גראמי מרטין, מנכ"ל קרן ההון סיכון של קונצרן טקדה ונצ'רס, הביא איתו לישראל ניסיון של כ-230 שנה. מרטין יתארח בכנס IATI-ביומד 2013 שייערך ב-10-12 ביוני בתל אביב.
טקדה, שהוקמה בשנת 1771, הייתה חברה תרופות יפנית מסורתית שפעלה בעיקר באסיה. בשלושת העשורים האחרונים החברה הפכה לאחת מ-15 חברות הפארמה הגדולות בעולם, רשימה שבה מככבות בדרך כלל שחקניות מארה"ב ומאירופה.
לטקדה אין כרגע פעילות בישראל, אבל המצב הזה צפוי להשתנות בעתיד. "אנשי הפיתוח העסקי שלנו נמצאים בקשר עם חברות רבות בישראל", אומר מרטין, "ביקרתי בישראל לראשונה לפני כמה חודשים עם הצוות שלי ומאוד התרשמנו ממה שראינו. קיבלנו את ברכת ההנהלה הראשית של טקדה לפעול יותר בישראל. למעשה, ישראל היא היום מעין חור בפורטפוליו שלנו שאנחנו מרגישים מחויבים להשלים. נשמח גם לעבוד עם משרד המדען הראשי".
- מה דעתך על החברות הישראליות בסקטור הביומד?
"התרשמתי מאוד מהמחקר והפיתוח, שמאפשרים לחברות המקומיות להתחרות החברות הכי טובות בעולם. גם היכולת שלכם לפתור בעיות היא מהגבוהות בעולם. מה שהיה ברור מיד בביקור שלנו הוא שישראלים פותרים בעיות אחרת. קשה לי לשים על זה בדיוק את האצבע, אבל הפתרונות שונים וזה מעלה את הסיכוי שייפתרו בעיות שלא נפתרו עד כה. אם נפעל בישראל, נוכל ליהנות משתי הגישות לפתרון הבעיות - הקלאסית והישראלית"
היחס של מרטין לפעילות בישראל מייצג בצורה נאמנה את התרבות הארגונית של טקדה. החברה מנוהלת בצורה ריכוזית ובמקביל מנסה לאתר "חורים" ולמלא אותם, בעיקר בעזרת רכישות. "החשיבה של טקדה היא הכי פרואקטיבית מכל התאגידים בהם עבדתי", הוא מציין, "חברות ביג פארמה אחרות יותר מגיבות לסיטואציה, אמנם מגיבות מהר, אבל עדיין - מגיבות".
- במה כרוך התהליך של הפיכת חברה יפנית לתאגיד גלובלי?
מרטין: "אפשר לומר ש'נולדנו מתוך הכרח'. כדי להיות המובילה בשוק היפני, טקדה פיתחה יכולות מרהיבות של גילוי ופיתוח תרופות, ואם כבר יש לך תרופה אינובטיבית, אין טעם לא להיות בינלאומי". הוא מציין כי התהליך לא תמיד התקבל בשלווה על ידי העובדים היפנים ועל ידי האזרחים היפנים שראו את חברת הדגל שלהם הופכת לבינלאומית (תהליך מקביל לזה שקרה ל"טבע" הישראלית), אולם בסופו של דבר הגאווה על מיקומה של החברה בזירה הגלובאלית, ניצח. החברה עדיין מנוהלת מיפן.
- מה החלק שלך בתהליך?
"כשהגעתי לחברה, בסך הכול לפני 10 שנים ב-2003, היו בה מעט מאוד לא יפנים. המצב התהפך והיום אנחנו הרוב. ביצענו מספר רכישות שהיו מוצלחות והובילו למעט מאוד תהפוכות בחברה. ב-2008 קנינו את האמריקנית שמתנהלת מאז בצורה עצמאית. שבקושי שומעים על המיזוג הזה וזה בדרך כלל אומר שהוא היה חיובי".
טקדה לא מהססת כאמור לפתוח את פנקס הצ'קים. בשנת 2011 החברה שילמה 9.6 מיליארד אירו עבור נייקומד האירופאית. "הרכישה נעשתה גם כדי להביא אלינו יכולות של גילוי תרופות בשלבים מוקדמים וגם כדי להגיע למדינות רבות יותר, ביניהן מדינות מתפתחות. עלינו מנוכחות ב-28 מדינות ל-70 מדינות ברכישה אחת".
- אי אפשר להתעלם מהמשברים בכלכלת יפן בשנים האחרונות. איך זה השפיע עליכם?
"אלו לא היו שנים קלות. כל חברות הפארמה התמודדו עם אובדן פטנטים על מוצרי ליבה. נערכנו לכך, אבל היה קשה לצפות את עוצמת הפגיעה המשולבת של אבדן הפטנטים בתקופה של משבר עולמי ויפני גם יחד. אבל התגברנו".
- מה החזון שלכם לעתיד?
"בעשורים הבאים סקטור הביומד יעבור כנראה שינויים אדירים בגלל לחצים כלכליים שהמערכת כרגע אינה יכולה לעמוד בהם ובגלל הכניסה של המערכות הדיגיטליות והאינטרנטיות לתחום הרפואי.
"חברות התרופות יצטרכו להשתנות הן לא יספקו רק גלולות או זריקות, אלא פתרון מלא למחלה. לחברות תהיה מעורבות רבה יותר באבחון ובניטור החולים, והמטרה היא בסופו של דבר לומר לחולה 'אנחנו יודעים שהתרופה הזו תעבוד אצלך', זאת למצב כיום שבו, למשל אצל חולים בדיכאון, מנסים מספר תרופות עד מציאת המתאימה, וזה מחיר אישי וכלכלי כבד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.