"באגרקסקו היה 'גילוח ראש', והטייקון היה המדינה"

לפני כשבועיים הוציאו משרד האוצר ובנק ישראל לדרך את הוועדה המשותפת "לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל". בשני הגופים הסבירו כי אחת התופעות הבולטות שהעלו את נושא הסדרי החוב לסדר היום הציבורי, היא מעורבותן בהסדרים של חברות גדולות במשק המשתייכות לקבוצות עסקיות, ובין השאר הן כיוונו לקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר.

מה ששכחו האוצר ובנק ישראל לציין הוא כי הסדרי חוב הכוללים פגיעה בציבור נעשו בעבר לא רק בקרב חברות שבבעלות אנשי הון, אלא גם בחברות שנשלטות על ידי המדינה עצמה.

המקרה הבולט ביותר הוא זה של אגרקסקו, יצואנית התוצרת החקלאית החצי ממשלתית, שבמשך 37 שנים נהנתה ממעמד מונופוליסטי בתחום היצוא החקלאי, ובמחצית השנייה של 2011 עברה משבר חמור שבסופו נמכרה והפכה לחברה פרטית. זאת, תוך שהיא מותירה אחריה חוב בסך 130 מיליון שקל למחזיקי איגרות החוב שלה - קרנות פנסיה, קופות גמל ועוד, וללא שהמדינה ומוסדותיה תמכו בחברה.

בעקבות הקמתה של הוועדה לבחינת הסדרי החוב, וכשנתיים אחרי קריסת אגרקסקו, שלחו היום נאמני מחזיקי האג"ח באגרקסקו מכתב חריף לשר האוצר, יאיר לפיד, שבו הם דורשים כי הוועדה שהוקמה תבחן גם הטלת מגבלות על המדינה כנוטלת אשראי ועל גופים המצויים בשליטתה, וזאת "נוכח המחיקה המאסיבית שבוצעה באגרקסקו, שהיא תאגיד שבשליטת המדינה".

במכתב, שהגיע לידי "גלובס", כתב עו"ד יורם בונן ממשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', בשם חברת משמרת בתפקידה כנאמן למחזיקי האג"ח של אגרקסקו, לשר לפיד: "לפני כמעט שנתיים קרסה אגרקסקו שבשליטת המדינה כשהיא מותירה אחריה חוב בהיקף של מאות מיליוני שקלים. חרף ניסיונות רבים, ועל אף ביקורת חריפה שנמתחה עליה מצד בית המשפט ובכנסת, ניערה המדינה את חוצנה מהחברה. ולא רק שהיא לא הסכימה להכיר באחריותה לקריסת החברה שבשליטתה", הוסיף בונן, "אלא שהיא אף לא טרחה להציע הסדר כלשהו לנושי אגרקסקו, תוך שהיא מובילה את החברה לפירוק בניגוד לדין".

דורשים "דוגמה אישית"

בהמשך המכתב מצטטים נאמני האג"ח את דברי שר האוצר כי הקמת הוועדה לבחינת הסדרי החוב נועדה "כדי להילחם בתספורות של הטייקונים". לאור הדברים הללו של לפיד כתבו לו מחזיקי האג"ח כי "אנחנו מצפים ומקווים כי תגרום למדינה להפגין דוגמה אישית ולממש את אחריותה, בנסיבות העניין, כלפי מחזיקי האג"ח של אגרקסקו, במיוחד נוכח העובדה שכאן אין מדובר ב'תספורת' כי אם ב'גילוח ראש' כללי, ואת תפקיד הטייקון, כלשונך, מגלמת לא אחרת מאשר מדינת ישראל".

לדבריהם, הצורך בהפגנת דוגמה אישית על ידי המדינה מתחדד גם על רקע החשש שהעלו לפיד ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכתב המינוי לוועדה, מפני השלכות התופעה של הסדרי חוב על הנורמות הרצויות בדבר עמידה בהחזר חובות על ידי החברות ומשקי הבית. "אכן, קשה להפריז בהשלכות התנהלותה של המדינה על עיצוב הנורמות הנוהגות במשק, מה גם שאם המדינה תתמיד בהתנהלותה המקוממת בכל הנוגע לאגרקסקו, עלול להיווצר הרושם שהיא אוחזת בסטנדרט כפול - אחד כבעל מניות ואחד כרגולטור (המטיף לבעלי מניות פרטיים לנהוג לפי נורמות שאין הוא נכון לקיים בעצמו)".

עוד מודגש במכתב כי האמירות בכתב המינוי של הוועדה לפיהן היא תבחן קביעת עקרונות להטלת מגבלות על בעל שליטה בתאגיד שמצוי בהסדר חוב הכולל פגיעה משמעותית בלווים, לרבות תנאים להעמדת אשראי בידי הבנקים לחברה שביצעה הסדר חוב שכלל מחיקה - חלות גם על המדינה כבעלת שליטה בתאגיד.