איום על סומך-חייקין: לא יהיה המבקר הכמעט יחיד של הבנקים

בבנק ישראל ובמשרד האוצר חוששים מדומיננטיות של משרדי רואי החשבון KPMG סומך-חייקין וארנסט אנד יאנג קוסט פורר גבאי את קסירר בביקורת בענפי הבנקאות והביטוח, בהתאמה. בשל כך, הרגולציה מעוניינת לשנות את מבנה הביקורת החיצונית בענפים אלה, ופונה לציבור בקריאה לקבל הצעות לשיפור בעיית הריכוזיות הזו.

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן, והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג, פרסמו היום (ד') טיוטה להערות ציבור בעניין "מתווה לשינוי מבני בביקורת החיצונית של גופים פיננסיים", ובה הם מציעים 4 חלופות אפשריות "להתמודדות עם בעיית ריכוזיות רואי החשבון המבקרים".

לדברי הרגולטורים הפיננסיים, שמבקשים מהציבור למסור הערות בעניין עד 25 ביולי, יש "לשפר את איכות הביקורת החיצונית על דוחות כספיים של גופים מפוקחים", ולפעול "לחיזוק מעמד המבקרים ואי-תלותם ולטיוב עבודתם".

לדברי הרגולטורים, "יש מקום לשפר את המבנה הקיים כדי לחזק את אי-התלות והספקנות המקצועית של רואה חשבןם מבקר ולהגביר את מעורבות של רואי חשבון נוספים".

בבנק ישראל ובאוצר חוששים כי "ריכוזיות גבוהה והעדר תחלופה בין מבקרים מעלים חשש כי יחסים ארוכי-טווח בין מבקר לבין מבוקר עלולים לפגוע באי-תלות, בביקורתיות ובספקנות מקצועית של המבקר.

חששות נוספים, אם כי פחותים, נוגעים לפרקטיקה מוטעית שעשויה להשתרש בענף, כתוצאה מפרשנות שגויה של משרד רואי חשבון יחיד, וכן שקריסת משרד רואי חשבון יחיד תוביל להשבתת הענף".

מקור באוצר הרחיב בסוגיה ואמר: "יש כיום חשש לעצמאות ולפגיעה באי-תלות של המבקרים, אבל יש לזכור שאלה תחומים מורכבים מאוד. אנו חוששים לאבד מקצועיות אם נפתח את התחום לתחרות רבה מדי, ולכן צריך לפעול פה עקב בצד אגודל. הרי המבקרים הם שומרי סף חשובים. גם בחו"ל מתחבטים כיום בסוגיות אלה".

בנק ישראל והאוצר מפרטים כי במערכת הבנקאית כיום, 4 משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל מבקרים את כל הבנקים. סומך-חייקין מבקר 48% בקירוב מהענף, ואם בוחנים את 5 הבנקים הגדולים, משרד זה מבקר ארבעה מתוכם.

את חברות הביטוח מבקרים 3 משרדי ראיית חשבון גדולים: ארנסט אנד יאנג, בראשות רונן בראל, מבקר כ-50% מהענף זה שנים, ושתי חברות מבוקרות במשותף. סומך-חייקין חזק יחסית גם בענף הביטוח.

בשוקי הגמל והפנסיה אין בעיה דומה - יותר מ-10 משרדי רואי חשבון מבקרים את החברות המנהלות. "בנוסף", מציינים הרגולטורים, "לא קיימת תחלופה משמעותית בין משרדי רואי חשבון המבקרים גוף מבוקר מסוים".

מהנייר המשותף שהוציאו בנק ישראל והפיקוח על הביטוח עולה כי המפקחים שוקלים להשתמש בחלופות הבאות, בנפרד או בשילוב שלהן: חיוב רוטציה תקופתית בין משרדי רואי חשבון מבקרים; הגבלת נתח השוק המותר למשרד רואי חשבון יחיד במערכת הפיננסית; הגבלת ביקורת על-ידי שני רואי חשבון במשותף (Joint Audit); הטלת מגבלות נוספות על מתן שירותים נלווים למבוקר - כגון הערכות שווי כלכליות, בדיקות דיו דיליג'נס, ניהול סיכונים ועוד - על-ידי משרד רואי חשבון המבקר.

