שלמה נס: "מחצית מהחברות הציבוריות בארץ נמצאות בקשיים"

"במדינת ישראל מחצית מהחברות הציבוריות נמצאות בקשיים, ושוק ההון לא יודע להתמודד עם זה" - כך אמר היום (ב') עו"ד ורו"ח שלמה נס בכנס לשכת עורכי הדין באילת.

נס, המתמחה בטיפול בחברות שנקלעו לקשיים, ושימש נאמן מטעם בתי המשפט בתיקים רבים כגון קלאבמרקט, אגרקסקו ועוד, יצא במתקפה נגד הרשויות והגופים המוסדיים, שלדבריו הביאו למצב שבו חברות טובות שנקלעות לקשיים אינן מצליחות להיחלץ מהם.

"יש חברות טובות בעלות סיכוי להבריא ולהשתקם, ולכן הן רוצות לעשות הסדרי חוב, אבל קיים חוסר רצון או חוסר יכולת של הגופים המוסדיים לקבל החלטות, גם בגלל ניגוד עניינים וגם בגלל שלנציגויות שלהן אין שום מעמד בחוק, ויש להן אינטרסים זרים", אמר נס.

עוד אמר נס כי הנציגויות לא תמיד מבינות את המצב המשפטי או העסקי של החברה, והכי חמור - מקבלות החלטות פופוליסטיות כדי למצוא חן בתקשורת ובעיני הציבור.

"ההחלטות שלהן הן לא תמיד לטובת החזרי החוב והחברות, ומדובר באותם גופים שהשקיעו לאורך השנים בחברות מיליארדים", אמר נס.

נס לא חסך ביקורת גם מהתקשורת ויחסה לבעלי החברות. "לא כל בעלי המניות והבעלים של החברות הם גנבים ושקרנים. לא כולם עשו פעולות אסורות. יש משבר כלכלי בעולם. יש מאות תביעות נגזרות וייצוגיות, שבחלקן אין כלום.

"אפשר לבוא בתביעה מוסרית לבעל שליטה שהרוויח בחברה אחת והפסיד באחרת. אבל צריך לזכור שיש כללי משחק, ויש הפרדה משפטית בין בעל השליטה לבין החברה. כל התרבות של הרוע והאיומים האוטומטיים מביאה למצב של נטישת חברות. בעלי שליטה לא רוצים לעבור את מה שעבר לב לבייב ועברו אחרים".

עו"ד נס לא הסתפק בביקורת על המוסדיים ועל התקשורת והעביר, כאמור, ביקורת נוקבת גם על הרשויות, שלדבריו יושבות בחוסר מעש נוכח המשבר הכלכלי.

לדבריו, "הרשויות לא עשו הרבה כדי לשנות את המצב. זו בעיה של כלל המשק. ב-5 השנים האחרונות לא נעשה כמעט דבר לא בחקיקה ולא כדי למצוא פתרונות. יש אטימות של הרשויות".

האן נגד התספורות

פרופ' דוד האן, האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, ביקר את השימוש הרווח המונח "תספורת". "את התספורת יוצרת קודם כל המציאות הכלכלית", אמר האן. "תפקידו של בית המשפט הוא בסופו של דבר לשמש אכסניה לצדדים (הנושים מזה והחברה מזה) להידבר ביניהם ולהגיע לפתרון מוסכם. יש כאן הליך קלאסי של התמקחות לאורו של החוק.

"מעצם טבעו ומגבלותיו של בית המשפט, אף אחד לא מתיימר לחשוב שבית המשפט מסוגל לשמש כמבוגר אחראי או כגננת שצריכה ללוות יום אחר יום את הצדדים".

האן נשאל מהו תפקיד הכנ"ר בהליכים מסוג זה, והשיב: "תוך כדי ההליך אנחנו נוהגים לזמן מדי פעם את הצדדים למשרדי הכונס הרשמי, כדי שנוכל לבחון את השטח מבפנים ולתת את חוות-דעתנו לבית המשפט. חשוב להבין שאנחנו מנסים ללבן עם הצדדים לא רק מי יכהן וכמה יקבל שכר-טרחה, אלא אלה מנגנונים של קבלת החלטות יתקיימו בחברה".

"הספרית מחיפה"

נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, שדנה בתיקי פירוק ובהסדרי חוב רבים וכינתה את עצמה בצחוק "הספרית מחיפה", ציינה כי הנושא של הסדרי חוב נפל על בתי המשפט בהפתעה.

לדבריה, "בשיטת המשפט שנהוגה אצלנו בית המשפט בוחן את הדברים אחרי שהם התרחשו. בהסדרי נושים באים לבתי המשפט עם ניירות עמדה מייגעים רצופים חוות-דעת כלכליות, בשלב שבו בית המשפט יודע מעט מאוד. בדיונים שומעים טענות ולא רואים ראיות, ומאוד קשה לקבל החלטות בשלב זה".

תיקון 18 לחוק החברות

עו"ד דלית זמיר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, דיברה על תיקון 18 לחוק החברות, שקבע חובת מינוי מומחה לבחינת הכדאיות של הסדרי חוב.

לדבריה, "אחת המטרות של התיקון הייתה לתת לגופים המוסדיים מידע בדבר כדאיות הסדר החוב. דבר נוסף הוא לתת לבית המשפט אמצעי לפיקוח אפקטיבי על ההליך. התפקיד הזה לא מייתר את תפקידו של הנאמן. החיה של משקיף על הסדר חוב היא המצאה של בית המשפט" (זמיר דיברה על המקרה של אי.די.בי, שבו מינה לאחרונה השופט איתן אורנשטיין את עו"ד אולמן כמשקיף שידווח לבית המשפט על התנהלות החברה).

כן ציינה זמיר כי תפקיד המומחה הוא לבדוק חלוקות דיבידנד בחברה שנכנסה לחדלות פירעון, כדי לבחון הגשת תביעה נגזרת נגד החברה.

עו"ד ארז חבר ציין כי בכל הסדרי האג"ח מאז תיקון 18, פרט לאחד, המומחים אישרו את ההסדרים כפי שהובאו להם על-ידי נאמני האג"ח.

את הפאנל הנחה פרופ' יוסף גרוס.