חברת תנובה עשתה שירות חשוב וייחודי לבעלי החיים. היא עשתה זאת במסמך שהגישה לבג"ץ על עתירה שבה נטען כי "תנובה הטעתה את הצרכנים בכך שיצרה מצג-שווא שהיא מעניקה יחס הוגן לבעלי החיים".
באה תנובה וטענה "זה בולשיט. אין דבר כזה שחיטה בלי סבל, ומי שמדבר על תקנים בעניין זה, נוהג בצביעות". או בקיצור: "יצירת בשר במשחטה כרוכה בסבל רב עבור השחוטים". כל-כך פשוט. כל-כך נכון. כל-כך מכאיב.
שורש הרע
העניין הוא שתנובה נזכרה להודות באמת הפשוטה הזאת רק לאחר שהמאכלת הונחה על צווארה. העמותות שעתרו נגדה לבג"ץ, תנו לחיות לחיות ואנונימוס, טענו כי תנובה הסתירה מהצרכנים את הדרך שבה מופק הבשר שהם, הצרכנים, מבקשים לעשותו היטב או בינוני וכיו"ב.
התשובה של תנובה לכך אינה נעימה, אבל אמיתית: "אנחנו לא יכולים לעשות זאת, כי הצרכנים לא רוצים לדעת". הנה כאן בדיוק שורש הרע.
אלה תרבותיים אלה?
יושבים ליד השולחן אנשים תרבותיים, נאורים, רחבי אופקים - ועוסקים בפולחן של אכילת בעלי חיים שחייהם הופסקו בניגוד לרצונם. בין לבין מחליפים האוכלים דעות איזה סוג של בשר טעים יותר. שום מחשבה לא ניתנת לשאלה איך מגיע הבשר הזה אל שולחנם. מעניין אותם מי השף, לא מעניין אותם מי השוחט או המשחטה.
במיוחד אהוב בשר הפרגיות, כי בשרם רך וטעים. איך לא? הרי מדובר בתינוקות שהומתו בטרם עת רק כדי להשביע את תאבונם של בעלי החיים הקרויים בני אדם.
יש אנשים שימשיכו באכילת הבשר גם אם יהיו מודעים לאכזריות הברברית והסבל המתלווים אל השחיטה. אבל רוב האנשים מעדיפים לא לעסוק בכך, כדי להימנע מהתמודדות עם האמת. כפי שטענה תנובה בבג"ץ, "הציבור מעדיף להדחיק". להתנהג כאילו הסטייק נוצר כמו ופלות.
לא בשביל הגוף
הבעיה של בעלי החיים אינה המשחטות, אלא הצרכנים. הרי ברור שלולא התאווה לבשר, לא היו משחטות.
בני האדם טוענים להגנתם כי הגוף זקוק לזה. טיעון זה כבר לא היה נכון במאה שעברה. במאה שלנו הוא פשוט שקרי. השוק מלא בתחליפים המעניקים לגוף את מה שהוא זקוק לו. והם גם לא פחות טעימים.
כל הזמן יש התקדמות בנושא, והתבשילים המופקים ממוצרים שאינם בשר טעימים מאוד, בוודאי במידה שאינה מצדיקה את הרצח הסיטוני.
עד שיבה טובה
הצעה: יצרני הטבק חויבו להתריע על הסכנה שבעישון. צריך לעשות את אותו הדבר בעניין הבשר, לחייב להגיש אותו עם תיאור הדרך שאותה עשו הטלה או הכבש אל פיו של הצרכן, ואולי להוסיף את התחליפים שיש לו.
זה יאפשר לבעלי חיים רבים, תמימים וישרי-דרך, לחיות עד שיבה טובה, שזו זכותם. ומחלקם של בני האדם לא ייגרע דבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.