בנקים בארץ על הכוונת? הסכם אפשרי בין שווייץ לארה"ב

ממשלת שווייץ בוחנת הצעה לחשוף לפני שלטונות המס בארה"ב שמות של אזרחים אמריקניים שמחזיקים חשבונות בבנקים שווייציים מסוימים ולשלם לוושינגטון קנס בסכום שבין שבעה לעשרה מיליארד דולר, במאמץ ליישב מחלוקת רבת שנים בין שתי המדינות על הטיפול במקרים של התחמקויות מתשלומי מיסים. כך מוסר היום (ד') "ניו יורק טיימס". המידע מיוחס למקורות שווייציים ואמריקניים שמודעים לנושא. לפרשה יש נגיעה בשלושה בנקים ישראליים - בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות, וכן לבנקים אחרים, לדברי העיתון.

המקורות אמרו, כי שווייץ תוכל לשלם לארה"ב חלק מהקנס, ואחר-כך תנסה לגבות את הכסף, כאמור מיליארדים רבים, מהבנקים המעורבים.

האפשרות של הסכם בין שווייץ לארה"ב בסוגיה זו היא נקודת מפנה בסכסוך המעמיק בין שתי המדינות על חשדות שאזרחים אמריקניים משתמשים בבנקים שרשומים בשווייץ כמכשירים להונאת שלטונות המס בוושינגטון.

ה"טיימס" מציין, שתובעים פדרליים בארה"ב מנהלים חקירות פליליות נגד כעשרה בנקים שווייציים, או מה שהעיתון מכנה "בנקים בנוסח שווייץ", אשר מעורבים, לפי החשד, בשירותי בנקאות חוץ-חופיים פרטיים, שאיפשרו לפחות לרבבות אזרחים אמריקניים עשירים לחמוק מתשלום מיסים. ממשלת שווייץ, שבמשך זמן רב ראתה בסודיות בנקאית נכס לאומי, מוכנה עתה, ככל הנראה, לשתף פעולה עם שלטונות ארה"ב בסוגיה זו.

על פי העיתון, עם הבנקים השווייציים שמשמשים מטרה לחקירות הפליליות של ארה"ב נמנים קרדיט סוויס, שגילה כבר ביולי 2011 שהוא קיבל מכתב ובו הודעה שהבנק משמש מטרה לחקירה של חבר מושבעים גדול בארה"ב; בנק ג'וליוס באר, שמרכזו בציריך; שני בנקים קנטונליים (אזוריים); החטיבה השווייצית של חברת האחזקות הבנקאית HSBC; וכן בנק הפועלים, בנק מזרחי-טפחות ובנק לאומי.

חברים בכירים בממשלת שווייץ (המועצה הפדרלית) צפויים לדון בנושא כבר היום, לדברי מקורות שקיבלו מידע על המגעים. הנס קאופמן, ציר בפרלמנט השווייצי מטעם 'מפלגת העם' השמרנית, אמר כי דרגים שונים בפרלמנט יקבלו מידע על החלטת הממשלה, בשלבים, במהלך עשרת הימים הבאים.

אן ססאר, דוברת במחלקה לעניינים בינלאומיים של משרד האוצר בברן, אמרה ל"טיימס": המועצה הפדרלית כבר דנה בנושא כמה פעמים בשבועות שחלפו, אך טרם הגיעה להכרעה. אוולין ווידמר שלומפף, שרת האוצר, אמרה לרדיו שווייץ ב-18 במאי: "אנו נמצאים על סך קבלת החלטה... ברור שזה לא יהיה פיתרון נעים". דובר במשרד המשפטים של ארה"ב נמנע מתגובה.

בנק יוליוס בר הודה אתמול, כי הוא קיבל בקשה רשמית משלטונות ארה"ב למסור להם מידע על הלקוחות האמריקניים של שירותי הבנקאות החוץ-חופית שלו. "אנו מקדמים בברכה את העובדה, ששתי הממשלות קרובות בבירור להסכם בסוגיה כיצד ליישב את המחלוקת על (תשלומי) המיסים ואנו נוסיף לנקוט את צעדי שיתוף הפעולה, שאותם נקטנו בעבר", אמרה סאבין ג'נקי, דוברת של ג'וליוס באר.

שלטונות ארה"ב הגישו כתבי אישום נגד עשרות בנקאים שווייציים ולקוחותיהם בשנים שחלפו, מציין ה"טיימס". פריצת דרך הסתמנה ב-2009, לאחר ש-UBS, הבנק הגדול ביותר בשווייץ, חתם על הסכם עם תובע פדרלי בארה"ב, שלפיו התובע לא יגיש תביעה נגד הבנק תמורת שיתוף פעולה. הבנק מסר לשלטונות בארה"ב כ-4450 שמות של של לקוחות אמריקניים ושילם קנס בסך 780 מיליון דולר לאחר שהודה בביצוע עבירות פליליות: מכירת שירותים להתחמקות מתשלום מיסים לאמריקנים אמידים.

ב-2012 הגיש משרד המשפטים האמריקני כתב אישום נגד בנק ווגלין, הבנק הוותיק ביותר בשווייץ. הבנק הודה באשמה בינואר השנה, עובדה שגרמה לסגירתו. תובעים אמרו אוף דה רקורד בחודשים שחלפו שייתכן שיוגשו כתבי אישום נוספים בפרשה.

עובדי בנקים, שחשפו ביזמתם שחיתויות בתוך הבנקים, מילאו תפקיד מכריע בחקירות וייתכן שהם ימלאו תפקידים מכריעים גם בעתיד, אומר העיתון. אשתקד הודיע מס ההכנסה הפדרלי בארה"ב שישלם לברדלי ברקנפלד, לשעבר בנקאי ב-UBS, יותר מ-104 מיליון דולר כגמול על שיתוף הפעולה שלו בחשיפת סודות של מערכת הבנקאות השווייצית. המידע שמסר ברקנפלד סייע לשלטונות המס לגבות מיליוני דולר מאמריקנים אמידים שהתחמקו מתשלום מיסים.

לפחות בנקאי אחד נוסף מנהל עתה דיונים עם השלטונות בארה"ב, אומר העיתון. פקידי רשות שווייציים מעוניינים להגיע להסדר עם וושינגטון מפני שארה"ב איימה להגיש תביעות נגד בנקים אזוריים בשווייץ. רוב הבנקים האזורים נמצאים בבעלות מלאה או כמעט מלאה של הקנטונים שבהם הם פועלים. הם מהווים אפוא מוסדות ממלכתיים שנתמכים ע"י משלמי המיסים שווייץ. שני בנקים אזוריים - באזלר קנטונאלבנק וציריכר קנטונאלבנק - משמשים מוקדי חקירה של התובע הפדרלי בדרום מדינת ניו-יורק.

בתחילת מאי שלחו התובעים בניו-יורק בקשה שניה לממשלת ליכטנשטיין, מדינה זוטא ששימשה עד עתה מקלט מס ושמוכנה עתה לשתף פעולה עם ארה"ב במאמץ לחשוף משתמטי מס. התובעים האמריקניים מבקשים מידע על שמונה או תשע חברות שמעורבות בהקמת קרנות שממוקמות בליכטנשטיין לאחר 1 בינואר 2008. לפי החשד סייעו קרנות אלה, לכאורה, לאזרחים אמריקניים לחמוק מתשלום מיסים.

הבקשה מליכטנשטיין משקפת מאמץ של התביעה האמריקנית להשתמש במדינה הזעירה כטריז שיאפשר לארה"ב לחלץ מידע בנקאי משווייץ השכנה, לדברי מקור שמודע לנושא.