לפי שעה, באוצר ובבנק ישראל מעוניינים להרחיב את החלופות האפשריות, ועדיין לא הכריעו על חלופה מועדפת זו או אחרת.

סוגיית התערבות הרגולטורים בכהונת רואי החשבון מעוררת סערה בענף ראיית החשבון. מהצד האחד נמצאים רואי החשבון, שבמשך שנים עבדו עם מוסדות פיננסיים ונהנו מהכנסות נאות בתחום, ועתה מרחף מעליהם איום.

"לא יכול להיות שדבר כזה יאושר", אמר מקור באחד ממשרדי רואי החשבון. "לאורך השנים השקענו כספים בבניית מערכים מורכבים לטיפול בגופים הפיננסיים; אי-אפשר לזלזל בחשיבות של המומחיות בתחום".

לעומת זאת, במשרדי רואי חשבון אחרים שאינם נהנים מלקוחות רבים בתחום הפיננסים, ממתינים עתה בשקט אך בציפייה לשינוי בתחום, ולכך שיוכלו לקחת חלק מעוגת ההכנסות, שהתסכמה ב-2012 ב-175.6 מיליון דולר.

 מי מבקר את הבנקים

דוח קרן המטבע: "דרוש עוד זוג עיניים"

זה שנים רבות שוררת ריכוזיות בתחום ראיית החשבון בקרב הבנקים. ואולם סוגיה זו עלתה לסדר היום הציבורי רק לפני שנה בקירוב.

בפברואר 2012 חשף "גלובס" טיוטת דוח של קרן המטבע הבינלאומית, שהתריע מפני מונופול בתחום ראיית החשבון בבנקים.

בדוח לא צוין בפירוש שם משרד רואי החשבון שמהווה מונופול, אך לפי הערכות, בקרן המטבע התכוונו בעיקר לפירמת פירמת רואי החשבון KPMG סומך-חייקין, המבקרת את כל הבנקים, חוץ ממזרחי טפחות וירושלים.

בדוח נכתב (בתרגום לעברית): "הרשויות צריכות לעודד רוטציה אפקטיבית יותר של מבקרי ספרים. לחברות ראיית חשבון בינלאומיות יש, כך עושה רושם, שליטה על ביקורת בחלקים שונים של המערכת הפיננסית (לפירמה אחת יש כמעט מונופול על העסקים הבנקאיים). השותפים בפירמה מתחלפים ברוטציה, אבל היתרונות של 'זוג עיניים נוסף' מוגבלים אם הם מאותה פירמה. עם זאת, פירמות ראיית החשבון יזדקקו לזמן כדי לבנות את ההתמחות המתחייבת".

מחברי הדוח אינם מקבלים את הטענה של משרדי ראיית החשבון ושל הפיקוח על הבנקים, שלפיה די בעובדה שהפירמה מקיימת תחלופה פנימית ומשנה מדי כמה שנים את רואה החשבון המטפל בבנק מסוים. יתרה מכך, הם מותחים ביקורת גם על "הרגולציה העצמית" הנהוגה כאן בביקורת ספרי החשבונות של הבנקים ועל העדר פיקוח ציבורי הולם.

הדוח נהפך "תפוח אדמה לוהט" שהונח לפתחם של המפקח על הבנקים, יו"ר רשות ניירות ערך והממונה על שוק ההון. עד לאותו הדוח לא פעלו הרגולטורים לשינוי המצב, מתוך מחשבה שחשובה יותר ההתמחות של משרדי רואי חשבון בתחום הפיננסים בכלל ובבנקים בפרט. ואולם בעקבות פרסום הדוח, ופניות חוזרות ונשנות מצד יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', הבינו הרגולטורים שיצטרכו לנקוט עמדה ברורה.

