גם פרוצדורה פשוטה לניתוק עלולה להסתיים בחובות של אלפי שקלים: לקראת מעבר לארץ אחרת הודיע א' ל-yes, בנובמבר 2011, על כוונתו להתנתק, והובטח לו כי נציג ייצור איתו קשר כדי לתאם מועד לאיסוף שני הממירים שברשותו. כמה פעמים, הוא טוען, תואם עם אמו האיסוף, אך הנציג לא הגיע, עד שאמרה נואש ואף פנתה למועצה לצרכנות בתלונה.
אולם במארס האחרון - הפתעה: א' קיבל מכתב רשמי ממשרד עורכי דין המייצג את yes, ובו נדרש הלקוח לשלם עבור שני הממירים 3,450 שקל, בתוספת 364 שקל עבור הוצאות מכתב ההתראה למשרד עורכי הדין (10% מהחוב על סך 345 שקל 19 שקל הוצאות מכתב רשום). האם המבוהלת נסעה עד משרדי החברה בכפר-סבא כדי למסור את הממירים.
קצפו של הלקוח יצא פעמיים: הן על הטרטור ועל החוצפה לגבות בעקבותיו קנס, והן על הדרישה הלא מידתית של העמלה והקנסות.
על-פי הוראות הרישיון של משרד התקשורת, הוא מדגיש, אין לגבות יותר מ-10% של החוב שממילא לא היה קיים באמת.
ב-yes התעקשו בתחילה, בעקבות הפנייה מ"גלובס", כי האשם הוא א' עצמו, וכי נציגי איסוף אכן נשלחו והושבו ריקם פעם אחר פעם.
א', מנגד, הציג תיעוד מסרונים ותכתובות של אמו מול נציגי החברה, וכן פנייה למועצה לצרכנות שבה קבל - עוד בטרם הגיעה דרישת החוב - על הטרטור המיותר סביב החזרת הציוד.
"בל נשכח שכל הסיפור הזה הוא סביב איסוף ממירים שכבר היו מנותקים", מזכיר א', "הם פשוט שכבו בבית אצל אמי, אישה מבוגרת, וצברו אבק. אין שום סיבה שאנחנו נתחמק מלהחזיר אותם לחברה - וזה שכפו על אמי לנסוע עד אליהם זה פשוט ביזיון".
תגובת yes: "בשל נסיבות המקרה, הוחלט לבוא לקראת הלקוח ולבטל את התיק ואת החוב. הטיפול הסתיים לשביעות-רצונו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
