נתת מתנה לילד - והתחרטת

בדרך-כלל, הענקת נכסים לילדינו עוד בחיינו מתגמלת לאין-שיעור מהורשתם לאחר לכתנו, שכן כך אנו זוכים לראות אותם נהנים מהמתנות שקיבלו ומפיקים מהם תועלת.

עם זאת, למרבה הצער, קיימים גם מקרים בהם הכוונה הטובה מובילה דווקא לגיהנום, כאשר תחת הכרת-תודה, נותן המתנה חווה שינוי לרעה ביחסו של מקבל המתנה אליו. תופעה קשה נוספת היא היווצרותן של מחלוקות משפחתיות כאשר המתנה או המתנות לא חולקו בצורה שוויונית בין הילדים.

במקרים מעין אלה, שבהם נתינת המתנה אכן הובילה לעוגמת-נפש במקום לנחת המקווה, האם נותן המתנה יכול להתחרט ולדרוש להחזירה?

השבוע ניתנו שני פסקי דין שונים העוסקים בסיטואציה דומה. במקרה הראשון התובע הוא אדם קשיש בן 90, אלמן וניצול שואה, אשר היו לו בן, בת ודירה אחת. האב לא סמך על בתו, שהוכיחה את עצמה בעבר כחסרת אחריות כלכלית, ולכן בערוב ימיו העביר את הדירה לבנו במתנה, והבן התחייב כי יעביר קצבה חודשית לאחותו מדמי השכרת הדירה. כשנודע על כך לבת היא זעמה מאוד, והאב המפוחד פנה לבית המשפט בתביעה לבטל את העברת הדירה ולקבלה בחזרה לידיו.

פסק הדין השני עוסק באם אשר העניקה לאחד מבניה כמתנה את הזכויות כ"בן ממשיך" במשק. גם במקרה זה, לאחר שנודע לאחיו כי רק אחד מהאחים קיבל את הזכויות, האם שינתה את דעתה ופנתה לבית המשפט בתביעה לביטול המינוי.

כעיקרון, האפשרות להתחרט על מתן מתנה ולדרוש את השבתה קיים רק כאשר הענקת המתנה לא הושלמה בפועל, אלא נותרה בגדר התחייבות לתת מתנה בלבד. כאשר המתנה ניתנה פיזית למקבל, נרשמה בטאבו במקרה של מקרקעין, או נרשמה במינהל מקרקעי ישראל במקרה של בן ממשיך וכיוצ"ב - הרי שנתינת המתנה הושלמה והפכה מוחלטת.

יש לציין כי גם כאשר המתנה לא הושלמה עדיין, אפשרות החרטה מוגבלת למקרים שבהם מקבל המתנה העתידית לא שינה את מצבו לרעה על סמך הידיעה שהוא עומד לקבל את המתנה.

מקרים נוספים שבהם יכול נותן ההתחייבות לשנות את דעתו הם כאשר חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי, וכן במקרים שבהם החרטה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו.

מתי בכל זאת תוחזר מתנה שהושלמה? בשתי סיטואציות עיקריות. האחת - כאשר נותן המתנה מצליח להוכיח פגמים בשיקול-הדעת כבר בעת מתן המתנה. המתנה היא חוזה הכפוף לדיני החוזים הכלליים, ולכן אם נותן המתנה מוכיח תרמית, כפייה, עושק או היעדר גמירות-דעת בעת שהתחייב לתת את המתנה - המתנה תהא בטלה.

אפשרות אחרת לחרטה היא הצבת תנאי נלווה למתנה. פעמים רבות המתנה ניתנת בציפייה שבתמורה מקבל המתנה יתנהג בצורה מסוימת, והפרתו את התנאי יכולה להביא לביטול המתנה.

כך, למשל, האב הקשיש טען כי העברת הדירה במתנה לבן הייתה בתנאי שיעביר חלק מדמי השכירות לאחותו, וכעת נודע לו שהבן עומד למכור את הדירה ולפיכך לא יקיים את התנאי - והמתנה בטלה.

באופן דומה, במקרה השני, האם מהמושב טענה כי מינוי הבן הממשיך נעשה על יסוד תנאי כי הבן ינהג באם בכבוד וידאג לצרכיה, דבר אותו לא עשה.

שני פסקי הדין דחו את הטענות כי מדובר במתנות על-תנאי והבהירו את ההבדל בין מתנה שניתנת עם חיוב בצידה עבור המקבל - לבין מתנה שהחיוב הנלווה לה מהווה תנאי להווצרותה.

העובדה שבמקביל למתן המתנה מקבל המתנה התחייב להתנהגות או התנהלות מסוימת אינה הופכת את העברת הנכס למתנה על-תנאי, ולכן הפרת ההתחייבות על-ידי המקבל אינה מפקיעה באופן אוטומטי את המתנה.

כדי שהמתנה תבוטל במקרה של הפרת ההתחייבות מצד המקבל, יש להבהיר בלשון מפורשת בהסכם המתנה עצמו כי המתנה מוענקת על-תנאי.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".