"זאת היתה העונה הכי קשה בקריירה שלי"

באמצע הריאיון ארז אדלשטיין מקבל טלפון מערוץ הספורט. "רוצים שאבוא ל'יציע העיתונות'". נו, אז תלך? "לא, לא הולך ליציע. לא מתאים לי שאנשי כדורגל ישאלו אותי שאלות, שיחוו דעות, לא מתאים לי הפורמט הזה שנולד כולו מצעקות. בזמנו כשהייתי מאמן הפועל ירושלים עשו ב'יציע העיתונות' דברים מאוד חמורים כלפיי, זה שסלחתי לאנשים שם במישור האישי זה משהו אחד, אבל לפורמט הזה אני לא אלך".

האתנחתא הזאת בשיחה עם אדלשטיין, אחד ממוחות הכדורסל המבריקים שהיו כאן, מראה שני דברים: א'. שארז נשאר ארז גם אחרי מסע הגילוי העצמי המחודש שהוא עובר בהפועל ת"א בשנתיים האחרונות. הוא סולח יותר, אבל לא שוכח אף פעם; ב. שהכדורסל הישראלי המיובש-אנמי לא יכול לוותר על דמות חיה-נושמת כמו אדלשטיין.

***

"אני לא חושב שאני בנאדם אחר. קשה לי להגיד שבסביבות גיל 50 אפשר להשתנות", הוא שולל את תיאוריית הארז החדש/מפויס/רגוע/אחר. "עובדה שבאמצע העונה שהיו את האקסידנטים במשחק נגד נתניה, שוב סיפרו אגדות שאני מלחיץ ולחוץ. אני מסתכל על שידורים שלנו בטלוויזיה ורואה את עצמי עם אותו להט וחדווה. איפה כן השתניתי? אני חושב שהשינוי הוא יותר באימונים, שם אני יותר סובלני. יש שחקנים שעשו השנה אצלי דברים שלפני חמש שנים לא הייתי נותן להם לעשות. למדתי היום לא להעיר על כל דבר, לא לשמוע הכל. אני מוצא את עצמי מקשיב לשחקנים בפסק זמן שאומרים בוא נעשה ככה או ככה, ומקבל את דעתם".

אם לא הפועל ת"א, יש סיכוי שלא היית חוזר לאמן?

"כן. רק שכשאתה מגיע להפועל אתה מבין למה אתה רוצה להיות רק בהפועל. זה ההתנהלות, שזה בלי עסקונה, ורק אוהדים, ואג'נדה. רק אז אתה מבין מה יכול לגרות אותך לחזור לאמן".

איזו עונה זאת היתה?

"עונה קשה. הכי קשה שלי בקריירה. למרות שיש אנשים שחושבים שהפועל ת"א צריכים להיות בגמר היורוליג, אבל שוכחים שעשינו את העונה הזאת עם ארבעה שחקנים שמשחקים פעם ראשונה בליגת העל".

מה היה קשה?

"כל האג'נדה הניהולית שנובעת מזה שהפועל היא קבוצת אוהדים. ואני אומר את זה לחיוב. אלו אנשים שמתנדבים, שנה ראשונה בליגה, מאוד דעתניים. כל חבר עמותה, ויש 1,800 כאלו, יכול לשלוח sms ומייעץ מה צריך לעשות. חלק מהעצות של חברי העמותה גם עולות לדיון מתוקף זה שזו קבוצת אוהדים. למשל, כשהתחלנו את הליגה עם רצף ניצחונות למרות שהיינו עם שלושה זרים, אז כולם אמרו איזה יופי אפשר להישאר עם שלושה זרים. אמרו לי אז שכרגע זה הכסף שיש, וש'אם אתה רוצה להביא זר אז התקציב הוא 5,000 דולר לחודש', כשבזמן הזה קבוצות בליגה כבר החתימו זרים ב-14,000 או 17,000 דולר לחודש. הייתי מחפש עד ארבע-חמש בבוקר שחקנים זרים באינטרנט, רואה קלטות שסוכנים שולחים לי, ומחפש שחקן בכסף קטן".

עם עוד 100 אלף דולר שכר שחקנים היית במקום אחר?

"כן. קח למשל את תקציב הזרים שהוקצב לי בתחילת העונה, שהיה 220 אלף דולר. זה 55 אלף דולר לעונה לזר. אני יכול לתת לך כמה שמות של זרים בליגה שמקבלים העונה את הסכום הזה לבד. אנתוני גודס שהגיע אלינו לקראת סוף העונה וכל כך התלהבו ממנו, זה שחקן שבדקתי כבר בקיץ ורציתי אותו. אבל הוא קיבל בקייב חוזה של 90 אלף דולר לעונה, כשאנחנו יכולנו להציע לו רק חצי מזה. מה כן יכולנו לתת? כשבא בראיין רנדל ואומר לי שהוא היה בשתי קבוצות בארץ (גליל וירושלים), והדירה והיחס בהפועל הם יותר טובים מכל המקומות שהוא היה בהם, אז זה אומר הכל. אמרתי בתחילת העונה להנהלה שלנו שלפחות נהייה לארג'ים בדברים הקטנים, בתנאים, שאני לא אצטרך לקבל טלפון מהסוכן שיגיד לי למה יש לשחקן נזילה בדירה או דברים כאלו. את כל הזרים שמנו בדירות בראשון לציון, אחלה דירות, לרנדל מצאנו דירה גדולה ברחובות".

חזרת לליגת העל אחרי הפסקה ארוכה, איזה כדורסל מצאת?

