כך הפכו חברי קיבוץ שדות ים למולטי-מיליונרים

קרדשיאן. קים קרדשיאן. קוראי "גלובס", שיודעים מי זה נוחי דנקנר ויצחק תשובה, אולי לא ממש מכירים את השם קרדשיאן, אך חיפוש מהיר בויקיפדיה יבהיר להם במי מדובר. קרדשיאן (32) היא סוג של בר רפאלי/ניקול ראידמן, Made in LA. "ויקיפדיה" תספר לכם שהיא "אשת עסקים, שחקנית, דוגמנית וידוענית אמריקנית, שעיקר פרסומה נקנה לה מסדרת הריאליטי המצליחה 'משפחת קרדשיאן' שבה היא מככבת עם שאר בני משפחתה". בקיצור, מגה-סלב.

ולמה אנחנו מספרים לכם עליה? ובכן, קרדשיאן, שנמצאת בחודש השביעי להריונה, משפצת בימים אלו את ביתה החדש שבבברלי הילס. מיליוני דולרים תשקיע קרדשיאן באחוזה מנקרת עיניים, וחלק מהם כבר זרמו לכיסה של אבן קיסר, החברה הישראלית שמייצרת משטחי עבודה למטבח מקוורץ.

כן, קרדשיאן (ליתר דיוק, הארכיטקט שמעצב לה את הבית), בחרה למטבח ביתה באבן קיסר, ובארה"ב, כמו בארה"ב, אין מקדם מכירות טוב יותר מידוען כמו קרדשיאן.

מלכלוכית לסינדרלה

אבן קיסר משווקת עצמה בעיקר מול ארכיטקטים, אדריכלים, מעצבי פנים וקבלני בניין. השיווק הישיר של החברה מול הצרכן הסופי יחסית שולי, והוא מיועד בעיקר למי שהפרוטה מצויה בכיסו.

"יש בית בארה"ב, בשכונה סופר יוקרתית, שכל כולו אבן קיסר", מספר שירן. "בעל הבית השקיע בו 40 מיליון דולר, 5 מיליון דולר מתוכם הושקעו במשטחי קוורץ שלנו", הוא מתגאה.

ופרסומים כאלו אכן לא מזיקים. להיפך. במקרה של אבן קיסר, שנסחרת בנאסד"ק, זה אולי אפילו סייע מעט לנסיקה המדהימה של מניית החברה.

זו האחרונה, נזכיר, הונפקה לראשונה במארס 2012 לפי מחיר של 11 דולר למניה. באותה העת, החברה לא התקבלה בזרועות פתוחות, אך השנה שחלפה והגאות הבלתי נגמרת בשוקי ההון הפכו את הקערה על פיה.

אבן קיסר, תחזיקו חזק, נסחרת כעת לפי מחיר של 28.76 דולר, וזה אומר תשואה של 161% על המחיר בהנפקה הראשונה ותשואה של 24% על המחיר שלפיו בוצעה באפריל האחרון הצעת מכר כבדת שווי של שני בעלי השליטה בה (ראו מסגרת).

כך נסקה החברה לשווי של מיליארד דולר, והפכה למעשה מלכלוכית לסינדרלה: מחברה שנאלצה להפוך לציבורית לפי שווי נמוך בהרבה ממה שציפתה, לחברה שכל משקיע ממוצע בוול סטריט רודף אחר מניותיה כמו שור זועם.

ואיך זה קרה? ובכן, לפני שאמריקה התאהבה במניית אבן קיסר, היא התאהבה במשטחי הקוורץ של החברה. קוורץ, נזכיר, הוא המינרל החזק ביותר בטבע אחרי יהלום.

זהו מינרל די נפוץ, שקוף, צלול יותר מזכוכית, אך קשה יותר מפלדה - תכונות ההופכות אותו לפופולרי יותר ויותר כבסיס למשטחי עבודה במטבח, בהשוואה לאלטרנטיבות הקיימות - שיש, גרניט ואחרות.

שוק משטחי העבודה העולמי, כולל קוורץ, שיש ושאר חומרי גלם, גילגל אשתקד מחזור שנתי של 73.9 מיליארד דולר, ורק 8.2% מתוכו נכבשו על ידי יצרני הקוורץ, ביניהם אבן קיסר. במהלך 14 השנה האחרונות (1999-2012) הפך הקוורץ לסגמנט בעל שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר, והוא מציג שיעור צמיחה שנתי ממוצע של 15.8% לעומת 4.4% עבור שוק משטחי העבודה כולו.

יותר מזה. שיעור חדירת הקוורץ בארה"ב הוא רק 5%, ו-9% במקרה של קנדה. נתונים אלו מסבירים כיצד צפון אמריקה הפכה למנוע הצמיחה העיקרי של אבן קיסר, וזאת על אף שכלכלת ארה"ב עדיין מדשדשת.

