הידעתם? עלייה ברמת ריכוז הורמון הקורטיזול בנוזל הרוק של אדם, מצביעה על עלייה מקבילה ברמת הלחץ הנפשי שבה הוא נתון. יואיל-נא כל מי שידע את הפרט החיוני הזה, להצביע. יש מישהו? מישהי? אחד לפחות? מה, אף לא אחד?
מעניין. במחלקות הפיתוח של מרצדס דווקא יודעים זאת טוב מאוד. 36 שפני-ניסיון בני-מזל נהגו מאות קילומטרים במכוניות החברה, וסבך חיישנים, גלאים, מקלטים ומשושים, חשפו בפני מהנדסי מרצדס את כל צפונות גופם, ותגובותיו לחוויית הנסיעה. ואלה, המהנדסים, השתמשו בכל המידע הזה כדי להיטיב ולתכנן את חוויית השהייה בספינת הדגל של החברה: ה-S קלאס החדשה. זה עתה היא נחשפה, עוד מעט קט היא גם תושק.
לקראת ההשקה הזאת, וכדרכה, ערכה חברת מרצדס יום עיון טכני שבמסגרתו הוצגו בפני התקשורת המוטורית כמה מן החידושים הייחודיים של הדגם החדש.
קצת רקע: ה-S קלאס היא השפיץ של דגמי מרצדס. הצמרת. למרבה הפליאה, די צפוף שם בצמרת של הצמרת. כבר מקננים שם כל הוותיקים והמוכרים: מרצדס, ב.מ.וו., אודי, פורשה, רולס-רויס, בנטלי, מזראטי, לקסוס ועוד כמה. סביבם מעופפים גם כל אלה המבקשים להיכלל במועדון אך טרם התקבלו (ולא ננקוב בשמות כדי לא להעליב שום טמבון).
המאבק בצמרת הזאת לחלוטין לא פשוט. הרי לכולן כבר יש מנועים עתירי כוח, ביצועים מרהיבים, מערכות פינוק, מערכות בטיחות מתוחכמות, התנהגות כביש טובה ושאר תכונות פרימיום. לכן, וכמעט בלית-ברירה, מחפשות לעצמן כל ציפורי הצמרות הללו מנה נוספת של ייחוד. של בידול. של איכות מיוחדת שתבדיל בינן לבין שאר העדר היוקרתי הזה.
החיפוש אחרי הנוחות
מכיוון שמטרתה המוצהרת של ה-S החדשה, היא לשוב ולהיות המכונית הטובה בעולם, כדרכה בשנים האחרונות, היה עליה למצוא תשובה לשאלה הנזכרת לעיל: במה ייחודה? היכן בלעדיותה? איפה בידולה?
והתשובה שנמצאה - גאונית בפשטותה. אותה מחלקת מחקר שהוזכרה לעיל, זו אשר התעמקה בנוזלי הגוף של נוסעי מרצדס, שמה לב לעוד עובדה מרתקת אחת, אמנם ידועה לכל, אך בכל זאת נשכחת: בדירוג המקומות בהם שוהה אדם במהלך חייו, המכונית תופסת את המקום השלישי! (אחרי בית ועבודה). וברבות הפקקים, הצפיפות המוטורית, הידרדרות התחבורה הציבורית במקומות רבים, והפירבור (פיזור לפרברים) של ריכוזי אוכלוסין - פרק הזמן הזה רק ילך ויגדל.
"המכונית כסביבת חיים", היא הסיסמה המתמצתת את הבשורה הזאת. המכונית כמקום שבו שוהים, עובדים, משוחחים, מבלים, נחים, ופה ושם גם אוכלים ושותים. האם שכחנו משהו? אה, כן: גם נוהגים.
וכך, לאחר שהושגה (כמעט) הפסגה המוטורית, סומנה המטרה הבאה: פסגת הנוחות. פסגת הידידותיות למשתמש. פסגת הנינוחות. פסגת הנעימות.
למשימה ניגשה מרצדס באותה רצינות טוטאלית, יעילה ומעוררת קינאה, המאפיינת את החברה היקית הזאת. ראשית, נותחה עד דק המלה "נוחיות": מה יוצר נוחיות, מה מפריע לנוחיות, מה תרומתה של נוחיות לבטיחות, מתי נוחיות עוברת את הגבול ומתחילה להעיב על העירנות ועוד כהנה וכהנה שאלות מרתקות.
אחר-כך חולקה ה"נוחיות" לשני חלקים עיקריים: נוחיות פאסיבית ונוחיות אקטיבית. הפאסיבית היא תוצר של ארגונומיה, מושבים, חומרים, בידוד רעשים, שיכוך רעידות כיוצ"ב. על כל אלה, אגב, ממונה מחלקה הנקראת "מחלקת רעש, רעד וקשיות". בי נשבעתי - יש כזאת. לאוזניי הערלות זה נשמע כשם של מחלקה במרפאה לאי-תפקוד מיני, אבל מה אני מבין.
