראשונים להיפגע בסביבה של צמצומים והתייעלות. הדבר בא לידי ביטוי באופן הבולט ביותר במקומות הראשון והשלישי בטבלת מחלקות המחקר המובילות.

מחלקת המחקר הטובה ביותר בשנים 2011-2012 היא של UBS, שזינקה מהמקום ה-10 בדירוג הקודם, והדיחה את מחלקת המחקר של בית ההשקעות אופנהיימר מהצמרת למקום החמישי בדירוג הנוכחי.

בשנתיים האחרונות חלו שינויים במחלקת המחקר של הבנק השוויצרי ובאופן הסיקור שלו את המניות הישראליות. בעוד שבעבר מנתה מחלקת המחקר ארבעה אנליסטים שסיקרו את מניות מדד ת"א 25, וישבו באופן פיזי בארץ, כיום מדובר על אנליסט בודד - רוני בירון (מקום שני בדירוג), שיושב בישראל ומסקר את החברות המרכזיות בבורסה.

חלק מהמניות הישראליות האחרות, למשל בתחום הפארמה והטכנולוגיה, מסוקרות בידי אנליסטים סקטוריאליים ב-UBS היושבים בלונדון ובניו-יורק.

צמצומה החד של מחלקת המחקר בבנק נבעה בין היתר משינוי פנים ארגוני שנערך ב-UBS, במסגרתו הורחבה פעילות ה-Wealth Management על חשבון בנקאות ההשקעות, מה שהוביל להעברת אנליסטים ממחלקה אחת לשנייה. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית לשינוי הגישה של בנק כלפי השוק המקומי נעוצה במעבר של ישראל ממדדMSCI לשווקים מתפתחים למדד השווקים המפותחים.

מהלך זה הביא את המשקיעים הזרים, ו-UBS בתוכם, להסתכל באופן סקטוריאלי על ההשקעות בישראל על פני בחינה של ישראל כמדינה.

השפעתה השלילית של התייבשות מחזורי המסחר בבורסה המקומית, באה לידי ביטוי גם במקום השלישי, שם נמצאת מחלקת המחקר של בית ההשקעות הראל פיננסים (מקום 11 בדירוג הקודם), שנסגרה השנה בעקבות מכירת חבר הבורסה של הקבוצה לחברת אי-אונליין.

בשנתיים וחצי האחרונות חוו בתי ההשקעות המקומיים סדרה של מהלומות כמעט מכל כיוון אפשרי, החל מהרגולציה המתהדקת סביב צווארם, עבור בהגדלת החשיפה של הגופים המוסדיים - מנהלי חסכונות הציבור - לשווקים בחו"ל (על חשבון השוק המקומי), וכלה בתחרות העזה מצד הבנקים בברוקראז'. כל אלו הביאו לירידה חדה בהכנסותיהם, מה שגרר לא מעט בתי השקעות, וביניהם הראל, לסגור את פעילות הברוקראז' שלהם.

מכירתו של חבר הבורסה היוותה את הצעד המקדים לסגירת פעילות הברוקראז' של הקבוצה, שעליה נשענה מחלקת המחקר Sell Side של הבית, שמטרתה להביא ערך מוסף ללקוחות ועל ידי כך להגדיל את תנועות הקנייה ומהכירה שלהם.

מנגד, במקום השני מצליחה מחלקת המחקר של בית ההשקעות אי.בי.אי (מקום 3 בדירוג הקודם) לבצר את מעמדה בתחום המחקר בחלק העליון של הטבלה, בעקביות משנה לשנה, וזאת למרות שאף אחד מהאנליסטים של בית ההשקעות לא הצליח להתברג לעשיריה הפותחת בטבלה.

המחלקה, שהוקמה בתחילת שנות ה-90, היא מהגדולות והוותיקות מבין הברוקרים הפרטיים ומונה שבעה אנליסטים תחת ניהולו של אורי ליכט, המסקרים למעלה מ-100 מניות ואג"ח.

