צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות הממוזג מיטב דש, לא מהסס להשתמש בביטוי בוטה ביותר כדי להביע את דעתו על הודעת מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון על ההארכה הצפויה של שעות המסחר החל מה-16 ביוני. "הפתרון הזה יוסיף אדמומית ללחיי הבורסה, שדומה לאדמומית המופיעה על פניו של חולה סופני כמה ימים לפני שהוא נפטר", הוא אומר.
"לכאורה, הייתי צריך להיות בעד יותר שעות פעילות, אבל אני מאוד נגד כי זה פתרון טכני וניסיון להנשים את הבורסה בצורה מלאכותית. במקום לחפש פתרונות יסודיים, הולכים בדרך הקלה. השעה הנוספת חופפת לשעת מסחר בארצות הברית, אז יהיה יותר מסחר במניות הדואליות, וזה יגדיל את נפח המסחר כי יש סוחרי ארביטראז' שמנסים לנצל הפרשי שערים. יהיו כל יום נגיד מאה מיליון שקל נוספים במסחר, קצת טבע, קצת מלאנוקס, אבל לא החברות האחרות שיותר צריכות את זה. התוספת הזאת בטלה בששים, ועלותה גדולה מתועלתה".
- זה מצריך הסבר.
"מה עם כל העובדים, גברים ונשים, שצריכים לקחת את הילדה מהגן? אני רואה עלות גדולה, כספית ואנושית, לצעד בשל שעות העבודה שיתווספו, והתועלת מאוד בספק. הצעתי לבורסה בזמנו, אם אתם כבר מאריכים את שעות המסחר, תבטלו את המסחר ביום ראשון (שבו אין מסחר בבורסות בארצות הברית ובאירופה), אבל רשות ניירות ערך אסרה על הבורסה אפילו לקצר את השעות. מה בער להם לעשות את הצעד עכשיו? הרי רשות ניירות ערך הקימה ועדה לבחינת מצב הבורסה, למה לא לחכות למסקנות שלה? אולי היא תגיע למסקנה שבכלל לא נכון להאריך את המסחר?".
"דרוש שינוי הרבה יותר כולל"
לבנון, שהודיעה על ההארכה הצפויה כצעד שנועד להילחם בהתכווצות המדאיגה בהיקפי המסחר בבורסה, שהשלכותיה הקשות נדונות בלי הרף בתקופה האחרונה, עונה לסטפק בדימוי משלה. סטפק, היא אומרת, מזכיר לה סיפור יהודי: "בעיירה אחת עלה הנהר על גדותיו וגרם לשיטפון, ויהודי אחד, כדי להינצל, עלה על הגג והתחיל להתפלל. עבר במקום איש עם סירה והציע לו להצטרף. אמר היהודי, לא צריך, התפללתי לאלוהים והוא ידאג. אחר כך הגיע מסוק ושלשל כבל, אבל היהודי המשיך בתפילותיו. בסוף טבע והגיע לשמיים, ושם אמר לאלוהים, איך לא הצלת אותי? אמר אלוהים, הרי שלחתי לך סירה ומסוק. אז לפי הדוגמה שהביא סטפק, אנחנו צריכים לשבת ולחכות למוות בלי לעשות כלום? אולי הארכת השעות היא לא מסוק אלא רק חסקה, אבל צריכים לעשות משהו".
על מה מדברים כשמדברים על התכווצות? על קצה המזלג: המסחר במניות בתל אביב, שעמד ב-2007 על כמעט שני מיליארד שקלים, ירד ב-2012 מתחת לקו המיליארד האחד. במונחים של "כלכלה ריאלית", כלומר תפקידה של הבורסה כמקור לגיוס כסף לצורך פיתוח וצמיחה של חברות, ההשפעה ניכרת. לפי נתוני הבורסה, בין 2012-2010 נמחקו מרצון 12% מהחברות שנסחרו בתל אביב, ויש עוד חברות רבות ששוקלות זאת.
