מה יקרה לעובדי בטר פלייס?

חברת בטר פלייס, שהייתה חזון ישראלי פורץ דרך למכוניות חשמליות "ירוקות", הגישה בקשה לפירוק. השאלות הנשאלות כעת הן: מה ייעשה בנכסי החברה? מה יקרה עם נושי החברה? ובעיקר - מה יקרה לעובדי החברה?

בדיני פירוק וחדלות פירעון קיים סדר עדיפות של נושי החברה - כלל "עיקרון העדיפות", אשר מדבר על דיני קדימה, כלומר שנכסי החברה בפירוק יחולקו תחילה לנושים בדרגה הגבוהה יותר, ולאחר מכן בדרגות הנמוכות יותר.

במקרה שלא נותרו כבר כספים בקופת החברה בפירוק, ייתכן מאוד כי נושים לא יקבלו כלל כספים. אולם, לא כך לגבי עובדי החברה. עובדי החברה, שהופכים להיות בעל-כורחם לנושים, יוכלו גם לפרוע את כספם ישירות מהביטוח הלאומי. על כך נסביר בהמשך.

נכסי החברה, אגב, הם לא רק כספים מזומנים שנשארו בקופת החברה בפירוק, אלא גם מכוניות החברה שיוצאו למכירה על-ידי המפרק, למעט אותם נכסים אשר שועבדו בשיעבוד ראשון. למשל, מס המגיע למיסוי מקרקעין על מקרקעין שבבעלות החברה בפירוק ואשר רובץ על אום מקרקעין.

בנוסף לכך קיים עיקרון נוסף, והוא עיקרון "השוויון" בין הנושים. כלומר, נושים באותה דרגה יקבלו בדיוק את אותם האחוזים מהחוב שלהם כפי שיקבלו כל בעלי אותו חוב מאותה דרגה, ללא קשר לסוג הנושה או למועד יצירת החוב.

נחזור לעובדי החברה שבפירוק. ישראל נחשבת כאחת מהמדינות עם החוקים הסוציאליים המיטיבים במיוחד עם העובדים במקרים של פירוק חברה. הכנסת הקנתה לחובות של החברה בפירוק לעובדיה דין קדימה מעל לנושים אחרים.

העובדים, כאמור, יוכלו לתבוע ממפרק החברה או הנאמן שמונה מטעם בית המשפט את הזכויות הסוציאליות שלהם. הסכום אינו מוגבל, והם יוכלו לתבוע את כל הזכויות המגיעות להן. ניתן אף להגיש את התביעה גם לבית הדין האזורי לעבודה ולבוא אל המפרק עם פסק דין.

אולם מה קורה במקרה שלא נותרו כספים ו/או נכסים לחברה, ובעצם החברה שבפירוק מוכרזת גם כ"חדלת פירעון"? במקרה כז ה יוכלו העובדים לפנות לביטוח הלאומי, וזאת לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי (הנוסח המשולב).

העובדים יוכלו לקבל, לאחר בחינה של המנהל המיוחד שימונה מטעם המוסד לביטוח לאומי, את רכיבי שכר הבאים: שכר עבודה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, שעות נוספות, דמי הבראה וכדומה. הסכום המקסימלי אותו יהיו זכאים העובדים לקבל מהביטוח הלאומי הינה 10 פעמים המשכורת הממוצעת במשק.

בית המשפט המוסמך לקבוע כי החברה מפורקת הוא בית המשפט המחוזי. עם קבלת פסק הדין שלפיו החברה פורקה, עובדי החברה יוכלו להגיש לביטוח לאומי למחלקת פירוקים את טופס התביעה לקבלת הזכויות הסוציאליות (שכר עבודה שלא שולם, פיצויי פיטורים וכדומה).

לאחר שהעובדים עברו את כל התהליך, ובמחלקת הפירוקים בביטוח הלאומי אישרו את הזכאות לגמלה המיוחדת הנ"ל מהמוסד לביטוח הלאומי, התשלום ישולם לחשבון הבנק של העובדים כפי שמסרו בטופס התביעה.

גמלה זו היא אחת הגמלאות שאינן ניתנות לעיקול, אך גם אינן ניתנות להעברה לאף אדם אחר, והזכאי לקבלה הוא העובד בלבד.

במקרה שלעובד מסוים נותרו הפרשים מסוימים וסכומים שלא אושרו על-ידי המוסד לביטוח הלאומי, יוכל אותו עובד להגיש תביעת חוב למפרק החברה, והוא יוכל להיפרע מיתרת הנכסים שעוד נשארו (אם נשארו) בידי החברה.

כאן יצוין בנגיעה קלה לגבי "הרמת מסך". חברה בע"מ הנה ישות משפטית עצמאית ונפרדת, ובעצם חייה וסיום חייה הם לפי חוק. על כן, החובות לא יוכלו להיפרע ישירות מבעלי המניות או נושאי המשרה של החברה.

אולם במקרה שיתגלה ויוכח בבית המשפט כי הוברחו נכסים או בוצעו פעולות על-ידי בעלי החברה, בעלי המניות או נושאי משרה בחברה, אשר בעצם הביאו ל"ריקון" קופת החברה ונכסיה, ניתן יהיה בנסיבות מסוימות אף לתבוע את בעלי המניות/נושאי המשרה באופן אישי במסגרת מה שקרוי "הרמת מסך" - אולם זהו נושא למאמר בפני עצמו.

* הכותבת, ממשרד לנציאנו-פרייז ושות', מתמחה בדיני עבודה. סייע בכתיבה עו"ד תומר פרייז.