חלק ניכר מהכנסותיו של בית ההשקעות מגיעות מתחום הברוקראז', בו הוא נחשב לאחד הגופים הגדולים והמובילים בשוק המקומי. כך, בעוד שבגופים אחרים בשוק חלה הצטמצמות ואף סגירה של מחלקות אלו, באי.בי.אי דווקא מושקעים משאבים ומאמצים רבים בפיתוח המחלקה.

נציין כי גם מחלקות המחקר של בתי ההשקעות פסגות, דש ברוקראז' ולידר שוקי הון הצליחו לשמור על מקומן בטבלה - במקומות השישי, השביעי והשמיני בהתאמה, אך מנגד בבתי ההשקעות מגדל שוקי הון (מקום 5 בדירוג הקודם) ומיטב (9 בדירוג הקודם), שהתמזג השנה עם בית ההשקעות דש וצמצם כבר אשתקד את פעילות הברוקראז', לא הצליחו מחלקות המחקר להתברג לטבלה המובילה.

היתרון לפז"מ

כיום ניכר כי אופק התעסוקה בתחום האנליזה מתקצר עבור עוד ועוד אנליסטים, המבקשים לזנוח את מחלקות המחקר לטובת ג'ובים אחרים, רובם אצל החברות אותן נהגו לסקר.

נכון, לא מדובר על תופעה חדשה. התחלופה הגבוהה של אנליסטים, ומכאן גם חלק מהביקורת שמופנית כלפי התחום, נעוצה בעובדה שלא מעט מהם בעבר, ומסתבר שגם בהווה, ידעו להפוך את תפקיד האנליסט לקרש קפיצה לג'וב הבא.

תקופות כגון זו מהוות מבחן עבור האנליסטים שעדיין נמצאים בתחום, ואמנם רוב המדורגים בעשירייה הפותחת, ובפרט שלושת המקומות הראשונים בדירוג, הם אנליסטים מוכרים וותיקים בתחומם.

תפקידה הבסיסי של אנליזה באשר היא, הוא לייצר תשואה עודפת ביחס לשוק ובהשוואה למתחרים באופן עקבי. אין די בניתוח נתוני מאקרו והבנת הסביבה המאקרו-כלכלית שבה פועלת חברה מסוימת - אנליסט טוב צריך גם להבין את המגמות בשווקים, לדעת מתי לקנות ולמכור מניה, ולספק למשקיע את השורה התחתונה, גם אם זה אומר ללכת נגד העדר.

בהקשר לכך, נבקש לציין לטובה את אילנית שרף, אנליסטית התקשורת של בית ההשקעות פסגות. למרות ששרף לא נכנסה לדירוג השנה (היא החלה בסיקור המניות בסוף 2011), המלצותיה בולטות לחיוב מעל יתר המלצות האנליסטים שנבחנו.

בעוד שמרבית האנליסטים בתחום התקשורת העדיפו שלא לחתוך את מניות הענף, אלא להמשיך ולהמליץ עליהן ב"תשואת שוק", שרף הייתה הראשונה להוציא המלצת מכירה - שהיא חריגה כשלעצמה בתחום האנליזה - למניות סלקום ופרטנר. מי שהקשיב להמלצותיה של שרף חסך לעצמו ירידה של 65% ומעלה בממוצע במניות אלו, ומי שהשכיל לעשות שורט על שתי המניות, גרף לכיסו תשואה נאה ביותר.

הפספוס הגדול: פריגו וריטליקס

בניגוד לדירוג בשנה שעברה, בו התשואות הפנומנליות של סקטור חיפושי הגז והנפט הביאו לזכייה במקומות הראשונים, הרי שבדירוג הנוכחי מדובר על מניות מסקטורים שונים שהקפיצו את האנליסטים בדירוג, תודות לתשואה חיובית בולטת. בין אלו נמצאות מלאנוקס (שעלתה בכ-139%), אלוני חץ (44%%) וישראמקו (כ-43%).