"יש עלייה במספר התחלות הבנייה בשוק האמריקני, אך שוק השיפוצים עדיין מפגר אחרי השוק הבנייה", אומר שירן.

אשתקד, ארה"ב הייתה אחראית ל-29.3% מהכנסות החברה, וזאת לעומת 15.6% ב-2010. קנדה הייתה אחראית ל-13.6% (6.9% ב-2010), וכך השוק הצפון אמריקני אחראי ל-42.9% מהכנסות החברה.

אך לשירן זה לא מספיק, והוכחה למחויבות של החברה לשוק הצפון אמריקני ניתן למצוא בתוכניתה לבנות מפעל ייצור בארה"ב שיחל לפעול לקראת סוף 2014.

אבן קיסר אמורה להשקיע במפעל זה 75 מיליון דולר, וזאת בנוסף ל-13 מיליון דולר שתשקיע החברה בהרחבת קווי הייצור שלה בארץ.

הוכחת אחרת, ולא פחות חשובה, היא שת"פ שנוצר באחרונה בין החברה לאיקאה ארה"ב. אבן קיסר תשמש כספק הבלעדי של משטחי עבודה שאינם למינציה (פורמייקה). החברה הישראלית תספק לשלוחה האמריקנית של רשת הריהוט הביתי, תוצרת שבדיה, משטחי עבודה למטבח ולאמבטיה.

שיתוף פעולה זה לא ישפיע באופן מהותי על תוצאות החברה בשנה הנוכחית, אך שירן מודה כי מדובר בשת"פ שרק יכול לסייע לאבן קיסר להמשיך לכבוש את השוק האמריקני, וכפועל יוצא - את וול סטריט.

 המספרים של אבן קיסר

עושר 1: ההון של המנכ"ל

על ההצלחה של אבן קיסר מתנוססת, ודי בגדול, החתימה של יוס שירן, מנכ"ל החברה מינואר 2009. שירן (51) הוא האיש שהפך את החברה והמניה ללחמניות חמות עד לוהטות, וסך ההון שצבר הוא הוכחה מצוינת לתגמול מבוסס ביצוע.

לפי בדיקת "גלובס", שירן צבר עד כה הון של 80 מיליון שקל (ברוטו, לפני מס ורובו עדיין "על הנייר"), וכך הפך לאחד המנכ"לים השכירים העשירים במשק הישראלי.

ואיך זה קרה? ראשית, שירן מקבל שכר חודשי של 122,340 אלף שקל ברוטו, וזה אומר שבמהלך ארבע שנות כהונתו צבר שכר בשווי 1.6 מיליון דולר. שנית, בשנת כהונתו הראשונה (2009) שירן היה זכאי לבונוס השווה ערך ל-2% מהרווח הנקי של החברה, שהיה גבוה מ-5.4 מיליון דולר, ואחוז זה עלה ל-2.5% החל מ-2010. לפי בדיקת "גלובס", סך הבונוסים שצבר עומד על 2.2 מיליון דולר.

שלישית, שירן תוגמל במניות של אבן קיסר הרבה לפני הנפקת החברה, ומיד עם כניסתו לתפקיד. שירן קיבל אז 685 אלף מניות, והחברה קבעה כי הוא יהיה זכאי לקבל במזומן את ההטבה הגלומה בהן, לפני ההנפקה ולפי שווי למניה שקבעה אז החברה. ממסמכי אבן קיסר עולה כי שירן מימש את זכותו זו, והחברה העבירה לו בגין מניות אלו מזומן בשווי כולל של 5.8 מיליון דולר.

אחרי ההנפקה, תוגמל שירן בשנית בחבילת אופציות נאה שמחיר המימוש שלה היה שווה ערך למחיר שלפיו הונפקה החברה (11 דולר), ומכיוון שזו כמעט שילשה שוויה מאז, חבילה זו מגלמת הטבה של 12.1 מיליון דולר. כך, צבר שירן 21.7 מיליון דולר, 80 מיליון שקל.

 כיצד צבר יוסי שירן את הונו

עושר 2: ההון של הקיבוץ וחבריו

אין זה סוד שהתעשייה הקיבוצית היא אחת המוצלחות במשק הישראלי. בלי הרבה רעש תקשורתי, בלי הזוהר של רחוב הברזל ברמת החי"ל, ובלי גוגל או פייסבוק או אפל כרוכשות פוטנציאליות (עיינו ערך ווייז) - הפכו החברות הקיבוציות ליצרניות ערך משמעותיות שכבודן במקומו מונח.

אבן קיסר היא רק דוגמה אחת מיני רבות לשילוב המוצלח שבין סוציאליזם לקפיטליזם, אך היא כנראה הדוגמה הבולטת ביותר. אין הרבה חברות קיבוציות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר (נטפים היא בין הבודדות שבהן), ולכן הסיפור שלה הוא אולי מקדם המכירות הטוב ביותר של התעשייה הקיבוצית.

