דנקנר עוד מאמין בישועה

9 חודשים נוחי דנקנר משחק, אם תרצו מהתל, בנציגות בעלי האג"ח בהחזקות והם מצידם מטרטרים את הציבור שלהם. אבל ברגע שעשו את מהלך ההתאחדות עם הנציגות הלוחמנית של אי.די.בי פיתוח, השתנתה והתהפכה התמונה.

פתאום יש סדר חדש בחלוקה הפנימית העתידית של כספי אדוארדו אלשטיין, ופתאום זה כבר לא כסף שתלוי על הצמרת הגבוהה של העץ. עכשיו הוא כבר יורד קומה. מדברים על זה שאלשטיין פותח חשבון ייעודי בארצות הברית ומעביר אליו את הכסף (אין לזה משמעות מעשית שכן הכסף עדיין תלוי בהסדרים העתידיים, אבל יש לזה משמעות מבחינת הכוונות).

ועיקר העיקרים - ברגע שדנקנר זיהה שיש אופציה אחרת - נוספת, והפעם בלעדיו - הוא מוצא כסף וההתחייבות שלו למזומנים גדלה בעוד 100 מיליון שקלים, ממקורות שלו ושל שותפיו ( ללא אלשטיין). זה דבר שמעלה אפשרות שלפני כן דנקנר עדיין האמין שהוא מלך העולם ויוכל לנצח את כולם, ו/או לא התאמץ מספיק להביא כסף ו/או לא היה לחוץ מספיק לרצות את בעלי האגח שלו.

בכל מקרה, ברגע שראה את צילו המתקרב של ג'רמי בלנק - הוא הבין שהפעם זה רציני. עדיין לא לגמרי, שכן הוא עדיין מקווה שהישועה תבוא מהחברים בבנקים.

סוחרי הסוסים

לבנקאים, המנכ"לים ויושבי הראש של ארבעת הבנקים, לאומי, פועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות, נוח יותר עם נוחי דנקנר מאשר עם ג'רמי בלנק. הם מכירים אותו, מהבית. כמוהו ואיתו הם מיומנים בסחר סוסים. לכולם עבר משותף והיכרות אינטימית. עם זאת, הם דואגים קודם כל לעצמם. האירוע המביך שעברה לפני כמה שבועות רקפת רוסק עמינח מלאומי, כשהיא מסתירה מאחורי גבה התקשורתי את היו"ר דוד ברודט, בעניין מחיקת החוב לגנדן, עלול ליפול על כולם. על כל מנהלי הבנקים. והם פוחדים. עוצמת הרחוב מפחידה אותם. השפעת הציבור על הפוליטיקאים, שעד לא מכבר היו כנועים ומהוססים, מאיימת עליהם.

שיקול הדעת של הבנקאים שעד לא מכבר היה מוטה לצד אחד, מוטה עכשיו לכיוון הפחד הפרטי אישי, המאחד את כולם, מפני הפגנות בפתח ביתם. הבנקאים יעשו הכל כדי שלא תיפתח תיבת פנדורה. שלא יגיע מצב בו מישהו יבוא וישאל איך ניתן אשראי כבד, באופן שניתן. השופט איתן אורנשטיין, שבאולמו יתכנסו כל החברים ביום חמישי השבוע, כבר זרק תמיהה: איך ניתן כסף בלי בטחונות.

ברגע שיהיו מחיקות והסדרים עלול מישהו להתחיל לנבור בסודות הדרגים הכי גבוהים שהיו אחראיים למתן כספים כבדים לכל חשק ותאווה שהביע דנקנר. לא פלא שהם ביקשו מהממונה על ההגבלים העסקיים לאפשר להם להתאחד מול הפרשה. כוחם באחדותם. ברגע שביקשו כבר היה ברור שמטרת העל היא לשמור על איתנות הכיסאות שלהם, ולאו דווקא על זה של דנקנר.

