בעלי "הבור בפנקס" בת"א: על העירייה להשיב את הקרקע

חברת שיכון עממי הגישה לאחרונה עתירה מינהלית נגד עיריית תל-אביב ועמותת בית ד.צ פנקס למרכז תרבות תורנית, בדרישה להשיב לה קרקע שלקחה ממנה העירייה לפני 67 שנה, על מנת להקים עליה מבנה ציבור שעד היום לא הוקם.

מדובר בקרקע יוקרתית בפינת הרחובות פנקס ווייצמן בתל-אביב, הידועה בשנים האחרונות כמגרש "הבור בפנקס".

בעתירה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות עו"ד משה קמר, מגוללת חברת שיכון עממי, שעסקה בימי המנדט הבריטי בגאולת קרקעות ובהקמת מאות יחידות דיור, את הפרשה שהחלה בשנת 1946, אז רכשה החברה מידי בעליה הערביים את הקרקע בשטח של 31 דונם בפינת הרחובות וייצמן ופנקס.

עוד באותה שנה הודיעה העירייה לחברה כי יש לה צורך בחלק מהקרקע על מנת להקים עליה מבנה ציבור, וכי על-פי החוק היא מוסמכת להפקיע חלק ממנה ללא תשלום פיצוי. על כן החברה הסכימה להעביר לידי העירייה שטח של 12.3 דונם מתוך הקרקע, באמצעות הליך "מכר ללא תמורה", וזאת על מנת שהעירייה תממש את המטרה הציבורית לשמה הועברה הקרקע לידיה.

אלא שמהעתירה עולה כי העירייה לא מיהרה להקים מבנה ציבור על הקרקע, ואף הקצתה אותה בשנת 1973 לאגודת ב.צ פנקס - מרכז לתרבות תורנית, במטרה שזו תקים בית תרבות תורנית. אלא שהאגודה מעולם לא הקימה מבנה כזה, ומבקר המדינה אף מתח ביקורת חריפה על עצם הקצאת הקרקע לאגודה על-ידי העירייה, בדוח מבקר המדינה משנת 1983.

"במשך 67 השנים שחלפו מיום שהעותרת העבירה את החלקות לידי העירייה ועד עצם היום הזה, לא נבנה כל מבנה ציבורי בחלקה, והיא עומדת בשממונה" צוין בעתירה. "במשך עשרות השנים שחלפו נהגו העירייה והעמותה התורנית בהפקרות מוחלטת. החלקה הייתה פרוצה לכל דיכפין, הייתה מוכרת לתושבי העיר בתור 'הבור ברחוב פנקס', ושימשה מגרש חניה פרטיזני. בשנת 2006 נבנה בכניסה לחלקה שער ברזל שנסגר, והושם עליו שלט: 'שטח פרטי - החניה אסורה'.

"מבדיקה שנערכה לאחרונה על-ידי שמאי המקרקעין אורן אלבז במשרדי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, עולה כי לא הוגשה תוכנית בנייה, וכי אין לעירייה כל כוונה קונקרטית לבנות בניין ציבורי כלשהו על החלקה".

בעתירה דורשת החברה לקבל בחזרה לידיה את החלקה שהעבירה לעירייה. "מטרת העברת הקרקעות לעירייה הייתה לצורכי ציבור, ועל החלקה שהופקעה הייתה אמורה העירייה להקים בניין ציבור. משחלפו עשרות שנים מאז הועברה הקרקע לעירייה, מבלי שהעירייה מימשה על הקרקע את ייעודה הציבורי ומבלי שהקימה עליה בניין ציבורי, פגה זכותה של העירייה להמשיך ולהחזיק בקרקע זו, והחברה זכאית לקבל את הקרקע בחזרה ולממש עליה את הייעוד הציבורי שייתן שירותים לציבור הרחב".

עוד טוענת החברה בעתירה כי לעירייה מעולם לא היה כל צורך בבניין ציבורי על הקרקע של החברה, מאחר שבסמוך לה ממש מחזיקה העירייה בבעלותה חלקות גדולות בהיקף של 21 דונם המיועדות לבנייני ציבור, אך היא לא הקימה עליהן בנייני ציבור.

"לא רק שלעירייה קיים עודף עצום של שטחים בלתי מנוצלים המיועדים מזה עשרות שנים לבנייני ציבור, העירייה גם פועלת במרוצת השנים לשינוי ייעודן של חטיבות קרקע גדולות שהיו מיועדות לבניינים ציבוריים, לייעוד לבנייה למגורים, כמו למשל הקרקע עליה נבנו לימים מגדלי אקירוב, שבמקור הייתה מיועדת לבנייני ציבור", נטען בעתירה. "יש לשים סוף למצב בלתי אפשרי זה ולהשיב לחברה את הקרקע".

לטענת החברה, תקדימים משפטיים מצביעים על כך שיש להשיב את הקרקע לידי החברה, בדומה לפסיקות המתייחסות להפקעות קרקע שמטרתן לא מומשה.

כך למשל, בחודש ינואר האחרון דחה בי המשפט העליון ערעור שהגישה עיריית חדרה כנגד החלטה שקבעה כי על העירייה להשיב קרקע אותה הפקיעה מבעלים פרטיים למטרה ציבורית, לאחר שבמשך 19 שנה לא מימשה את המטרה לשמה הופקעה הקרקע.

מעיריית תל-אביב נמסר: "העתירה התקבלה אתמול במשרדי העירייה. העירייה לומדת את העתירה ותגיב עליה בבית המשפט".

עו"ד משה פת, המייצג את עמותת בית ד.צ פנקס, מסר כי "כתב העתירה טרם נלמד".