ולצדה - הנוחיות האקטיבית: מערכות תאורה פנימית היוצרות אווירה מיוחדת, מערכות עיסוי במושבים להפגת לחץ, מתח וכאבים, טכנולוגיית בידור ותקשורת מתקדמת, מערכות תפעול ידידותיות למשתמש, ו... מחוללי ריחות כבקשתך. ממש כך.
וכך, ולראשונה בחיי המקצועיים, הובילוני בחשיכה מוחלטת - לבל אגניב מבט בקווי מיתארה של ה-S החדשה טרם השקתה - והושיבוני בתוך תא הנוסעים שלה. הרגשתי כחתן חרדי בליל הכלולות. לא ראיתיה מעולם, וכבר אני בתוכה.
ואז החלה תצוגת התכלית. מערכת תאורה נסתרת האירה את פנים המכונית בתאורה כחלחלה וצוננת. חיש קל היא הפכה אדומה, תפוזית, ירקרקת או צהבהבה. הכול כבחירתי. נשמע קיטש - נראה מדהים. מסעד מושבי החל לשגר אצבעות אלקטרוניות לאורך עמוד שידרתי, ועל המסך הענק והמרהיב שלנגד עיניי (12.3 אינץ') עלה תפריט העיסויים העומד לרשותי. אני מכיר מסעדות עילית עם תפריט מצומצם יותר. האוחז בהגה, אגב, ראה על אותו מסך עצמו מחזה שונה בתכלית; את תפריט השליטה במערכות המכונית. "צפייה מפוצלת" נקרא הפטנט הזה. לכל זווית ראייה - תצוגה משלה. הנוסע - סרט, הנהג - מפת ניווט.
בינתיים החל הכיסא להשיב רוח חמימה על גווי, מערכת הקול הסביבונית (כך אומרים "סראונד" בעברית?) אפפתני באינספור דציבלים, וריח בושם עדין החל מתפשט במכונית. מחולל הריחות הקטן בתא הכפפות שיגר את אדיו המתוקים. המסך החל להציג את מערכות המכונית השונות, וגרפיקת התצוגה פשוט עשתה קפיצת קוואנטום קדימה. הסרט אוואטר נראה כסרטון מיקי מאוס מן המאה הקודמת לעומת איכות האנימציה והגרפיקה במסך הזה.
וכאשר הואר התא באור רגיל, יכולתי לבחון את התא כולו. כזה - עוד לא ראיתי. מן התפירה המושלמת של כיסוי העור על ההגה (ואני, בן לשושלת של חייטים, יודע להעריך תפירה עילית), דרך ציפויי העץ, איכות ומראה המושבים, ההקפדה העילאית בעיצוב הכפתורים, המחוונים, הקישוטים. רק מלה אחת יאה לתא הזה: PERFECT. אני בהחלט יכול להבין מדוע ירצה אדם לשהות בו. אני מתקשה להבין מדוע ירצה לצאת ממנו הביתה, או - רחמנא-ליצלן - למקום העבודה.
אין ספק כי יימצאו אנשים שגם כל הטוב הזה לא יספיק להם. הם ידרשו גם, נניח, מיטה זוגית בבגאז' ומשרת אישי במאפרה. אך לכל שאר האנושות, מספקת ה-S הזאת את מלוא סאת הנוחיות והנינוחות שאדם שפוי יכול להעלות בדעתו.
ומותר גם לנחש כי תפיסת המכונית כ"מרחב מחייה" - דהיינו, מקום הראוי לביצועי שהייה ולא רק לביצועי תנועה - הוא רעיון מבריק שייעשה חיש קל לאופנה המוטורית העילית, ומשם - כך יש לקוות - יחלחל גם כלפי מטה.
הכותב היה אורח החברה בגרמניה
מרצדס
חלק מהמערכות
"טייס אוטומטי"
מערכת ה"דיסטרוניק פלוס" החדשה של המכונית מתפקדת על תקן של "טייס אוטומטי". בסיוע רדאר ומצלמות וידאו היא מזהה את הנתיב הנכון ושולטת בתגובת ההגה ומסוגלת לקחת את הפיקוד מהנהג בתנאי עצור-סע של של פקקי תנועה.
טייס אוטומטי
מניעת תאונות בצומת
מערכת של חיישנים ומצלמות מסוגלות לזהות לא רק כלי רכב מלפנים ומאחור אלא גם קרבה מסוכנת לכלי רכב בתנועה החוצה בצומת. אם המחשב מזהה סיכון הוא משגר אזהרה קולית וחזותית ומסייע לנהג להאט ואפילו לבצע אוטומטית בלימת חירום.
מניעת תאונות
זיהוי תמרורים
זיהוי תמרורים
לא זוכר את ספר התמרורים? לא נורא. מצלמת חזית אינטליגנטית שמקושרת למערכת הניווט יודעת לזהות אוטומטית תמרורים ולהזהיר את הנהג במקרה שהוא מבצע עבירה. כל האזהרות מוצגות קולית וחזותית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.