"המאמנים הפכו להיות יותר מתוחכמים. הם יותר עסוקים בטקטיקה, הם עסוקים באיך לנצח ולא באיך ללמד ואיך לקדם. הסיבה פשוטה - יש לחצים מלמעלה, לחצים כלכליים, הם חייבים לנצח. הדבר השני שהשתנה הוא כל נושא הבאת הזרים בעקבות עידן האינטרנט. פעם היית נתון לחסדים של סוכנים שמביאים לך קלטות, היום סוכנים מחו"ל ממלאים אותך בלינקים של שחקנים. עוד לא גמרתי את עונה וכבר הציפו אותי ב-50 שחקנים זרים לעונה הבאה עם לינקים שקיבלתי מחו"ל. היום אתה רואה השתלמויות מאמנים ביוטיוב. חוץ מזה שיש אופציה לראות יותר משחקים בעידן המודרני, כל משחק שאתה רוצה אתה רואה. פעם היית צריך קשרים, שמישהו ישלח לך קלטות מספרד או מאיטליה, או שהיית כמו כולם הולך לצביקה ויטס מרמת גן, בחור עם צלחת לוויין, שיקליט לך".

***

ממש במקביל לסיום הסדרה מול מכבי ת"א הגיעה לסיומה תביעת לשון הרע שהגיש אדלשטיין נגד גידי דודי, מנהל הפועל ירושלים, על התבטאויות של דודי נגד אדלשטיין בתוכנית 'חמישיות'. שש שנים וחצי התגלגל הסיפור הזה בבית המשפט, עד שהשבוע נקבע שאדלשטיין יפוצה ב-200 אלף שקל. "אני רציתי פשרה, אבל הם לא קיבלו את הגישור אז חזרנו לבית משפט. אתה חושב שנהנתי לבוא לבית משפט ושוב לפתוח את כל העניין הזה, ולהביא עדים וכל זה? אני שמח שהאמת שלי והיושר יצאו לאור. אבל את הנזק ממה שהיה שם אסחוב עד יומי האחרון. יש לאנשים משפחות, יש נפשות, יש דברים יותר גדולים וחשובים מהספורט".

אתה שומע היום עדיין את הפרשנים? תקשורת משפיעה עליך?

"התמתנתי טיפה, אני אבא לשני ילדים, והפרופורציות בחיים השתנו, יש דברים יותר חשובים מספורט. אני מתראיין אחרי משחק ולפני משחק, אני לא נוסע באוטו אחרי משחק ומעדכן עיתונאים מה קורה. יש דברים שאני לוקח ומקשיב. אם יושבים בטלוויזיה אנשים כמו פיני (גרשון) או צביקה (שרף) אז חשוב לי לשמוע את דעתם. עם העיתונות קרה משהו. אתה פחות קונה עיתון, אתה פחות עושה מנוי על עיתון. פעם זה היה כל העולם לדעת מה כתוב בעיתון, זה היה מעצב את דעת הקהל. היום אני במקום אחר. שיבואו שחקנים שלי ויגידו שכיף להם להתאמן, זה עושה לי את זה יותר".

אתה מוח כדורסל שהיה צריך להיות היום במקום אחר, בטח לא לחזור לליגה שנייה. הבחירות שלך בקריירה היו שגויות?

"עברתי את כל הקבוצות הטובות בארץ, עם כולן הגעתי לגמר פלייאוף. בכולן שחקנים שלי עשו אחר כך עונות עם יותר כסף. הפספוס היחיד שלי הוא שלא אימנתי באירופה. היום זה נעשה יותר קשה, אפילו ישראלים שאימנו באירופה לא מצליחים לצאת שוב. נכנס דור חדש, סוכנים דוחפים שחקני עבר והרבה יותר קשה. הייתי צריך לצאת לחו"ל ב-2006, היתה לי אופציה לחתום בבון בגרמניה. אבל לי היה חשוב לסגור מעגל בהפועל ירושלים אחרי שבסיבוב הקודם שלי שם עזבתי אחרי שמונה משחקים. זה קרץ לי, וזו היתה טעות. זה היה נותן לי לאמן כמה שנים באירופה".

במכבי יכולת לאמן?

"מקצועית בטוח שכן. אבל זה לא משהו שעלה לי מעולם לסדר היום. אני הפועל".

יהיה לך קשה לצאת לעולם האמיתי מחוץ להפועל?

"אני בכלל לא רואה את עצמי במקום אחר אחרי הפועל ת"א".

***

השאלה הגדולה של הפועל היא מה יהיה גורלו של מיזם האוהדים. האם אחרי עונת התאקלמות בליגת העל, הציפיות של האוהדים לעשות את הצעד הבא לא יביאו את הקבוצה לחפש בעל שליטה אמיד שייקח את הקבוצה וחסל סדר קבוצת האוהדים.

"הייתי בהפועל ירושלים בתקופת גאידמק כשהתעקשו שלא לוותר ולתת לו את השליטה. הפועל ת"א לא יכולה לוותר על השליטה, לא משנה מי יבוא. אסור להתפתות למישהו שיבוא וישים כסף וייקח את השליטה. בשום פנים ואופן לא. המטרות עכשיו צריכות להיות אחרות. הגדלת חברי העמותה ליותר מ-3,000, וזה אפשרי, מציאת ספונסרים, ומציאת ספונסר גדול דוגמת מגדל בהפועל ירושלים. הסיפור של הפועל ת"א זה העתיד. לאן הולכים מפה. זו היתה שנת מעבר כלכלית. לא ידעו איך נתנהל בלי מגרש ביתי, הקבוצה עברה משברים, הליגה לא ידעה איך לקבל את האוהדים של הפועל. אני רוצה להאמין שהעונה הבאה תהיה יותר טובה".