בדיקת "גלובס": לאן נעלם הפטור ממע"מ במסעדות באילת?

אם חשבתם שארוחת צהריים או כוס קפה באילת יעלו 18% (מע"מ) פחות - אתם טועים. בעוד ראשי העיר אילת מאיימים ל"סגור את העיר" בכל פעם שמישהו באוצר רומז על ביטול הפטור ממע"מ, ובעוד שמסעדנים בעיר מוחים על כך ששיטת "הכול כלול" במלונות מחסלת להם את הפרנסה - רבות מרשתות בתי-הקפה והמסעדות בעיר לא מגלגלות את הנחת המע"מ לצרכן. ואם הן מגלגלות, אז לא את כל המע"מ - כך לפי בדיקה בשורת רשתות פופולריות: ארומה ישראל, מוזס, קפה לנדוור, קפה גרג, קקאו, אל גאוצ'ו ומקדונלד'ס.

הממצאים שהתגלו מקוממים: מרבית הרשתות הללו גובות מחירים זהים למרכז הארץ, קרי משלשלות את רווחי המע"מ לכיסן; רק 3 מתוך 7 הרשתות שנבדקו גובות מחירים נמוכים יותר עבור חלק ניכר מהמנות בתפריט, כשחלקן "מפצות" על כך בקינוחים ובשתייה בתעריפים זהים או יקרים יותר בהשוואה לאלה מחוץ לאילת.

אל גאוצ'ו, למשל, גובה עבור שליש ליטר בירה גולדסטאר 22 שקל באילת לעומת 15 שקל בסניף שלה בהרצליה, ו-12 שקל על משקה מוגז לעומת 10 שקל במרכז.

עוד מתברר כי לא תמיד המחירים הנמוכים יותר משקפים את כל הנחת המע"מ. כך למשל, בסניף ארומה באילת, המציג תפריט זול יותר בשקל אחד לעומת מרכז הארץ, מצאנו כי רק חלק קטן מהנחת המע"מ מגולגלת לצרכן.

לדוגמה, כריך חלומי (לשבת) עולה באילת 27 שקל לעומת 28 שקל בקריית אונו. הנחת המע"מ הייתה אמורה לעמוד על כ-4.3 שקלים, אך היא עומדת על שקל אחד, כלומר, כ-77% מההנחה בגין המע"מ לצרכן נשארת בארומה.

כך גם סלט העוף בארומה, שעולה באילת 38 לעומת 39 שקל בקריית אונו - הנחת המע"מ שהייתה צריכה להיות כ-5.9 שקלים עומדת על שקל אחד בלבד. כלומר, כ-83% מההנחה לצרכן נשארת בארומה.

את הבדיקה ערכנו רגע לפני עדכון המע"מ כלפי מעלה באחוז אחד, אולם לדברי לימור לבון, עורכת ראשית של אתר זאפ רסט, המגמה אצל רוב המסעדנים ובעלי בתי-הקפה ברחבי הארץ, כולל באילת, היא לספוג כרגע את העלייה במע"מ: "ולא רק את המע"מ. הם ממשיכים לספוג עליות מחירים נוספות כמו חומרי גלם, שינוע וכיו"ב, בגלל התחרות והמצב הכלכלי במשק".

ואכן, מבדיקות שביצענו עולה כי עדיין אין עדכון מחירים כלפי מעלה.

"זה השינוע"

"עוולה צרכנית" - כך מגדיר אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, את ההתנהלות הזאת: "או שאילת היא אזור סחר חופשי, וככזאת היא אטרקטיבית באמת לצרכנים - או שהיא לא זה ולא זה. משונה שהמקל מוחזק שם משני הקצוות. לא בטוח שהלקוח הישראלי, פוסט המחאה החברתית, יישב לעד בשקט, על אף היותו לקוח שבוי".

הרשתות מצדן טוענות להגנתן כי עלויות שינוע של חומרי גלם ולעיתים כוח-אדם מהמרכז דרומה מאלצות אותן לכלול את המע"מ במחיר הסופי לצרכן, ושאם לא ינהגו כך - הפעלת הסניפים לא תהיה כדאית עבורם (ראו תגובות).

אם אכן מדובר כאן בעלויות שינוע, נשאלת השאלה כיצד רשתות האופנה, למשל, המקפידות להפחית את המע"מ, מצליחות לשנע סחורה דרומה בהיקפים גדולים בהרבה ועדיין לא לגלגל את המע"מ (במלואו או בחלקו) על הלקוחות.

