בן-דב: "לטענות על קנוניה ביני לבנק לאומי אין ידיים ורגליים"

תיק הפירוק של חברת טאו תשואות הציבורית, שמתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, הפך כבר מזמן למאבק עם סממנים אישיים בין המפרק הזמני של החברה, עו"ד ד"ר יוסי שגב, לבין אילן בן-דב, בעל השליטה בטאו.

בשבועות האחרונים עתר שגב לביטול ההסדר לפירעון חובות שנחתם ב-2009 בין טאו לבין בנק לאומי. זאת, בטענה כי מדובר בעסקה חריגה של החברה, הואיל ולבן-דב היה עניין אישי בה, שכן כתוצאה ממימוש הנכסים והפחתת התחייבויות החברה כלפי הבנק, על-פי ההסדר, קטנה ערבותו האישית של בן-דב.

שגב לא הסתפק בכך וטען בבית המשפט כי ייתכן שבן-דב ובנק לאומי חברו יחד כדי למנוע מימוש ערבויות אישיות שנתן בן-דב לחברה.

לדבריו, "מתעורר החשד כי לא בכדי ההסדר לא הובא על-ידי בן-דב לאישור האסיפה הכללית של החברה, וכי הדבר נעשה בשל חבירה של בן-דב ובנק לאומי יחדיו לרמות את נושיה של טאו".

לצורך הוכחת טענותיו אף זימן שגב את מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, לחקירה בפניו.

היום (ב') הגיע תורו של בן-דב להגיב לטענות של שגב. בתגובה לבקשה לביטול הסדר פירעון החובות בין טאו ללאומי, שהגיש בן-דב לבית המשפט, הוא כותב כי לטענותיו של שגב, הן ביחס לפרוצדורה לאישור ההסדר והן ביחס לקנוניה המיוחסת לו עם בנק לאומי, "אין ידיים ואין רגליים".

"הסדר עם חברה סולבנטית"

באמצעות עורכי הדין רון ברקמן, דוד זילברבוים ואלעד חן ממשרד ברקמן, וקסלר, בלום ושות', מנפק בן-דב הסבר שונה לחלוטין מזה של שגב לאופן שבו אושר ההסדר של טאו.

לדבריו, בשלהי 2008, על רקע קריסת השווקים בעולם, התמוטטות בנק ההשקעות ליהמן ברדרס וההרעה בשווי הבטוחות של החברה בבנק, דרש הבנק להקטין את האשראי שלה באופן מיידי - זאת למרות דעת החברה כי רצוי להמתין עם מימוש חלק מהנכסים.

"יודגש כי בשלב הזה עמדת הבנק הייתה כי הוא רשאי להעמיד את החוב כלפיו לפירעון מיידי ולממש את הנכסים המשועבדים לטובתו", כתב בן-דב.

לטענתו, על מנת להימנע מתרחיש כזה וממימוש מהיר ובלתי מבוקר של הנכסים על-ידי הבנק, כפי שדרש לאומי, ניהלה החברה מגעים עם הבנק במטרה להגיע להסכם בתנאי מימון שונים, תוך הסדרה והפחתה של התחייבויות החברה כלפי הבנק.

"המגעים הללו הובילו לחתימת ההסדר עם לאומי. בניגוד לנטען על-ידי שגב, ההסדר איננו עסקה של החברה עם בעל השליטה, אלא הסדר בין החברה לבין בנק לאומי לפריסת חובות, מימוש נכסים מבוקר על-ידי החברה ודחיית מימוש נכסים אחרים, בגיבוי של בעל השליטה. ההסדר נעשה במסגרת התנהלותה השוטפת של טאו כחברה סולבנטית ובהתאם לתנאי חשבון החברה בבנק לאומי", נטען בתגובת בן-דב.

"ללא טובות הנאה"

בן-דב מדגיש כי ההסדר מורכב מ-3 נדבכים שרק אחד מהם, שעניינו ביצוע עסקאות בנכסי החברה ושימוש בתמורה שתתקבל לצורך פירעון חובות החברה בבנק, רלוונטי לבקשתו של שגב, "שכן זהו הנדבך היחיד בהסדר שיש לו השפעה על היקף ערבותו של בעל השליטה".

בנוסף, בן-דב טוען כי כל העסקאות נשוא ההסדר הובאו לאישור האסיפה הכללית של החברה, ואף ניתן דיווח מלא לאסיפה על העניין של שגב באישור העסקאות.

עוד טוען בן-דב כי בניגוד לטענת שגב, לא צמחו לו הטבות כתוצאה מההסדר בטאו, "וממילא לא הייתה לו כל כוונה להסתיר זאת מנושי החברה".

לדבריו, "העובדות הנכונות הן שהחשיפה הכספית של בעל השליטה, כתוצאה מההתחייבויות שנטל על עצמו לפי ההסדר, שהן חריגות ביותר עבור בעל שליטה בחברה ציבורית, גדלה בסכומים נכבדים מאוד, המסתכמים במאות מיליוני שקלים, הגדולים בהרבה מן הסכום שבו קטנה ערבותו של בן-דב, כתוצאה מפירעון חובות החברה לבנק לאומי".

באשר לטענה המרומזת אך הקשה של שגב כי קיים חשד כי בן-דב לבין בנק לאומי נרקמה קנוניה שלא להביא את ההסדר לאישור האסיפה הכללית, וכי הדבר נעשה כדי לרמות את נושי החברה ולהעדיף את הבנק על פניהם, טוען בן-דב: "המפרק הזמני לא טרח לפרט בבקשתו מהו אותו 'חשד' שהתעורר אצלו, ולכן אין לבן-דב הזדמנות להתמודד בצורה רצינית עם ה'חשד' הנטען כלפיו".

עוד נכתב בתגובה כי הביטחונות הרלוונטיים שנתן בן-דב לבנק הם ביטחונות חדשים שבן-דב הביא לצורך ההסדר, ולכן הם לא מהווים כל הטבה עבורו.

לטענתו, "גם אילו היו הבטוחות של בעל השליטה גבוהות מסכום הערבות, לא מדובר בסכומים שהחברה או הבנק היו יכולים להיפרע מהם או לעשות בהם שימוש".

לאור האמור מבקש בן-דב מבית המשפט כי ידחה את הבקשה לביטול ההסדר של טאו עם בנק לאומי, וכן הוא מבקש לחייב את עו"ד שגב בהוצאות המשפטיות שלו.