תופעת ה"עליהום"

נוכח העליהום שהפך לסגנון מקובל במקומותינו, הגיע הזמן לדבר בזכות האיפוק, מין תכונה משונה שכזו. נראה, כי יש מי שמבלבלים בין ביקורת לבין עליהום, אז נעשה סדר. ביקורת היא תופעה לגיטימית, וגם מתבקשת, שתורמת להפריה מחשבתית, ומצליחה לעתים לתקן, לשפר ולשנות בהדרגה סדרי עולם.

תופעת ה"עליהום" היא ביקורת בסגנון אלים ביותר, שמאחוריה עומדים לא פעם אינטרסים זרים - רצון להשיג בולטות, ו/או רווח אישי, רצון להסיט את הדיון מן העיקר, גישה פופוליסטית ומתלהמת. חמור מכך, ה"עליהום" בדרך-כלל לא יתקן כמעט דבר, ואם הוא כבר כן יתקן משהו, הוא יתקן אותו בדרך מעוותת, שגם אותה צריך יהיה לתקן בעתיד. לעתים קרובות מאוד, תשיג ההתלהמות את המטרה ההפוכה.

אפתח בתחום הקשור לעיסוקי. בשנה האחרונה יש "עליהום" על המשקיעים המוסדיים, בעיקר בכל הקשור למתן הלוואות ללא ביטחונות. מה שהתוקפים אינם מבינים, זה שמדובר, מבחינת המשקיעים המוסדיים, בשוק צעיר מאוד, וכמו בכל תחום חדש - יש עקומת למידה (גם אצל פוליטיקאים, שהשלכות פעילותם על הציבור עלולות להיות הרבה יותר דרמטיות). ניהול תיק אג"ח, או תיק אשראי על-ידי גוף מוסדי, כמו גם בנק, כולל חוב שחוזר במלואו עם ריבית, וכולל חוב שעובר תספורות כאלה ואחרות. מה שחשוב למשקיע הוא סך כל התשואה שמושגת עבורו.

כמי שמצוי בשוק ההון 40 שנה, אני יכול לומר, שרמת המקצועיות של מנהלי השקעות בישראל עלתה באופן דרמטי והם אינם נופלים ממנהלי השקעות בשווקים מפותחים בחו"ל. מה שרבים אינם מבינים, זה שמנהלי השקעות הם בעת ובעונה אחת גם אחראים על פיזור ועל מזעור הסיכונים בתיקי ההשקעה שלהם, והחשוב הוא, לא אם הם נפלו בהשקעה מסוימת, זה תמיד יהיה ויקרה, אלא כיצד הם ניהלו את מדיניות הסיכונים הכוללת שלהם באופן שתרם ללקוחותיהם.

שוק ההון הוא רק מקטע מתופעה הרבה יותר רחבה של התלהמות שקנתה לה אחיזה בנושאים הרבה יותר חשובים. נתייחס לשניים מהם: המגזר העסקי והמגזר החרדי.

בשנה האחרונה יש מחלה מידבקת של "עליהום" על המגזר העסקי. נכון, המגזר העסקי קנה חלק מזה "ביושר", בעיקר בנושא של שכר הבכירים. לו נקט איפוק, כפי שאני מציע זה שנים, הוא לא היה מגיע למה שהגיע. יש עדיין לא מעט גילויים שליליים בנושא זה, כמו גם בגישה של "אני ואפסי עוד", הפגנת התנשאות, הפעלת כוחניות, אי-תשלום חובות, ועוד. אבל, מכאן ועד להכתמת כל המגזר העסקי, המרחק ענק.

אני ממש לא נבהל מאיומי בכירים ואנשי עסקים לנטוש את ישראל לטובת מדינות אחרות. איש לא מחכה למנכ"לים הבכירים בחו"ל בכיליון עיניים, ולאנשי העסקים לא מחכות עסקאות נפלאות בחו"ל. אבל יחד עם זאת על המתלהמים לזכור היטב, כי המגזר העסקי הוא גם המנוע העיקרי לצמיחת המשק וליצירת מקורות תעסוקה. מתקפה חסרת-רסן עליו, כמו גם שינוי "כללי המשחק" לעיתים קרובות מדי לא תורמים לתפקודו.

התלהמות נגד החרדים

ובאשר למגזר החרדי. גם המגזר הזה אחראי לחלק ניכר מההתלהמות נגדו. היה לו מאוד נוח לחיות במצב של תמיכה כספית במוסדותיו, במשפחותיו, כשלצד זה אין מחויבויות ללימודי ליב"ה ולשירות צבאי, ולעתים אפילו גם לא לעבודה שמפרנסת את בעליה. אולם המצב הזה לא נוצר ביום אחד, אלא לאורך עשרות שנים, והציבור החילוני אחראי גם הוא לזה ואולי אף יותר מהציבור הדתי. זה אינו מצדיק את ההתלהמות נגד החרדים, בכנסת ובזירות אחרות, שמגיעה לא פעם עד לליבוי שנאה בחברה.

כמי שהכיר את הציבור החרדי בשנים האחרונות, אני מעיד שיש בו רמה גבוהה של ערכיות. כן, גם בו מתקיימות אותן תופעות שקיימות בציבור בכלל, כמו אלימות, אי-תשלום מסים, אי-אמירת אמת, ועוד, אבל זה איננו המייצג. הציבור הזה עובר שינוי שקט בשנים האחרונות, שאחד ממאפייניו הוא ההשתלבות בשוק העבודה. ההתלהמות עליו והניסיון לכפות על החרדים שינוי כללי המשחק מהיום למחר ישיגו את המטרה ההפוכה. הם יסייעו למנהיגים הקיצוניים של המגזר החרדי לעשות שימוש בתחושת הרדיפה כדי לגרום להסתגרות גדולה יותר. לכן, המהלכים המתבקשים לשילובם בחברה צריכים להיות מושגים בהסכמה ולהיעשות באורח הדרגתי.

הכותב הוא יו"ר בית ההשקעות מיטב דש