בספטמבר הקרוב ייכנס המנצח הישראלי שלו עד-אל לתפקיד המנהל המוזיקלי של תזמורת נתניה - הקאמרית הקיבוצית. הוא יחליף את ירון גוטפריד, שכיהן בתפקיד 11 שנים.
עד-אל, 45, מתגורר בברלין ומופיע בקביעות ברחבי העולם. הוא בעל שם עולמי כצ'מבליסט ומנצח של מוזיקת בארוק, ובשנים האחרונות מנצח בשיטתיות גם על מוזיקה מתקופות מאוחרות יותר. את הראיון ל"גלובס" העניק מהעיר גטינגן בגרמניה, שם ניצח על קונצרט במסגרת פסטיבל המוזיקה היוקרתי של העיר. משם ימשיך לסיור ביפן עם חברי התזמורת הפילהרמונית של ברלין.
עד-אל מגלה בראיון מחויבות יוצאת דופן כלפי תזמורתו החדשה. הסיבה לכך, מסתבר, היא היסטוריה משותפת ארוכה ומשמעותית. "זו התזמורת הראשונה שהזמינה אותי לנגן איתה בצ'מבלו מתוך התזמורת, כשהייתי בן 16", הוא מספר. "שנה אחר כך היא הזמינה אותי לנגן סולו, ולאחר מכן גם לנצח עליה. כך שלמעשה הקאמרית הקיבוצית היא התזמורת הראשונה שבה הופעתי הן כנגן צ'מבלו, הן כסולן והן כמנצח, והקשר נשמר לאורך השנים".
- הנישה של התזמורת בתקופת ירון גוטפריד הייתה שילוב בין מוזיקה קלאסית ואתנית. אתה מזוהה דווקא עם מוזיקת בארוק. מה יהיה הקו האמנותי המוביל שלך?
"קודם כל אני מוריד את הכובע בפני ירון, שהוא מוזיקאי ברוך כישרונות וגם ניהל את התזמורת בצורה וירטואוזית ויצירתית. הדגש שלי יהיה שונה, ויעבור לתזמורת עצמה. התזמורת קיבלה השנה, לצד הפילהרמונית, את הניקוד הכי גבוה בין התזמורות בארץ. במוזיקה אתנית התזמורת מראה אמנם גמישות סגנונית גדולה, אבל היא לא במרכז. בעונה הבאה יהיו יותר יצירות תזמורתיות שיעמידו אותה במרכז, ועם מנצחים וסולנים מצוינים. בנוסף, אנחנו מקימים אנסמבל קולי חדש שיאפשר לנו לקיים תוכניות ווקאליות איכותיות.
"עוד חידוש יהיה שלפחות פעם בכל עונה נבצע יצירת מופת מנכסי צאן הברזל של הרפרטואר הקאמרי או הפסנתרני בעיבוד בכורה עולמי לתזמורת שלנו".
- למה לא להתמקד במוזיקת בארוק, שזו נקודת החוזק שלך?
"לתזמורת יש הרבה נקודות חוזק, שאחת מהן היא מוזיקת בארוק. אבל זו לא תזמורת בארוק, וחשוב לי שהקהל יקבל את מלוא הספקטרום שהיא יכולה להציע".
חזרה לעשייה מרוכזת בארץ
אחד האתגרים שיעמוד בפני עד-אל יהיה להביא לארץ סולנים ומנצחים גדולים. בעונה הקרובה, יופיעו עם התזמורת שמות מוכרים כמו הכנר קלאודיו קרוז, המנצח ויקטור ימפולסקי והחלילן המעולה קרל היינץ שיץ, המכהן כחלילן הראשון של התזמורת פילהרמונית של וינה. שיץ ינגן את הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון, בגירסה המאוד לא מוכרת לחליל סולו. בנוסף יופיעו עם התזמורת מנצחים ישראלים מהדור הצעיר כמו אריאל צוקרמן, דוד גריילסאמר ויניב דינור.
- מה האינטרס שלך בעצם להיכנס לניהול מוזיקלי של תזמורת בישראל, עם כל כאב הראש שכרוך בכך?
"קודם כל זה הקשר עם התזמורת הספציפית הזו. יש לי אמונה גדולה ביכולת של התזמורת, באנשים שלה, ובתרומה שלה לחינוך ולתרבות בארץ".
- אולי זו התחלת תהליך של חזרה הביתה?
"לא הייתי מגדיר זאת כך. זו חזרה זמנית לעשייה יותר מרוכזת בארץ. מה שחשוב זה איפה אני משקיע את המרץ שלי, ולא איפה נמצא ארון הבגדים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.