"הפסדנו את המפעל הקודם לאירלנד. מפעל שמעסיק 4,500 עובדים. אני מאוד מקווה שאת המפעל הבא נצליח להביא לישראל, אבל התחרות היא קשה ומדינות רבות מתחרות על ההשקעות", זה מה שאמר אתמול מולי אדן, סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ונשיא אינטל ישראל, במסגרת הרצאה שהעניק בפרויקט "כלכלה על הבר".
אדן הוסיף כי "ההפסד מאי הקמת מפעל חדש בישראל לא מסתכם רק באובדן מקומות עבודה. מדובר באובדן עצום של הכנסות כספיות ממיסים שהיו יכולים להגיע לציבור הישראלי מדי שנה".
במסגרת ההרצאה דיבר אדן על מקומה של ישראל בעולם: "כאשר בכלכלה הישראלית יש בעיות - לחברות הגלובליות זה לא מזיז. למה? כי אנחנו משווקים לכל העולם, לסין, להודו. זה לא משנה מה קורה בישראל - אינטל תמשיך לייצר במיליארדי דולרים מדי שנה". אדן שטח את חזונו ביחס להיי-טק הישראלי ודיבר על האתגרים שאיתם ישראל צריכה להתמודד כדי להישאר "סטארט-אפ ניישן" גם בעתיד הרחוק.
8,500 מקומות עבודה
אדן התייחס בצורה נרחבת להתקפות שפורסמו בתקשורת הכלכלית לגבי הטבות המס הגבוהות שמקבלות חברות גלובליות, בהן אינטל, טבע וכיל. הוא ביקש להציג את התמונה הכוללת, אשר מביטה בחשבון את ההשפעה הגדולה שיש לחברות רב לאומיות על המשק הישראלי. "אינטל מספקת כ-8,500 מקומות עבודה בישראל", אמר, "מדובר במשרות עם פריון, חדשנות ושכר גבוה. צריך להוסיף לכך גם את ההשפעה על תעסוקה עקיפה, מנותני השירותים - מכותבי התוכנה ועד שירותי ההסעדה וההסעות - שמייצרת עוד 25 אלף מקומות עבודה. היקף היצוא של אינטל הסתכם ב-4.6 מיליארד דולר בשנת 2012.
"קראתי בעיתונים שטבע קיבלה הטבות מס אסטרונומיות ושצריך לצמצם לה את ההטבות", סיפר אדן, "אולם, בבסיס הקריאה הזו ישנה הנחה שאם לא יתקבלו ההטבות הללו, טבע והחברות הגלובליות האחרות ימשיכו לפעול בארץ ולייצא באותה הכמות - וזו טעות.
"רבותיי, במקרה כזה - טבע פשוט תייצא את העבודה שלה ותוציא אותה לאירלנד. גם במקרה של אינטל, כל המתחרים שלנו מקבלים הטבות מס. צריך להסתכל על הדברים גם בראייה עסקית. אין לי בעיה עם ביקורת, אבל ביקורת צריכה לבוא מתוך מקום ששואף לתקן, לא לחבוט", אמר.
אדן המשיך להתייחס לצורך בתמריצים כלכליים שימשכו לישראל חברות גלובליות: "כוח העבודה בישראל לא טוב במיוחד - בניגוד למה שאנחנו חושבים, השוק קטן, המצב הביטחוני לא תורם לנו, המצב הגיאו-פוליטי מורכב ועוד לא הזכרנו את התדמית של ישראל בעולם. צריך לעבוד קשה כדי למשוך לפה אנשים".
לדבריו, "אנשים שוכחים שבמטה החברות הגלובליות לא יושבים אנשים שערכי הציונות לנגד עיניהם. אלה אנשי עסקים, שהשיקולים שמניעים אותם בהחלטה היכן להקים את מטה החברה הבא שלהם, הינם שיקולים עסקיים - וישראל היא רק עוד נקודה על המפה בשבילם, ונקודה די קטנה, האמת".
אדן הסביר כי "כדי להמריץ השקעות בישראל, במיוחד השקעות ענק כמו של אינטל, על מדינת ישראל להיות אטרקטיבית יותר מהממוצע, יש לזכור שמדובר בחברה רב לאומית, ואחד השיקולים של חברות רב לאומיות בבואן לבחור היכן לבצע השקעה חדשה הוא שיקול מס".
לדבריו, "אם מדינת ישראל רוצה להמשיך ולמשוך השקעות זרות חדשות, להקים מפעלים חדשים ולייצר תעסוקה בפריפריה, עליה לעודד חברות להשקיע כאן, ואת זה אפשר לעשות באמצעות הטבות מס ומענקים. אם לאינטל או טבע יהיה משתלם להקים קווי יצור במדינות אחרות, כמו אירלנד, זה מה שיקרה.
"הציבור הישראלי לא ממש מבין מה חברות ההיי-טק עושות, וכיצד הן תורמות למשק. תרבות הקיטור של הישראלים היא פשוט פנומנלית. זו תרבות נוראית", אמר אדן, "יש לנו נטייה להמליך מלכים ואז לזרוק עליהם אבנים - גם בפוליטיקה. יש אלוהים ואנו סוגדים לו, ואז אנו סוקלים אותו באבנים - אין אמצע. צריך לאזן את השיח הציבורי".
