זה לא רק הייאוש הכללי מהבטחות הממשלה העקרות להוריד את מחירי הדירות, בו-בזמן שמעלים לנו את המע"מ ואת מס הרכישה; זה גם לא הירידה במספר המנופים ובמספר מכרזי הקרקע להקמת דירות חדשות באזורי הביקוש; וזה אפילו לא הריבית, ששוב חוזרת למתווה של ירידות, ומשכנעת משקיעים ונוטלי משכנתאות שהגיעה העת לקנות דירה.
מי שמחפש סיבה פשוטה וברורה - מדוע מחירי הדירות לא הולכים כנראה לשנות כיוון בעתיד הקרוב, צריך פשוט להסתכל ולשמוע את ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ב-2009, לפני ארבע שנים, מיד לאחר השבעת הממשלה הקודמת, היה ברור מי האיש שנושא פה את דגל הנדל"ן ומי מוביל את האחריות להורדת המחירים. בראש ועדת השרים לעניין הרפורמה במינהל-מקרקעי-ישראל עמד ראש הממשלה נתניהו עצמו, שהצהיר כי "הרפורמה תוזיל את מחירי הקרקעות ובעקבות כך את מחירי הדירות" (מאי 2009), "כך שרכישת דירה על-ידי זוגות צעירים וחיילים משוחררים תהיה בהישג יד".
גם את הרפורמה בתכנון והבנייה, "רפורמת המרפסות" של נתניהו, הוביל הוא עצמו. ואם זה לא מספיק, רתם נתניהו גם את הרפורמה בתחבורה למהפכה במחירי הדיור.
מאז, עלו מחירי הדירות בישראל בכ-60%. היה יקר מאוד לקנות דירה בישראל בתחילת 2009, ויקר כפליים לקנות דירה בישראל ב-2013.
ומה יש לנושא הדגל הוותיק בתחום הדיור, נתניהו, לומר לנו בנדון מאז הבחירות האחרונות? האיש שאחת מהבטחות הגדולות ערב הבחירות הייתה להשאיר את האחריות לתחום הדיור בידי מפלגת השלטון (הליכוד: "הדיור הפך לנושא כלכלי-חברתי-לאומי ראשון במעלה, ולכן תיק השיכון לא יימסר למפלגה סקטוריאלית ויהיה בידי אחד מחברי-הכנסת של הליכוד-ביתנו. באופן מוחלט לא נעביר את האחריות למפלגה סקטוריאלית"), נמצא היום מחוץ לתמונה.
כמו שזה נראה כרגע מבחינת נתניהו, ששר השיכון, אורי אריאל ('הבית היהודי'), ויו"ר קבינט הדיור, יאיר לפיד ('יש עתיד'), יתמודדו לבדם עם מצוקת הדיור. הוא עסוק עכשיו בענייני ביטחון.
נשארו רק הליצנים שהאמינו שבאמת יבוא שינוי
כל עוד היה מדובר בהתמודדות עם הגירעון בתקציב, זה לא הפתיע איש שנתניהו בחר להישאר מאחור, והשאיר את המתחרה הפוליטי שלו לספוג את מטחי הביקורת. אבל כשמדובר בטיפול במצוקת הדיור, עם ההצהרה הגדולה בערב הבחירות שנראה פה ירידה של 30% במחירי הדירות, היעדרות נתניהו משאירה אותנו עם המסקנה, שגם לראש הממשלה אין יותר מדי תקוות. הוא מעדיף כי בעוד שנתיים-שלוש כשנבין סופית שדבר לא זז פה, נשלוף את הציטוטים ואת ההבטחות הגדולות שמשמיעים וישמיעו השרים אריאל ולפיד.
כי אם היה לנתניהו שמץ של תקווה שמחירי הדירות ישתנו, בטוח שהיינו ממשיכים לשמוע ממנו. הרי יש קבינט מנופח. יש שר שיכון עם שפע הצעות חדשות. יש רפורמה בתכנון והבנייה. יש תוכנית-מתאר-ארצית שמרכזת מאמץ באזור המרכז. נתניהו אמור היה לגלות לפחות טיפת מעורבות, לייצר פה ושם חצי-אמירה, כדי שיוכל לשלוף אותה בבוא היום כדי לחגוג את הירידות.
במקום זה, שמענו אתמול (ג') דווקא את הג'וקר של נתניהו. האיש שנתניהו אמר עליו בינואר השנה, רגע לפני הבחירות, כי "אני שם את האיש הנכון, במקום הנכון, בתפקיד הקריטי ביותר מבחינת מדיניות הפנים והחברה שלנו, להוריד את מחירי הדיור. עשינו את זה בסלולרי, נעשה את זה גם בדיור".
השר לשעבר, משה כחלון, האיש שעומד להתמנות הקיץ ליו"ר רשות מקרקעי ישראל - עשה את כל הדרך מהרווארד בארה"ב לאילת בישראל כדי לומר לנו שהוא "לא קוסם", והוא "לא הולך להוריד את מחירי הדירות".
הלך נתניהו והלך הקוסם. נשארו רק הליצנים שהאמינו שבאמת או-טו-טו יבוא השינוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.