בוועידת שוק ההון של "גלובס" בשבוע שעבר אמר המפקח על הבנקים כי לטעמו יש בהחלט מקום לרוטציה בין משרדי רואי החשבון המבקרים את הבנקים. כעת הצהרה זו נהפכת רשמית.

סומך-חייקין: "דברי ההסבר להצעת החוק של ח"כ יחימוביץ' גובלים בדיבה"

בראשית השבוע שעבר פורסם בראשונה ב"גלובס" כי מחריף העימות סביב הצעת החוק של יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', להחיל רוטציה בין משרדי רואי החשבון המבקרים את המוסדות הפיננסיים ולהגביל את תקופת העסקתם ל-5 שנים בלבד.

בהתבטאות ראשונה לתקשורת מאז הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת, יצאה פירמת רואי החשבון KPMG סומך-חייקין בראשות גד סומך, שהצעת החוק נועדה במידה רבה לשבור את המונופול שלה בתחום ביקורת הבנקים, באופן חזיתי נגד יחימוביץ', והאשימה אותה בהוצאת דיבה.

"הצעת החוק של ח"כ יחימוביץ' משוללת כל ביסוס, ודברי ההסבר שלה להצעה אף גובלים בדיבה", מסרו ל"גלובס" גורמים מסומך-חייקין, פירמת רואי החשבון השלישית בגודלה בארץ, ב-19 במאי.

לדברי סומך-חייקין, המבקר 4 מתוך 5 הבנקים הגדולים בישראל, הביקורת החשבונאית אינה מתערבת בהתנהלות הבנק מול לקוחותיו, נושא האסור על-פי חוק, אלא מתמקדת בביקורת דוחותיו הכספיים בלבד.

עוד נמסר מהמשרד בתגובה להצעת החוק: "הממונה על ההגבלים העסקיים, אשר נתבקש לחוות את דעתו בעניין שירותי הביקורת החשבונאית המוענקים על-ידי משרד סומך-חייקין בענף הבנקאות - לא מצא לנכון, על סמך החומר שהובא בפניו על-ידי ח"כ יחימוביץ', להתערב בנושא.

"בנוסף, יש לציין כי ביקורת משותפת למשרד סומך-חייקין ולמשרד ראיית חשבון נוסף קיימת בכל אחד מ-3 הבנקים הגדולים בישראל מסיבות היסטוריות ובעידוד הפיקוח על הבנקים".

משרד סומך-חייקין מסר גם כי "נושא הרוטציה בביקורת החשבונאית בענף הבנקאות נדון בחודשים האחרונים באירופה ובארה"ב במסגרת ועדת באזל, שהמלצותיה מהוות בסיס גם להוראות המפקח על הבנקים בישראל.

"המלצות הוועדה, שפורסמו לפני חודשיים, קובעות במפורש כי בחירת מבקר חשבונות חיצוני נתונה לשיקול דעת ועדת הביקורת של הבנק".

בתגובה לדבריו של סומך-חייקין מסרה ח"כ יחימוביץ': "דברי ההסבר של סומך-חייקין, שרצופים איומים מרומזים, נובעים מן הסתם מהלחץ מפני הצעת החוק, ובכל מקרה נשמעים כדברים של מי שיוצא אל השמש וראשו מרוח בחמאה.

"במשך שנים התגאה משרד זה בראש חוצות בנתח השוק הגדול שלו בקרב ספקי האשראי ונוטלי האשראי כאחד. זו לא אשמתם; אשמים רגולטורים רופסים, שאת מחיר רפיסותם - בדמות קריסת אי.די.בי, מחיקת חובות לטייקונים על-ידי הבנקים ועוד - כולנו משלמים.

"היה ראוי שגל הסדרי החוב, ה'תספורות' של הטייקונים והתשואות העגומות של כספי החיסכון והפנסיה שלנו - יגרמו לרגולטורים להגביל את סבך הקשרים הפסול בין סומך-חייקין למערכת הפיננסית, ואם הם לא יעשו זאת - תעשה זאת הצעת החוק הפרטית שלנו".