איך מתמודדים עם מלחמת המטבעות העולמית?

בין המגמות העיקריות בכלכלה העולמית בשנים האחרונות בולטת ההתערבות האגרסיבית של בנקים מרכזיים ברחבי העולם בשוקי הכסף. הזרמות ההון המסיביות ופעילותם הענפה בשוקי האג"ח והמט"ח יצרו למעשה מלחמת מטבעות עולמית, שבמסגרתה כל נגיד נוקט אמצעים לא קונבנציונליים על מנת לתמוך במשק שעליו הוא אמון.

מדוע דווקא שער החליפין נמצא במוקד הקרבות? מכיוון שכיום הוא מהווה את הכלי המרכזי, שבאמצעותו ניתן להטות את הכף לטובת מטרות הבנק המרכזי והמשק. עבור מדינות רבות החלשת המטבע המקומי מגדילה את כושר התחרות של החברות המקומיות בשוק הגלובלי. בעולם של צמיחה נמוכה כל תוספת בפעילות הכלכלית היא מהותית.

נגידי הבנקים בארה"ב, בגוש האירו, בבריטניה, ובעיקר ביפן, הם הבולטים שמיישמים מדיניות אגרסיבית זו, ולמעשה מובילים בלית ברירה את יתר הנגידים להגיב לפעולותיהם. הבנקים המרכזיים של הונג קונג, הודו, ברזיל, ואפילו ישראל, כבר דאגו לצמצם את פערי הריביות אל מול הכלכלות הגדולות. בנוסף, הם פועלים נמרצות בשוקי המט"ח, מתוך מטרה למנוע תיסוף חד במטבע המקומי שלהן, שעלול לגרום לפגיעה משמעותית ביצוא.

חשוב להדגיש, כי תוצאת המדיניות המוניטרית הזו היא עלייה בתנודתיות שערי החליפין, ולתמורה זו קיימות השלכות על תיק ההשקעות של המשקיע הישראלי.

כידוע, בשנים האחרונות הוגדלה משמעותית החשיפה של המשקיעים בישראל לנכסים בחו"ל. אמנם מגמה זו נכונה בהיבט של הפחתת סיכוני השוק המקומי בתיק, אולם במקביל ההשקעה בחו"ל מוסיפה לתיק ממד של סיכון מט"ח. כיצד מתמודדים עם סיכון זה?

גדר תיל לאג"ח

רכיב האג"ח מהווה את החלק הארי בתיק אצל מרבית המשקיעים. מטרתו העיקרית של הרכיב להניב בתיק תשואה שוטפת (Fixed Income). לכן, כל סיכון לא הכרחי שנוסיף לרכיב זה, מחייב פיצוי עם תוחלת תשואה חיובית. חשיפה למט"ח אינה עומדת בקריטריון זה. יהיו תקופות שבהן המטבע יפוחת, בתקופות אחרות המטבע יתחזק, אבל לאורך זמן אין סיבה להניח מגמה עקבית של פיחות או ייסוף משמעותי של שער חליפין מסוים.

בנוסף, התנודות של שערי חליפין לרוב גבוהות יותר משל איגרות חוב. לפיכך, ייתכן כי השקעה באג"ח צמודה למטבע חוץ תניב למשקיע תשואה שלילית, וזאת על אף תשואה חיובית שתירשם באג"ח עצמה. המשמעות היא שתנודות המטבע עלולות לנטרל את הרווחים שהתקבלו באיגרת החוב, ואף לגרום להפסדי הון בתיק.

בהתאם לכך, יש מקום לגדר את הסיכון לחשיפה של שערי החליפין ברכיב האג"ח. הדרך המלאכותית לגידור מט"ח, היא באמצעות שימוש במכשירים פיננסיים דוגמת חוזה החלף (Swap) ואופציות. גידור זה רלוונטי בעיקר כאשר החשיפה לשער חליפין מסוים מהווה מרכיב משמעותי בתיק, למשל 5% ומעלה.

דרך נוספת, טבעית יותר, לגידור החשיפה למט"ח, היא פיזור רחב של רכיב האג"ח בין מספר מטבעות, כך שפיחות במטבע אחד יקזז תיסוף במטבע אחר, ולהיפך. מובן כי ככל שהפיזור יהיה נרחב יותר, כך גם סטיית התקן בתיק תפחת ואפקט הגידור יהיה משמעותי יותר.

גידור טבעי במניות

בשונה מרכיב האג"ח, לסיכון מט"ח יש השפעה פחותה ברכיב המניות, וזאת ממספר סיבות: ראשית, למעט מצבי קיצון, לרוב תנודות שערי המניות גבוהות יותר ביחס לשערי חליפין. כתוצאה מכך, בניגוד לרכיב האג"ח, השפעת החשיפה למט"ח אינה מהותית ולאורך זמן היא לא צפויה לגרוע מהתשואה הכוללת של המשקיע.

שנית, חשוב לזכור, כי בניגוד להשקעה באיגרות חוב לא צמודות בישראל, שבהן החשיפה למט"ח לא קיימת בכלל, השקעה במניות בארץ כוללת חשיפה לתנודות שערי החליפין בעולם. הסיבה לכך היא פעילותן של מרבית החברות הישראליות מחוץ לגבולות המדינה - אם באמצעות יבוא ויצוא סחורות, ואם דרך תשלומים ותקבולים מחו"ל, אשר מתבצעים במט"ח. דוגמה לכך ניתן למצוא בדלק רכב, שמייבאת כלי רכב מיפן, ולאור חשיפתה לין - התנודות במטבע היפני משפיעות על רווחיותה ועל מחיר מנייתה.

יתרה מכך, מכיוון שגם חברות בחו"ל נוהגות לבצע סחר חוץ, השקעה במניה בחו"ל חושפת אותנו למטבעות של מדינות נוספות פרט למטבע הנקוב במניה. על כן, גידור החשיפה למט"ח בהשקעה ברכיב המניות נעשה באופן טבעי, והצורך בגידור מלאכותי דרך נגזרים פיננסיים הוא נמוך.

בשורה התחתונה, חשוב להתאים את אופן ההתגוננות בתיקי ההשקעות בפני מלחמת המטבעות העולמית למטרות ההשקעה. ברכיבים מוטי הכנסה שוטפת עדיף להפחית את הסיכון ככל הניתן, ובכלל זה את סיכון המט"ח. לכן, ברוב המקרים מומלץ לגדר את המט"ח.

לעומת זאת, ברכיב המניות, חשיבות הגידור נמוכה יותר, נוכח העובדה שהשפעת תנודות המט"ח על המניות היא פחותה ביחס לאג"ח, ולאור החשיפה הטבעית לשערי חליפין שיש לחברות עצמן.

הכותב הוא מנהל מחלקת פיתוח מוצרים וחדשנות בפסגות בית השקעות. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך ו/או יחידות השתתפות בקרנות נאמנות