עמי פרץ, מנכ"ל פרץ בוני התיכון, למשל, מספר כי מדי פעם חברתו בוחנת יציאה מהבורסה כי "עלויות הרגולציה גדולות, ומצד שני שווי החברה לא בא לידי ביטוי בשוק. ההון העצמי שלנו 160 מיליון שקלים, ואנחנו נסחרים סביב ה-50 מיליון. מאז ההנפקה הראשונית, ב-1994, לא ביצענו עוד הנפקת אקוויטי כי לא שווה לנו להידלל בשווי כל-כך נמוך, וכאמור מדי פעם אנחנו דנים על הגשת הצעת רכש למניותינו".
"יותר חברות יצאו מהבורסה מאשר נכנסו", מסכימה נגה קנז, סגנית יו"ר חברת החיתום ובנקאות ההשקעות רוסאריו קפיטל, שמספרת שעיקר פעילות החיתום שהם עסוקים בה בימים אלה היא הנפקת אג"חים, וכי קשה עד בלתי אפשרי לעניין בכלל משקיעים מוסדיים בהנפקה חדשה של חברה בינונית ואפילו בינונית גדולה. לפי נתוני רוסאריו קפיטל, ב-2012 ירד ההון שגויס בבורסה (בכל הכלים, כולל אגרות חוב) בלמעלה מ-15%, ולא הייתה אף הנפקת מניות ראשונית אחת. "לא יעזור להאריך את המסחר בשעה", היא אומרת, "דרוש שינוי הרבה יותר כולל ומשמעותי".
"אין לי פתרון קסמים"
לבנון שומעת את הדברים ומודה שאינה משלה את עצמה שהארכת המסחר היא התרופה. "אין לי פתרון קסמים, לא מצאתי אותו", היא אומרת. "הארכת המסחר היא במפורש לא פתרון לבעיה. לא זה מה שיביא לנו את הגאות הגדולה, אבל זה יוכל להחזיק לנו את הראש מעל המים, לצד צעדים נוספים שנבחנים (למשל, השקת אופציות שבועיות וחוזים עתידיים שבועיים על מדד ת"א 25 בתחילת יולי) בינתיים אף אחד לא בא עם רעיון גדול, אבל גם אוסף דברים קטנים יכול לפתור.
"הדבר שהכי מטריד אותי זה לרדת לקו שמתחתיו לזרים יהיה ממש מסוכן להשקיע כאן. אני לא יודעת איפה עובר הקו הזה, אבל אני יודעת שקשה יותר ויותר להשקיע כאן. ישבתי עם מנהל מאחת המובילות בתל אביב 25, ושמעתי ממנו שמשקיעים זרים חוששים להשקיע סכום גדול בחברה שלו כיוון שההשקעה שלהם תשפיע על המחיר (בגלל קוטן המחזור) ובשל החשש מה יקרה כאשר ירצו 'לצאת' מההשקעה ויתקשו למכור כמות גדולה של מניות".
- איך הארכת השעות יכולה לעזור?
"גילינו שבתקופות של שעוני קיץ, כשיש שעה נוספת שלנו מול חו"ל, יש שינוי במחזורים. אני לא יכולה להבטיח שום דבר, אבל לא ייתכן שלא ננסה לבדוק מה יעשה שינוי קבוע בשעות המסחר. היום אנחנו סוחרים שעתיים פחות מאשר אירופה, עם כל בכי התמרורים על העובדים".
- סטפק אומר, למה שלא תחכו למסקנות הוועדה שהקים שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, לבחינת מצב הבורסה.
"לזה קוראים, נחכה שהפריץ ימות. הם רוצים שהרגולטור יוריד רגולציה ושיקרו עוד דברים, וכך הם עצמם לא צריכים להשקיע כלום. גם מיטב צריכה לתרום את חלקה כדי לצאת מהמצב הזה. אי אפשר רק לבוא ולהגיד, שהרגולטור יעשה. גם השוק צריך לעשות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.