לאן נעלמה הקורלציה?

ימים אלה, שבהם נראים רמזים חיוביים לגבי הבורסה שלנו, בעיקר במדדים הגדולים, הם זמן מתאים לבחון אם השוק שלנו פעל כמקשה אחת או לא. זה קרה בארה"ב, די הרבה באירופה, אבל למרבה הפלא הקורלציה הבין-מדדית הייתה חלשה למדי כאן. זה נושא הכתבה של הפעם.

תחילה, וכדי לקבע את הרף שעל-פיו נמדוד את המדדים האחרים, הבה נסתכל על מדד ת"א 25 (כל הגרפים המוצגים מכאן הינם גרפים יומיים, ומעודכנים ל-21-05):

 משה שלום תא 25

אם מישהו היה רוצה לכתוב ספר על דשדושים בשוק ההון, הוא היה חייב לתת תשומת לב מיוחדת למה שהמדד הזה עושה מאז ספטמבר 2012. הקופסא השחורה בגרף מבליטה את התחום הרחב שבו המדד נע נד מאז.

הוא עושה זאת בין רמת המחיר העליונה של 1252 והתחתונה של 1166. נכון שיש הרבה תבניות טכניות משניות בתוך מלבן שולט זה, אבל הדשדוש הוא המהות כולה. הממוצע הנע 35 יום מדגים זאת היטב, בהיותו אופקי למדי, לעומת מה שניתן לראות ממנו, לפני כן.

כרגע, המדד פרץ משולש מתכנס (תבנית דשדוש בפני עצמה), אשר החל את דרכו מאז תחילת השנה הנוכחית. סביב תבנית מתגבשת זו, 1191 ו-1236 הן הרמות המרמזות לכיוון בטווחים הקצרים יותר. הדשדוש הרחב המתמשך, מועיל מאוד לכותבי אופציות, אך אינו מועיל למשקיעים, ואף לא לסוחרים הפועלים על-פי מגמות כיווניות.

למה זה קורה? כנראה שהמשקיעים, של הטווח הארוך, לא מצאו עד כה בנתוני המקרו הטובים עדיין, בגילויי הגז אצלנו, וברוגע הביטחוני היחסי, סיבה להתלהבות. כנראה שהעתיד נראה, בעיניהם, הרבה יותר גרוע. כאמור, יש המאשימים את שחקני האופציות בחוסר ההחלטיות הנראית במדד. לדעתי, זו האשמת שווא. הם יכולים להיות חשובים לטווחים הקצרים, אבל לא לייצר תנועת מחיר כל כך מתמשכת.

על-פי כללי הניתוח הטכני, ככל שהדשדוש הרחב הזה יארך, כך היציאה ממנו תהיה חזקה, וגדולה, וזו אולי הנחמה היחידה שניתן למצוא במה שקורה כאן. בינתיים, 1250 ו-1160 הן הרמות שעל המדד לעבור, כדי שנדע אם פניו מעלה או מטה לטווח הבינוני-ארוך. כל עוד זה לא קורה, נניח שהוא ימשיך לבקר בהן לסירוגין.

להשוואה, הבה ניתן מבט על המדד השני בחשיבותו, והוא כמובן מדד ת"א 75:

 משה שלום תא 75

אין ספק שהמדד הזה נותן תמונה טכנית שונה לחלוטין. הוא עולה, מאז ספטמבר, ועושה זאת במגמה עולה רשמית, המורכבת כמובן משיאים, ושפלים עולים. גם כאן, הממוצע הנע יכול לתת את התמונה הגדולה במבט מהיר. כל התנועה מתנהלת בתוך תעלה-יתד עולה, כאשר הירידה בסוף אפריל קצת הרחיבה את גבולותיה.

כאשר בת"א 25 נרשמות ירידות, דווקא כאן הייתה תנועה מהירה מעלה מן הרגיל. האם זה מאשר את ההשפעה לרעה של שחקני האופציות? לדעתי לא. זה פשוט נובע מן אופי המקומי יותר של החברות הרשומות במדד זה.

נראה תופעה דומה, וקיצונית יותר, במדד היתר, יותר מאוחר. בינתיים, העתיד נראה חיובי בת"א 75, כל עוד ממשיכים לייצר כאן שיאים חדשים, ולא שוברים מטה רמות שפל (תמיכה). הקרובה והמיידית נמצאת ב 776 אבל הבאות אחריה הנמצאות ב-754, 731 וכו...

מול המדדים העיקריים ניתן להביא שתי דוגמאות קיצוניות, והפוכות בכיוון התנועה בהן. הראשונה תהיה מדד היתר-50:

 משה שלום יתר

כפי שניתן להיווכח מייד, הוא עשה, עד כה, מהלכים די דרמטיים, מעלה. לדעתי הוא אף מתחרה רציני בהתלהבותו למדדי ארה"ב, החזקים כל כך. כמו שציינתי, האופי הקטן, הלא נזיל, המקומי, של המניות בו עוזרים לתנועה זו.

כמו כן, העובדה שרוב הפקודות כאן מתוכננות יום קודם לכן, גם היא בעלת השפעה חיובית, כאשר הרקע הבינלאומי חיובי כל כך. במדד זה אין כל כך הרבה השפעות טייקונים, משאבי טבע שהממשלה רוצה לקחת, וחדשות על מיזוגים או רכישות.

זהו המדד המשקף את הלך הרוח של "מה שאמור" לקרות, וזאת על-פי מה שקרה יום קודם בוול-סטריט, או אירופה. ירידה ל-503 לא תשנה דבר בתחושה החיובית כלפי מדד זה, כאשר עלייה מעל 540, רק תאשר אותה מחדש.

את הדוגמא השנייה, וההפוכה, ניתן למצוא במדד הבלו-טק:

 משה שלום בלוטק

מה קרה כאן כתמונת הראי של היתר, או כפסימיות מעיקה, ומתמשכת. לדעתי, זהו מדד סקטוריאלי אופייני, כי הוא משקף היטב את מה שאמור לקרות בו. המצב הכלכלי הרעוע במדינות המפותחות, המהוות את הלקוחות לחברות הרשומות כאן (במיוחד באירופה), ביחד עם שקל מתחזק פלאים, שני גורמים אלה הכריעו עד לא מזמן את הכף לחובה.

הפריצה מעל קו המגמה והעלייה מעל 308 שינתה במקצת את המצב הטכני השלילי הזה, כאשר הירידה מתחת ל-294 יכולה להחזיר אותו מחדש. פעילותו של בנק ישראל, בזירת המט"ח, בהחלט שינתה הרבה לגבי החברות במדד הזה.

ניתן להבחין כי היה שוני רב במדדים, וזאת על-פי אופי המניות המוחזקות בהם, ואופיים הסקטוריאלי. זה אינו שוק קורלטיבי במידה המדהימה הקיימת בארה"ב, ובמקומות שונים בעולם. השפעת בעיות הטייקונים, גודל החברות, הנזילות במניותיהן, ומה שקורה במט"ח המקומי, כל אלה היוו גורמים מכריעים לא פחות, מאשר הרווחיות, או טיב ההנהלות. כרגע, התחושה היא שכולם מתחילים להראות סימנים חיוביים יחד.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: .Moshe.Shalom@gmail.com ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד. מובהר