זוגתו של שי אגסי: "כשטסלה נכשלה, ארה"ב סייעה לה"

תמי חוטובלי, בת הזוג של שי אגסי, מייסד בטר פלייס, פרסמה היום (ג') פוסט מפורט בפייסבוק, שבו היא עונה לכמה מהטענות שנשמעו נגד החברה והמודל העסקי והתפעולי שלה. כזכור, אגסי פרש מבטר פלייס באוקטובר 2012 לאחר מחלוקות עם עידן עופר ובכירים אחרים בחברה לישראל.

בנוגע לטענות כי המכונית החשמלית הוצעה לצרכן במחיר יקר מדי, כותבת חוטובלי: "רנו מכרו את 'הפלואנס' לבטר פלייס ביותר כסף מאשר בטר פלייס תמחרה את המכונית לצרכן! זה כמובן כולל סוללה. את ההפסד במכירה בטר פלייס ניסתה לכסות בחוזה החודשי שגם הוא עלה בממוצע בערך 150 דולר לאדם לחודש (כולל עלויות חשמל והמימון). תפיסת העולם הייתה לכסות עלויות על המכוניות בשנה שנתיים הראשונות, לא להרוויח; ועם הזמן, ככל שהמחירים יורדים, להתחיל להרוויח.

בנוגע לטענה כי החברה הציעה רק מכונית אחת, קרי: דגם בודד, כותבת חוטובלי: "רנו ובטר פלייס חתמו על הסכם פיתוח של מנגנון ומכונית. עלות הפיתוח לשני הצדדים יקרה ביותר, צריך תיאום מושלם בין התשתית למכוניות. לשתי החברות לא היה כדאי לעבוד בהתחלה עם מספר גדול של שותפים, מכיוון שעלות הפיתוח לכל מודל רכב חדש יקרה ביותר. כמובן שבעתיד היה רצון לסטנדרטיזציה וספקים נוספים, אבל לא בשנה שנתיים הראשונות".

בנוגע לטענות כי בטר פלייס יצרה למעשה מונופול עקב שיטת הטעינה שלה, כותבת חוטובלי: "לכל לקוח היה עמוד טעינה בייתית שהוא לא שילם עליו אגורה, לא על העמוד ולא על החשמל ממנו. כך גם כשאותו לקוח טען את הסוללה באלפי העמודים ברחבי הארץ. לקוח היה יכול לקנות כבל פתוח שאיפשר טעינה בכל שקע חשמלי. כל סיפור 'המונופול טעינה' נוצר כספין של יבואני הרכב שפחדו על המונופולים שלהם. וראו מלחמתם ביבוא המקביל לישראל זה שנים".

עוד כותבת חוטובלי: "הדרישה לטופס 4 עבור עמוד טעינה פרטית (בחניה רשומה בטאבו) כאילו הרחבת מרפסת לפחות, ולא שקע - דרישה זו גרמה לסחבת בייחוד בערי מרכז הארץ, בהן לא חונים בחניה צמודת קרקע בווילה פרטית".

ומה בנוגע למיעוט תחנות הטעינה? חוטובלי כותבת: "תחנות הטעינה עברו תהליך רישוי שהוסיף 18 חודש לתהליך הבניה שלהן, ובמקרים רבים מנע בניית תחנות במקומות נוחים לציבור. לדוגמא, מקרה תחנת הדלק הצמודה לתחנת הכח בחדרה, מיקום קלאסי לתחנת החלפה. הרשות המקומית אסרה הקמת תחנה, מכיוון שהמסעדה באותה תחנת דלק סגרה מרפסת ללא אישור מהרשויות. הקשר? לאלוהי הרישוי פתרונים. האפקט? אין תחנה על כביש החוף".

בנוגע לטענות כי מדינת ישראל נתנה סיוע כספי לפרויקט בטר פלייס, כותבת חוטובלי: "המדינה לא נתנה אגורה אחת בסיוע ל'פרויקט הלאומי' הזה. נהפוך הוא, באופן ישיר ועקיף בטר פלייס שילמה כ-750 מיליון שקל מסים לקופת האוצר לאורך 5 השנים של חייה. 750 מיליון שקל במיסוי מיוזמה שלא הכניסה עדיין אגורת רווח אחת - זה חייב להיות שיא גם של משרד האוצר.

חוטובלי טוענת כי בנושא הנחות המס, הרכב של בטר פלייס רק ספג מכות מהמדינה, לא הרוויח: "הנחת המס על רכב שנקבעה על-ידי המחוקק הופעלה בצורה שרירותית עם כניסת המכוניות לשוק. התוצאה: רכב חשמלי שנמצא בקבוצת זיהום 1, שילם שילוב של מס קנייה ומס ערך מוסף - 30 אלף שקל. בארה"ב, המחוקק משלם החזר מס של 30 אלף שקל לקונה רכב חשמלי! לשם השוואה, הרכבים בקבוצת זיהום 3 משלמים בממוצע 15 עד 20 אלף שקל מס קניה ומע"מ... זאת למרות שהם משתמשים בדלק ומזהמים את האוויר".

עוד כותבת חוטובלי: "מקוממת ביותר היא הנחת שווי השימוש שניתנה לרכב היברידי בסך 540 שקל, ללא קשר לסוג הרכב ההיברידי, מחירו או רמת הזיהום שלו. זו הנחה טכנולוגית גרידא! לעומת זאת, לרכב חשמלי טהור בוטלה לחלוטין הנחת שווי השימוש. היה כאן קיפוח ברור מצד משרד האוצר כלפי הרכב החשמלי.

בנוגע להשוואה בין ההצלחה של טסלה, יצרנית אמריקנית של מכוניות חשמליות, לבין הכישלון של בטר פלייס, כותבת חוטובלי: "טסלה מייצרת מכונית שעולה 100 אלף דולר לדגם עם הטווח של 350 ק"מ. זה לא קסם, פשוט שמים הרבה בטריות בפנים… בעלות גבוהה. אותה מכונית, כאשר היא תגיע לישראל, לפי מדינוי מיסוי של האוצר היום, תעלה קרוב לחצי מיליון שקל. היום קונים מעט מאד מכוניות במחיר הזה כל שנה בישראל, ולכן זה לא פתרון שעונה לאותו סגמנט שוק ש-90% מהנהגים קונים בו.

"טסלה יודעת לטעון בתחנות טעינה 'מהירה'. הטעינה שם ממלאת סוללה בערך ב-90 דקות. אתם רואים מישהו עומד בישראל בחום הקיץ 90 דקות וטוען סוללה בכדי להגיע הביתה? למה זה עובד לטסלה? כי אם אתה קונה רכב בחצי מיליון שקל אתה כנראה בעלים של רכב נוסף לנסיעות ארוכות…

"החברה אכן רווחית ושווה המון (יותר מרוב חברות הרכב, כמעט 10 מליארד דולר שווי), אחרי שמכרה 5,000 מכוניות ברבעון האחרון. יחד עם זה, טסלה הייתה על סף פשיטת רגל אחרי שהוציאה את הרכב הראשון שלה. ממשלת ארה"ב נתנה לה הלוואה של 500 מיליון דולר בכדי לצלוח את המשבר ולהוציא רכב אחר. הרכב השני הצליח (הראשון רק הפסיד כסף)… וטסלה החזירה את ההלוואה".