משפחת לפיד מתגוררת קילומטר וחצי ממני בקו אווירי, באותה השכונה. חוץ מהשעות שבהן הולכים הילדים לבית הספר היסודי ובחזרה, הרחוב שלהם, שמצדו האחד בתים פרטיים, שבאחד מם גרה המשפחה, ומצדו השני בתי קומות, שקט מאוד. כך, לפחות, היה עד לפני חודשיים.
כמה ימים לפני הבחירות הוא הפך לאזור המוני מוכה רעש ולכלוך, לסוג של "כיכר לפיד". עם סיום ההצבעה בקלפי חיכו שם צוותי טלוויזיה ומעריצים שרצו לגעת בכוכב, ועם מינוי לתפקיד שר האוצר, הפך בית לפיד לאתר הפגנות פופולארי, שאליו מגיעים המוחים חמושים בארסנל של מגאפונים, משרוקיות, זמבורות, אוהלים וקללת, ושולפים אותו מתי שמתחשק להם, בלי לדפוק חשבון לשעה, לסביבה או לאלוהים, כאילו יצאו לאיזו הפגנה שגרתית בכיכר של איך קוראים לו, נו, ההוא שגם מול ביתו נערכו פעם הפגנות פרועות, אה, רבין.
אופנת "בואו נפגין לנבלות מול הדלת" היא אולי אפקטיבית, כיוון שרעש בלתי נסבל שחוזר על עצמו ערב ערב יכול להוציא גם אדם רגוע מדעתו, אבל יש בה טעם לפגם ופגיעה לא רק בבני משפחתו של נבחר הציבור, עובד הציבור או איש העסקים, שלא עשו עוול לאף אחד, למעט קירבתם המשפחתית למותקף, וסופגים נאצות אישיות, והפרה גסה של שגרת חייהם בחסות הדמוקרטיה, אלא גם בשכנים, שהשקיעו את מיטב כספם בקניית בית שבו הם רוצים לנוח בשעות מקובלות, ולא לצפות חסרי אונים בילדיהם הקטנים, שלא מצליחים להירדם בגלל שמישהו צורח להם מתחת לבית במגאפון "לפיד השקרן", "גנב" ו"בן זונה מניאק" במשך שעות בלילה.
למזלי הדי המהומה הקבועים לא מגיעה אלי הביתה, אבל אני מבינה לגמרי את השכנים של לפיד שחטפו עצבים בהפגנה המי יודע כמה מתחת לחלון שלהם והשליכו לעברם ביצים. המפגינים, בתגובה, עזבו את בית לפיד והתנחלו בגינה של המשליכים כדי להראות להם מה זה, והכל בשם זכות המחאה וההפגנה הדמוקרטיות.
אם מדברים על דמוקרטיה, איפה הזכות לפרטיות? במה חטאו שכניהם של לפיד, יאיר נווה בשעתו, אלה שגרים ליד נתניהו בקיסריה, כן, וגם השכנים של אלי טביב, גיאדמק, יצחק תשובה, שאול אלוביץ' וגיל שרון, שלא עשו לאף אחד שום דבר? בשם הערכים הנעלים האלה מותר לפרוץ להם עם הדציבלים הביתה ולחסום להם את החניה?
בית המשפט כבר נדרש לדון באיזון שבין הזכות חופש הביטוי ולבין הפגיעה בפרטיות, והשופט אהרון ברק אף קבע בשעתו שיש לבחון האם יש חלופות לעריכת ההפגנה מול בית נבחר הציבור ולהגביל אותה בזמן ומקום. מסתבר שיש אפילו תיקון לחוק פקודת המשטרה, שבכוונתו לדרוש רישיון גם להפגנה מול בית פרטי, שמסתובב בכנסת כבר שלוש שנים, ועדיין לא הגיע להצבעה.
כמו שזה נראה כרגע, למפגינים אין שום כוונה לפנות את כיכר לפיד, רחבת תשובה, או שדרת סילבן שלום, ולהפגין, למשל מול משרדיהם, או בדרכם לעבודה, בכל מקום שלא יפריע להתנהלות הפרטית של חייו וחיי סובביו. חלילה. הם מתכוונים להתנחל שם כאילו מדובר בשטח ציבורי.
אז הנה מישהו שהחליט להתמודד עם המטרד הזה בצורה מקורית: איש עסקים מהדרום, שעובדיו הפגינו ללא הפסקה מול ביתו, הוציא צו מניעה דחוף לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. בבקשה נטען כי העובדים אינם רשאים להעביר את מחאתם מהמרחב הארגוני למרחב הפרטי, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב שקבע שהזכות לפרטיות גוברת על חופש הביטוי. הצו ניתן והשקט חזר לביתו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.