מנגד, ניכר כי האנליסטים העדיפו גם השנה, כמו בשנים קודמות, "ללכת על בטוח" ולהתמקד בחברות הגדולות והיציבות לכאורה. כך, למשל, זכתה טבע שוב למספר המלצות ה"קנייה" הגדול ביותר (52 המלצות), אך מנגד היא איכזבה עם תשואה מצטברת שלילית של 27%. גם כיל, הבאה בתור אחרי טבע מבחינת מספר המלצות "קנייה", הניבה למשקיעיה תשואה שלילית של 16%.

זאת ועוד, ההתבצרות במניות אלו הביאה לפספוסים נוספים של מחלקות המחקר. כך למשל חמקו מדוחות האקסל של מרבית האנליסטים המניות פריגו וריטליקס, שהניבו בתקופת הדירוג תשואה מצטברת של 73% ו-127% בהתאמה.

כך דירגנו

בסיס הנתונים של דירוג האנליסטים של "גלובס" לשנת 2013 מבוסס על כ-1,931 אנליזות שפורסמו בתקשורת בין השנים 2011-2012. בבדיקת האנליסטים מופיעים אנליסטים שכיסו לפחות שלוש מניות שונות, ופרסמו עבור כל מניה מינימום שלוש המלצות בתקופה האמורה - מה שמצביע על סיקור עקבי של החברות. בבדיקת מחלקות המחקר של הגופים השונים, הצבנו רף מינימלי של סיקור שש חברות שונות בסך-הכול לאורך התקופה.

מרבית האנליזות שבדקנו הן של אנליסטים ממחלקות ה-Sell Side, שהמלצותיהם נעו על הסקאלה שבין "קנייה" ועד להמלצה הנדירה של "מכירה". כל אנליזה עובדה על-ידינו להוראה של "קנייה" או "מכירה". השאלה המרכזית שעליה ניסינו להשיב היא: מיהם האנליסטים ומחלקות המחקר שהצליחו להכות את מדד ת"א 100. כדי להגיע לתשובה הרכבנו סולם המלצות לפי ההיררכיה הבאה: "קנייה", "תשואת יתר", "תשואת שוק", "תשואת חסר" ו"מכירה". כל המלצה כומתה להוראת "קנייה" או "מכירה" באופן הבא: המלצת "קנייה" הוגדרה כרכישה של המניה ב-100 אלף שקל; "תשואת יתר", שגם היא המלצה לקנות אם כי במינון נמוך יותר, תורגמה לרכישת המניה ב-75 אלף שקל; המלצת "תשואת שוק" תורגמה להחזקה של 50 אלף שקל; המלצת "תשואת חסר" יושמה כמכירה של 50 אלף שקל במניה; והמלצת "מכירה" תורגמה למכירה של 100 אלף שקל במניה.

בהתאם לכך פתחנו לכל אנליסט תיק השקעות וירטואלי, עקבנו אחרי כל חברה שסיקר, וביצענו רכישות או מכירות בהתאם לשינויים שחלו בהמלצותיו. במקרה שבו פורסמה המלצה שחזרה על עצמה, לא ביצענו כל שינוי בתיק. אם ההמלצה החדשה הייתה שונה מהמקורית, ביצענו את השינוי המתאים. בסופו של התהליך סיכמנו את הרווח (או ההפסד) של האנליסטים בין השנים 2011-2012, ואת התשואה המצטברת לתקופה. בשלב הבא חושבה התשואה העודפת ביחס למדד ת"א 100, שמהווה את מדד הייחוס, ובהתאם בוצע הדירוג ההיררכי. לגבי מחלקות המחקר - סיכמנו את תוצאות המלצות האנליסטים העובדים במחלקות הגופים השונים, והדירוג נערך לפי סולם היררכי מהתשואה הגבוהה ביותר לנמוכה.

* מוטי כהן, משנה למנכ"ל "גלובס"

 המובילים בדירוג