כשאיל וולדמן החליט בשנת 2007 להפוך את מלאנוקס, חברת ציוד התקשורת שבניהולו, לדואלית (נסחרת גם בת"א), ספק אם הוא הביא בחשבון את התיקונים מספר 16 ו-20 לחוק החברות, שנכנסו לתוקף בשנתיים האחרונות, והגדילו עד מאוד את כוחם של מחזיקי מניות המיעוט בכל הקשור להחלטות הנוגעות לבעלי עניין.
הללו הגיעו כעת לפתחה של אסיפת בעלי המניות השנתית במלאנוקס, והביאו את וולדמן להשמיע את האיום האולטימטיבי של מנהל חברה דואלית מצליחה - אמחק את החברה מהמסחר בבורסה בת"א. "הרגולציה כאן הפכה בעייתית", התבטא וולדמן בוועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף BDO זיו האפט, "אנחנו שוקלים אם להמשיך להיסחר כאן".
כ-25% ממניות מלאנוקס נמצאות בידי גופים מוסדיים ישראלים, והתנגדות שלהם לחידוש כהונתו כמנכ"ל ויו"ר יכולה להוות חסם לאישור המינוי הכפול, שדורש תמיכה של שני שלישים מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בהחלטה. בנוסף, עומד בסימן שאלה אישור תנאי העסקתם של וולדמן ומנהלים נוספים, שכוללים מענקים נכבדים.
את האינדיקציה לעד כמה התנגדות המוסדיים מאיימת על וולדמן אפשר לקבל משתי דחיות של מועד אסיפת בעלי המניות. וולדמן מודה כי "עדיין לא הצלחנו לאסוף את כל הקולות להצבעה. קשה לי לדעת אם יעבירו את ההחלטה על כפל הכהונה. זו החלטה של בעלי המניות, לא שלי".
מעבר לעניין העקרוני שיש למלאנוקס עם עודף הרגולציה בשוק הישראלי, מדובר גם באגו של מנהל חברה שקיבלה קרדיט כאחת החברות שמצילות, פשוטו כמשמעו, את מחזורי המסחר בבורסה בת"א (מקום שישי במדד בהיקפי המסחר היומי).
התיקונים האמורים לחוק ניירות ערך יצאו לפועל בעקבות בעיות שהתעוררו מול חברות מקומיות שפשוט אינן "סופרות" את מחזיקי המניות מקרב הציבור.
מלאנוקס - שנסחרת לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר בנאסד"ק, מעסיקה 1,300 עובדים ונחשבת לאחת הכוכבות של עולם ההיי-טק הבינלאומי - מוצאת את עצמה, לגישתה, בשורה אחת עם אחרונת חברות היתר שנסחרות באחד העם, כמי שעושקת את כספי האלמנות והיתומים. קשה שלא להבין את וולדמן המאיים לנטוש את הבורסה המקומית, ולו רק בשל העלבון מההשוואה.
בטופס הפנייה למשקיעים לקראת האסיפה הכללית מסבירה מלאנוקס כי וולדמן צריך להתמנות לכפל התפקידים מאחר ש"כמנכ"ל, לוולדמן יש ידע מפורט של הסיכונים, ההזדמנויות והאתגרים שניצבים מול החברה. התפקיד המשולב מבטיח זרימת מידע בין ההנהלה לדירקטוריון ואחריות ברורה להוצאה לפועל של אסטרטגיית החברה".
מי שמוצאת את עצמה כעת תחת האש מצד וולדמן היא אנטרופי, שמייעצת לגופים המוסדיים להתנגד להחלטות החברה בשל היעדר שקיפות ובעייתיות בממשל התאגידי בה. "אנחנו מעוניינים שבעלי המניות שלנו יבינו את מה שהחברה עושה ויעבדו עם ההנהלה. זה מה שקורה בארה"ב. בארץ אני חושב שאנטרופי יותר חשובה מבחינתם".
באנטרופי מבינים כי מדובר בקרב בסדרי גודל חדשים עבורם ולא נשארים חייבים. "האיום על מחיקת החברה מהמסחר בבורסה הוא כשלעצמו מהווה ממשל תאגידי לא תקין", מוסרים שם, "מדובר באיום שנועד להשיג הישגים בצורה לא עניינית, שפוגעת בממשל התאגידי בחברה, תוך פגיעה בכספי השקעתם של בעלי מניות המיעוט".
לפני שפוסלים את עמדתה של חברת הייעוץ בשל קטנוניות, כדאי לזכור כי בשנה האחרונה צצה בעייתיות באופן שבו דיווחה מלאנוקס לשוק ההון על הביצועים והתחזיות הרבעוניות שלה. אולי יש משהו בדרישה לשפר את האופן שבו מתנהלת החברה מול המשקיעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.