עו"ד פלג מסתייג מנימוק השינוע: "השאלה היא אם שינוע היא הסיבה האמיתית - או שהסיבה היא עיניים גדולות", הוא אומר.

עיריית אילת: "מדובר בקומץ"

בעיריית אילת טוענים כי בסקרים רציפים שערכה נמצא כי רוב העסקים בעיר מכבדים את הפטור ממע"מ.

"עם זאת, למרות פעולות הסברה רבות שמבצעת העירייה עם בעלי העסקים, ישנו מספר מצומצם של עסקים שאינם מכבדים את הפטור ופוגעים כלכלית בתושבים ובתיירים וגורמים נזק תדמיתי חמור לעיר", נמסר.

עוד נמסר מהעירייה כי "בימים אלה יוזם ראש העיר, יצחק הלוי, פגישה עם משרד הכלכלה והנהלת רשות המסים לצורך בחינת כלים מתאימים לאכיפת הפטור. כמו כן, העירייה הקימה ועדה בראשות סגן ראש העיר, אלי לנקרי, שתבחן את הסנקציות המותרות לה על-פי חוק לטיפול בעסקים שאינם מכבדים את הפטור ממע"מ, ותפעל לפיהן. במקביל תפעל הוועדה להגברת פעולות ההסברה".

הכוח אצל הצרכן?

מי שמוטרד מהנזק התדמיתי לעיר הוא יו"ר לשכת המסחר של אילת, דני להב.

לדבריו, "מקומם שעסקים באילת לא מקיימים את הפטור ממע"מ. אנחנו חרדים מאוד שהפטור יילקח מאתנו בגלל תופעות כאלה, כי הוא מהווה מנוע צמיחה לא קטן של העיר זה 30 שנה.

"לצערי, יש כאלה שעושים מה שבא להם, כי הם יודעים שאין כאן פיקוח. כל סוחר שמגיע לעיר צריך להבין שגם הלקוחות שלו באילת צריכים להיות פטורים ממע"מ, ולא צריך לגלגל עליהם את המע"מ כי יקר לו לשנע לפה סחורה".

עוד לדבריו, יש פגם בכך שאף גוף רשמי במדינה לא מייצר מחירון מחייב. "הנושא פרוץ, והרגולטור שנותן רישיון עסק באילת צריך להתנות את מתן הרישיון בהתחייבות של בית העסק להפחית את המע"מ מהמחיר לצרכן ולעגן זאת בחוק עזר עירוני, או לחילופין להעניש עסקים שלא מורידים את המע"מ בדרך של קנסות על כל דבר קטן שהם לא עומדים בו. צריך להציק להם, אחרת זה לא יילך. עד שמשהו יקרה, אנחנו מקווים שהצרכן לא יחזור למקומות שבהם נכווה".

תגובות

■ ארומה ישראל: "חרף העלויות, באילת זול"

"הימצאות הסניף באילת מחייבת עלויות מוגברות ומיוחדות של הובלה וטיפול, שכן זכייני הרשת מחויבים לרכוש את רוב הסחורות ממפעלי החברה הנמצאים באזור בית-שמש, זאת בנוסף לעלויות אחרות הגבוהות באופן משמעותי באילת. מחירי הסניף באילת בכל זאת זולים יותר".

■ מוזס: "זה השינוע"

"כשהחלטנו לפני כשנתיים לפתוח סניף של מוזס באילת, ביצענו בדיקות מקיפות באשר ליכולת להחזיק את הסניף באילת מבחינה כלכלית, שכן אילת אינה מתנהגת כעיר במרכז, וזוכה לתיירות רבה רק בחודשי הקיץ והחגים.

"הבנו שכדי למכור את אותו מוצר שאנו מוכרים במרכז, באותו טעם, באותה תצורה ובאותה מעטפת, יש צורך להסתמך בעיקר על ספקים מהמרכז, שכן את רוב המוצרים לא ניתן להשיג באילת.

"בשורה התחתונה, הבנו שכדי לשמור על רווחיות סבירה שתצדיק את ההשקעה הגדולה בסניף, יש צורך לשמור על מחירי הסניפים במרכז, שכן הפער הולך לטובת לוגיסטיקה, שינוע ואחסון של ספקים ומוצרים מהמרכז.