קיבוץ שדות ים, בעל השליטה בחברה, הוקם לפני 77 שנה מדרום לקיסריה העתיקה (ומכאן מקור שמה של החברה, אבן קיסר). במהלך 1987 הקים את אבן קיסר, ותוך רבע מאה הפכה האחרונה למקור ההכנסה העיקרי שלו, ולמעשה למקור העושר שלו ושל 400 חבריו.

לאחר שמכר מניות תמורת 15.2 מיליון דולר, נותר הקיבוץ עם החזקה של 51.4% - החזקה שממנה ייתכן מאוד שיקפיד לא לרדת, וזאת כדי לשמר את שליטתו דה פקטו בחברה. החזקה זו שווה כחצי מיליארד דולר (2 מיליארד שקל), והיא ממחישה ביתר שאת את העובדה ששדות ים הוא כנראה אחד הקיבוצים העשירים בארץ, לפחות "על הנייר".

מכירת המניות שביצע הקיבוץ, וכן דיבידנד שקיבל בעבר, אולי יעודדו את הקיבוץ לחלוק את רווחיו אלו עם 400 חבריו, וכך לרפד את חשבון העו"ש שלהם. "גלובס" חשף באחרונה כי ב-15-20 השנים הבאות, הקיבוצים בישראל צפויים לחלק לחבריהם רווחים בהיקף מצטבר של 11 מיליארד שקל - כך לפי סקר של פירמת רואי החשבון BDO. לא מן הנמנע כי שדות ים יהיה אחד מהם.

עושר 3: ההון של מנהלי החברה

ראיה אחת לכך שמניית אבן קיסר נסקה לרמות דלילות חמצן ניתן למצוא במבול של מימושי בעלי עניין שהחל לפני כשבועיים. אבן קיסר, נזכיר, הונפקה לראשונה במארס 2012, אך רק עכשיו החלו חלק ממנהליה הבכירים להמיר מניות במזומן, וזאת כמעט במקביל להצעת המכר הכבדה שבוצעה בתחילת אפריל האחרון.

ממעקב "גלובס" אחר תנועות בעלי עניין עולה כי תוך שבוע (16 עד 22 במאי) מניות אבן קיסר בשווי של 19.6 מיליון דולר עשו את דרכן לשוק; המוכרת העיקרית הייתה קרן טנא. זו מכרה מניות תמורת 10.3 מיליון דולר והיא קרובה לחיסול החזקתה בחברה. קרן טנא הייתה זו שמכרה את עיקר המניות שהופצו במסגרת הצעת המכר - 169.7 מיליון דולר - וכעת נותרו בידיה מניות ששוות 9.3 מיליון דולר, שייתכן שיעשו את דרכן לשוק כל עוד מניית אבן קיסר לא תיסוג אחורה.

מלבד הקרן, הקיבוץ שדות ים עצמו "חטא" בשנית ומכר באחרונה מניות תמורת 4.2 מיליון דולר, וזאת לאחר שבמסגרת הצעת המכר מימש מניות תמורת 11 מיליון דולר.

קרן טנא והקיבוץ הם המממשים הכבדים ביותר, אך לא היחידים. באופן די טבעי, רמות השיא שאליהן נסקה המניה דחפו חלק ממנהלי החברה הבכירים לממש אופציות למניות שקיבלו בעבר, ולמכור את המניות בשוק. יוס שירן, המנכ"ל (ראו מסגרת נפרדת), מכר מניות תמורת 3.4 מיליון דולר ברוטו וברווח נטו (לפני מס) של 2.1 מיליון דולר.

אחריו בתור נעמד יאיר אברבוך, סמנכ"ל הכספים, שמימש מניות תמורת כחצי מיליון דולר ברוטו. אברבוך מכהן בתפקידו זה שלוש שנים, ולפני שהצטרף לאבן קיסר שימש כסמנכ"ל הכספים של אפלייד מטיריאלס ישראל.

שגיא כהן, מנכ"ל אבן קיסר ארה"ב (מנוע הצמיחה העיקרי של החברה), מימש מניות תמורת 0.3 מיליון דולר ברוטו. כהן מונה לתפקיד לפני כשנה וחצי, וזאת לאחר ששימש במהלך כארבע שנים כסמנכ"ל התפעול של אבן קיסר ארה"ב.

שווי מימושים אלו של המנהלים הבכירים אולי לא ממש מנקר עיניים, אך בתקופה בה יוקר המחיה בישראל זועק מכל פינה - "אקזיט" של כמה מאות אלפי דולרים לכל מנהל שווה די הרבה.

 המממשים באבן קיסר