מחכים ליהודי

בחצות של יום שישי פורסמו הדוחות של אי די בי פיתוח כולל הערת עסק חי. ביום ראשון, גיבשו הבנקים תגובה מאוחדת לבית המשפט: אנחנו מאמינים בו, נעזור לו, מוכנים להעניק חבל הצלה ארוך ולדחות מועדי פרעון חובות לטווח קצר בתמורה לפיצוי במניות וריבית.

קבלת מתווה ההסדר של נציגויות האגח וסילוקו של דנקנר ממקור העוצמה היה מעמיד את מנהלי הבנקים בפני עובדה מיידית: צרות עכשיו. דחיית מועדי התשלום, ותוספת של עוד כמה שנים - מבטיחה סוג של המשכיות, נדחה עכשיו ואחר כך נראה, אולי יינצל, אולי יקרה משהו, אולי העולם ישתקם ואיזה יהודי יבוא לקנות, ואולי אז כבר יהיו מנהלים אחרים שישברו את הראש.

ועוד עניין: קבלת עמדת נציגויות האגח עכשיו פירושה עבור הבנקים היא שהם יאלצו לדרוש מימוש התחייבויות החברות הפרטיות גנדן וטומהוק, הסבתא והסבתא רבא של אי.די בי אחזקות ופיתוח. משהו סביב מיליארד שקל.

נכון שחלק גדול מהחוב הזה כבר הופחת מספרי הבנקים, אבל החור חי וקיים. קבלת עמדת נציגויות האג"ח משמעותה שהבנקאים יצטרכו לפתוח בדרישה למימוש נכסים פרטיים של דנקנר, הוצאה לפועל, פינויים ומי יודע מה עוד. וכל זה לחבר, "אח", שבא לחתונות והמסיבות שלהם והם באו לשלו, בשר מבשרו של המועדון.

עם זאת הבנקאים לא מעיזים לעשות-לעזור לבד. אחרי הכל הציבור כבר לא מה שהיה פעם. בפועל, הם מציעים להכנס למומ עם בעלי האג"ח לפריסת החובות. בסעיף 3 בהודעה לבית המשפט נכתב: "...הכוונה היא שההסדר יושתת על קבלת הסכמת כל הנושים לדחיה קולקטיבית של לוחות הסילוקין הקימים לתקופה אחידה מוסכמת. הפרישה תעשה לתקופה ובתנאי שיוסכמו בין הנושים לבין החברה, תמורת פיצוי הולם עבור נכונותם של הנושים לפריסת החוב".

בקיצור הם רוצים משא ומתן ושותפות עם אנשי האגח.

שתי הערות שולים

ראשונה, לגבי הבינלאומי: איחוד כוחות בפועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי טפחות לעומת הבנק היחיד שלא נכנס לסיפור דנקנר ולא טובע בחובותיו, הוא הבינלאומי בשליטת בינו צדיק. והנה, הוא בעל הבית היחיד בבנקאות שחוק הריכוזיות מחייב אותו להיפרד מאחת האחזקות שלו, הבינלאומי או פז. שאר בעלי הבנקים - ימשיכו לחגוג עם השליטה הריאלית- פיננסית והאיחוד עם האחרים בעת הצורך.

שנייה לגבי הפטור מתביעות: חתימה על פטור מתביעות היא נכס גדול ויקר. כאשר ייחתם ההסכם בעתיד תבוא דרישה לכלול בו התחייבות לפטור מתביעות עתידיות.

ההתחייבות הזו נוגעת לציבור, לאלה שבכספו השתמשו הגופים המוסדיים כשמימנו הנפקות אג"ח של דנקנר. יש להשגיח על הנכס הזה, אסור יהיה למכור אותו בנזיד עדשים. בעלי האג"ח חייבם להחזיק מעמד עוד ועוד במשא ומתן העתידי, לפני שהם חותמים הסכם ועל העדר תביעות...