"בנוסף נאלצנו לדאוג למגורים וטיסות לעובדי הרשת המגיעים לעיתים תכופות לתגבר ולעבוד בסניף, מכוון שקשה לגייס עובדים באילת. הפעלת הסניף בניכוי עלות המע"מ אינה כלכלית ותוביל לסגירתו, ולכן בחרנו באופציה השנייה".

■ אל גאוצ'ו: "הפער במחיר הבירה יקטן"

"למרבה הצער, ספקים של הרשת לא מחזיקים נקודות שיווק ומחסנים באילת ומעמיסים עלינו את עלויות השינוע. בלית ברירה, חלק מהעלויות האלה אנחנו נאלצים לגלגל על הלקוח. באשר לפערים במחירי הבירות, אלה צפויים לקטון בקרוב כשנעלה את מחירם במרכז הארץ בעקבות המיסוי החדש".

■ לנדוור: "זה הזכיין והשינוע"

"מחירי תפריט הרשת קבועים ונקבעים על-ידי הרשת, למעט סניפים בודדים המנוהלים בזכיינות ובעלי מבנה עלויות שונה המושפע מעונתיות ועלויות שינוע. למנות מסוימות בתפריט בסניף אילת יש ספקים ספציפיים ודרכי שינוע בתנאים מיוחדים. לכן, מחירי סניף זה, המנוהל על-ידי זכיין שגם קובע את המחירים, מגלמים עלויות שינוע גבוהות".

■ קקאו: "הסניף האילתי אמור להיות יקר יותר"

"עלות שינוע ואחסנת מלאי חומרי הגלם באילת גבוהה מהטבת המע"מ הניתנת לעסקים בעיר. לכן בפועל, מחירי התפריט האילתי אמורים היו להיות גבוהים עוד יותר ממחירי המנות בשאר הסניפים. הרשת, שמאמינה באחדות איכות המנות, למעשה מממנת עבורם את ההפרש הכספי".

■ מקדונלד'ס: "באילת זול יותר"

"כל המוצרים הנמכרים באילת זולים יותר משאר חלקי הארץ, כולל שתייה וקינוחים. המוצרים היחידים שנמכרים באותו מחיר הם אלה הנמצאים במבצע, דוגמת גלידה סנדיי ב-6.9 שקלים אשר מותנה במחיר ארוחה או קפה".

■ קפה גרג: הרשת סירבה להגיב.

אף גוף ממשלתי לא לוקח אחריות

מי אמור לאכוף את חוק אזור סחר חופשי באילת במלואו? לא ברור. ברשות המסים, האמונה על אכיפת החוק, אומרים לנו כי "אכיפת מחירים באילת היא שאלה צרכנית במהותה, ולכן איננה מצויה בתחום סמכותה", ומפנים אותנו לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה והמסחר.

אלא ששם מחזירים אותנו לרשות המסים, בטענה כי האחריות שלהם היא אך ורק על מוצרים הנמצאים בפיקוח (גבינה לבנה 5%, ביצים, חלב, מלח ולחם), מתוקף חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים - ולא על הוזלת המע"מ על מוצרים שאינם בפיקוח.

"חוק אזור סחר חופשי הוא חוק של האוצר. מרשות המסים הפנו אותך אלינו כי אין אכיפה, רק אמירה", אומרת חנה וינשטוק-טירי, היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

עוד לדבריה, כל עוד אין פיקוח מחירים גורף - כל רשת רשאית לתמחר את המוצרים שלה כראות עיניה. "יש בזה טעם לפגם, אבל זה בוודאי לא עבירה על החוק", אמרה והמליצה לנו לפנות גם למפקח על המחירים במשרד הכלכלה והמסחר.

אלא שגם שם הכדור נזרק לחצר אחרת. "אנחנו מפקחים רק על מוצרים שנמצאים תחת פיקוח ולא מעבר לזה. אין לנו מנדט לפקח מעבר לזה", השיבה לנו רימונה חן, מנהלת תחום תקציבים ביחידה לפיקוח מחירים במשרד הכלכלה.

עוד היא הוסיפה כי לא ידוע לה על מהלך חקיקתי כזה או אחר למיגור התופעה. "זה לפתחו של משרד האוצר ורשות המסים".

 מרכז מול אילת