20% מייצוא ההיי-טק
אדן סיפק נתונים נוספים על אינטל ותרומתה למשק: "הייצוא התעשייתי של מדינת ישראל הוא בהיקף של 46 מיליארד דולר. ההיי-טק הישראלי מהווה 21.5 מיליארד דולר מכך, ואינטל ישראל מייצאת 4.6 מיליארד דולר - 20% מכלל הייצוא של ההיי-טק הישראלי. כל השקעה חדשה של אינטל מלווה בתוספת מקומות עבודה, בגידול בייצוא וגידול בהכנסות המס של המדינה, כך שבסופו של דבר מדינת ישראל יוצאת נשכרת מכל השקעותיה של אינטל".
אדן התייחס גם לטענה שלפיה השליטה של אינטל ביצוא מעידה על ריכוזיות בענף. "בעיתונים כותבים שיש יותר מדי ריכוזיות, אז מה הפיתרון? להקשות על אינטל ולהקטין את חלקנו בעוגה? לא, הפתרון הוא דווקא להגדיל את החלק היחסי של חברות אחרות בענף. אני בעד. בואו נרים עוד חברות, בואו נמשוך חברות אחרות - חלקן מתחרות של אינטל - להגיע לישראל. זו תהיה תחרות נהדרת - אני אעזור להביא את החברות ואז אלחם בהן בכל כוחי. אז פשוט לכתוב שזו ריכוזיות - זה מרגיז, כי מי שכתב את זה, יודע שזה פופוליזם.
"אינטל מעסיקה היום ישירות 8,500 עובדים. זה מספר גדול וגדלנו משנה לשנה. הכנסות המדינה ממס הכנסה של עובדי אינטל גבוהות פי 6 ממס ההכנסה של עובד ממוצע במשק. ועל זה לא ממש כותבים", המשיך אדן, "למעלה מ-12 אלף איש עזבו את אינטל ויצאו למשק, הקימו מאות חברות וסטארט-אפים. איל וולדמן (מנכ"ל מלאנוקס - ג.ק) הוא דוגמה אחת כזו. גם חלק מהאנשים שיעברו עכשיו לאפל, יהיו אנשי אינטל. זה בסדר.
"הייצוא של עשר החברות הגדולות בישראל מהווה 40% מכלל הייצוא הישראלי. זה נתון מזעזע, אלה הרי החברות שכולם אוהבים לסקול - והחברות הגדולות האלה הולכות להיות רק יותר ויותר גדולות. אין מה לעשות, זו תופעה עולמית. האם זה צודק או לא צודק? זה לא הדיון, כי אנחנו לא יכולים לשנות את התהליכים האלה, בטח לא בישראל. במקום זה, צריך לגרום לכך שיותר חברות ישראליות יהפכו לחברות גדולות ולתמוך בהן, למען הכלכלה הישראלית. במקביל, לצד העובדה שאנחנו מחזקים את העסקים הקטנים והבינוניים שיהפכו לחברות מצליחות יותר, צריך להמשיך ולדאוג ולהביא עוד 'אפלים, גוגלים ומיקרוסופטים'".
בהמשך דבריו התייחס אדן להשקעות שביצעה אינטל בישראל. "אינטל השקיעה מיליארדי דולרים במפעלים בישראל. ב-2012 השקענו כאן 1.1 מיליארד דולר ובסך-הכול השקענו 10.5 מיליארד דולר בהקמת מפעלים בישראל בעשור האחרון, וכמה מענק קיבלנו על זה? 1.3 מיליארד מהמדינה. יש עוד מספרים שצריך להכיר: רכש גומלין ישיר ועקיף מספקים ב-737 מיליון דולר ב-2012, עבודה עם מעל ל-1,000 ספקים קטנים ובינוניים, את כל אלה לא מזכירים בעיתונות, וחבל", סיכם.
בהמשך הרצאתו, התייחס אדן ל"סטארט-אפ ניישן" בישראל, וציין כי להערכתו יש לנקוט בשינויים דרסטיים במערכת החינוך, כדי להצמיח דור חדש של יזמים וכישרונות צעירים, אשר ימציאו את הסטארט-אפים החדשים בעשורים הבאים.
"הסטארט-אפ ניישן הישראלי הוא למעשה קציר של הפירות שנטעו פה לפני 15-20 שנים, תוצאה מחינוך העבר והעלייה הרוסית", הבהיר אדן, "זה לחלוטין לא מבטיח שנהיה קרובים למקום הזה בעוד 15 שנה. העולם כל הזמן משתנה. אנחנו צריכים להשתנות. אם לא נשתנה - אנחנו בבעיה. כל דבר שלא יעבור שינוי, ייעלם מהעולם".
מה עושים היזמים הישראלים כיום? לדברי אדן, "הישראלים הולכים היום על הסטארט-אפים הקלים, על מיזמי אינטרנט. את זה אפשר לעשות גם בהודו וסין. הם יעשו את זה וימחקו אותנו מהמפה. אנחנו לא עושים צ*יפים, לא עושים שום חומרה או טכנולוגיה מורכבת. כלום".
"כלכלה על הבר" של "גלובס", בשיתוף בנק לאומי ובית ההשקעות הממוזג מיטב-דש, הוא פרויקט הפקה ותוכן ייחודי ששם במוקד את הנגשה של מידע כלכלי לציבור הרחב בכלל ואת נושא החינוך הפיננסי בפרט. במסגרת הפרויקט יקיים "גלובס" הרצאות ודיונים פתוחים בפאבים נבחרים ברחבי הארץ, לקידום תחום החינוך הפיננסי בארץ ולטובת הידע הכלכלי של הציבור. האירועים הבאים יהיו בירושלים חיפה, ובאר שבע.
חיפוש באתרי גלובס
חיפוש ני"ע
