ניר גלעד: "מי שלא עושה לא טועה; לאף אחד אין כדור בדולח"

החברה לישראל שבשליטת עידן עופר פרסמה היום את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2013, ימים ספורים לאחר שמיזם הרכב החשמלי שיזמה - בטר פלייס - הגיע לסוף דרכו והגיש בקשת פירוק לביהמ"ש. "מי שעוסק בהשקעות ובנכונות לקחת סיכונים, חייב להיות אופטימי. לאף אחד אין כדור בדולח", אמר היום ל"גלובס" ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, בהתייחסו לקריסת המיזם.

בשורה התחתונה רשמה החברה לישראל הפסד רבעוני של 41 מיליון דולר, חצי מההפסד אותו הציגה ברבעון המקביל אשתקד. הפסדי בטר פלייס הסתכמו הרבעון בכ-28 מיליון דולר, כאשר החברה לישראל הפחיתה 29 מיליון דולר - יתרת השקעתה בפרויקט, מה שמגדיל את סך ההשקעה שלה שירדה לטמיון לכ-300 מיליון דולר.

■ ניר גלעד מציג: השקעות גרועות - ושכר עתק

מיזם רכב נוסף בו מעורבת החברה, פתוח מכונית בסין (קורוס), נמצא בשלב הייצור למלאי, וטרם החלה מכירת המכוניות. בהתאם, עמדו הפסדי המיזם ברבעון על 23 מיליון דולר - עליה של 21% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד‎‏. מהדוחות עולה כי בחודש מארס הזרימה החברה לישראל 64 מיליון דולר למיזם, מגדילה את חלקה בהשקעה בו ל-368 מיליון דולר.‏‎‏

‏- האם ההשקעה הכושלת בבטר פלייס משנה את אופן החשיבה שלכם לגבי קורוס?

גלעד: ‏"אנחנו כל הזמן חושבים מחדש על תהליכים. בטר פלייס זה אירוע שצריך לנתח וללמוד בשביל העתיד".

לא מעט ביקורת הוטחה לאחרונה בגלעד, החל בהשקעות הכושלות של החברה לישראל (בטר פלייס, צים, בזן) , דרך התבטאויותיו בנוגע להעלאת התמלוגים בכיל, המהווה את הנכס העיקרי בפורטופולי של החברה, וכלה בשכרו העצום (וחסר הפרופורציות ביחס לביצועי החברה). שכר שהעמיד את גלעד במוקד ביקורת ציבורית חריפה.

- האם הגיע הזמן להסקת מסקנות אישיות?

‏"העשייה שלי, באופן אישי, ושל הצוות שהולך איתי לאורך השנים, היא מורכבת ועצומה במידותיה, ועל כן, מי שצריך להחליט ומחליט כמעט כל יום זה הבעלים ומועצת המנהלים. את רמת שביעות הרצון הם מבטאים בצורה ברורה".

‏"עם זאת", מוסיף גלעד, "אנחנו לא חסינים מטעויות, ובכלל, מי שלא עושה לא טועה. אם כל היזמות שבעולם הייתה מתמקדת רק במה שבטוח, העולם שלנו היה נראה רע הרבה יותר". ‏‏

לדבריו, "אני מאוד גאה במה שאני והצוות שלי עושים תחת הובלת מועצת המנהלים בראשות אמיר אלשטיין והבעלים, עידן עופר. החברה לישראל היא אחד הגופים הכי יציבים והכי ממוקדים בצמיחה במשק הישראלי- הקמת תחנת הכוח בנגב, מתקן המידן בבז"ן, מתקני ההתפלה, ההשקעות בכיל ועוד, הן העדות לכך". ‏"אנחנו ממוקדם בעשייה וערים גם לביקורת. בסופו של יום צריך להיות הגונים ולעשות את ההשוואה איך עברנו את השנים האחרונות והחוסן שהפגנו. החברה הזו היא אחת החסונות במשק, נזילה וממשיכה להשקיע בצמיחה".

גלעד, כך נראה, מעורב יותר כיום בחברת הדשנים, בייחוד על רקע הביקורת הציבורית שגורסת כי יש לעלות את התמלוגים על משאבי טבע, ביקורת אשר הוציאה לא מעט בכירים בחברה משלוותם, שכן מדובר כאמור בנכס העיקרי והרווחי ביותר של החברה.

‏"קורים פה דברים שברמת ההתנהלות מערערים חלק מהבסיס שעליו מושתת עולם העסקים. חתמנו רק לפני שנה עם המדינה בנושא הגדלת התמלוגים ומימון (מרביתו ע"י כיל) של קציר המלח בים המלח. עוד לא יבשה הדיו על ההסכם הזה, ומישהו חושב שאפשר לשים אותו בצד".

‏"יש לנו אחריות כלפי העובדים ובעלי המניות, שמרביתם נמנים על הציבור הרחב, בעיקר באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל וקולם לא נשמע. אנחנו חושבים שההחלטות האלה עשויות לפגוע פגיעה אנושה שלא לצורך, שהיכולת לתקן אותה בעתיד כמעט ואינה קיימת".

מניית החברה לישראל בתקופתו גל גלעד מתאפיינת בביצועי חסר בולטים מול מדד ת"א 25 בכלל ומניית החברה הבת כיל בפרט. לדברי גלעד "אחד הנעלמים המרכזיים בעינינו הוא השווי בו נסחרת החברה לישראל ביחס לנכסיה הסחירים. בהקשר זה יש להסתכל על מספר פקטורים חיצוניים: עוצמת הסנטימנט השלילי בשוק, חוסר הוודאות הרגולטורית בה שרוי המשק והדבר הכי משמעותי הוא שכמעט אין סחירות. חברה בשווי של 4.5 מיליארד שקל ומחזורי המסחר בה הם פחות מ-20 מיליון שקל - זה לא מסחר". ‏‏

מלבד בטר פלייס סובלת החברה לישראל בשנים האחרונות מחולשתה של חברת הספנות צים, שממשיכה לצבור הפסדי עתק: ברבעון הראשון הגיעו אלה ל-112 מיליון שקל - צמצום של 31% לעומת הפסד של 163 מיליון דולר שהציגה ברבעון הראשון של 2012. ‏

על רקע קשיי המימון מהם היא סובלת מנהלת צים התדיינות מול הבנקים המלווים ליישום תכנית עסקית חדשה לשנים הבאות, דבר אשר הביא לאחרונה את גלעד לדבר עם הנושים ובהם מחזיקי אג"ח של צים על השינויים הצפויים במבנה החוב של החברה.

‏לדברי גלעד ‏"אנחנו נמצאים כעת בהתדיינות מול הגופים על תכנית חומש לחברה, שתכלול שינוי מבנה החוב שלה. היא הוצגה לכל הגורמים הנוגעים בדבר: בנקים, אג"ח ומספנות. אנחנו מקווים לסיים את הדיונים במהלך המחצית השנייה של השנה, ותהיה לנו תכנית מעודנת ל-2014-2017".

לדברי גלעד, "לצים יש צרכים להמשיך לגדול, למשל בעקבות פתיחת תעלת פנמה. אמרנו שאם תהיה תכנית צמיחה שכזו, היא תצרוך הצטיידות. זה המקום שבו נשקול לסייע לחברה ובגדול, זה מותנה במימון חיצוני נוסף על ידי חלק מהשחקנים. אני לא יכול להתייחס למספרים. אנחנו בתוך תכנית עבודה, וכל זמן שלא פותרים את השלב הראשון לא מדברים על השני. כרגע לא מתוכננת הזרמה נוספת לפתרון, אבל יש נכונות להשתתף בעתיד".