"הרגולציה צריכה כיום להיות מקלה ומעודדת צמיחה"

בפאנל שנערך היום במסגרת האסיפה השנתית של איגוד החברות הציבוריות אמר אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, כי "המטרה שלנו, באיגוד החברות הציבוריות היא להתעסק בנושאים שאנחנו מכירים. אני לא יכול לשנות את המצב המאקרו כלכלי במשק. אנחנו מתעסקים במה שאנחנו יודעים, למשל בנושאי רגולציה וחקיקה. התפקיד של הרגולציה בתקופה כזאת צריך להיות מאזן. הרגולציה צריכה לעודד. אנחנו שומעים סימנים פה ושם של נכונות לשינוי. רשות ניירות ערך יודעת לעמוד מול כל חברה ברמה האישית".

פרופסור צבי וינר, ראש התמחות במימון, בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים אמר: "כל חברה ששוקלת למשוך את עצמה מהמסחר מסתכלת על עלות מול תועלת. העלות גדלה בשנים האחרונות והתועלת נשארה קבועה. אנחנו עומדים בפתח של שינויים. יש הרבה מאוד כסף בארץ שהוא זמין. מסחר בבורסה הוא גורם מספיק אטרקטיבי, לכן לירידה במחזורי המסחר צריך למצוא פתרונות שמורכבים ממספר מרכיבים. בתקופות שהבורסה מתייבשת צריך להקל במשהו. הרגולטור צריך לראות את התמונה הכוללת. מצד שני יש גם פיקוח על רשות ניירות ערך, על הבנקים ועל משרד האוצר. הבורסה עצמה מאוד רוצה להקל".

ענת לוין, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים שכיהנה בעבר במספר תפקידים בכירים בגופים מוסדיים לבשה את הכובע המוסדי ואמרה: "יש שתי זוויות בדיון שאנחנו צריכים להסתכל עליהן. יש לנו מחזור שלילי של נזילות ויש לנו עומס של פיקדונות של בנקים בבנק המרכזי. מצד שני יש לנו מספיק מקום לכולם, אין ספק שהכסף צריך תעסוקה. המשק הישראלי די נתקע באמצע, בעולם הזה של הבנקים והמוסדיים. זה דיון שמישהו צריך להסתכל על המשק הישראלי ולראות את שינוי הנזילות".

עוד הוסיפה לוין: "בכורח זה נשאלת השאלה האם היה צריך להעלים את הבנקים מהשוק. המוסדיים שהם המשקיעים הגדולים החברות הסחירות בשוק יורדות. צריך תוכנית לאומית לייצר עוד חברות במדינת ישראל. לפעמים ההשקעות הם קטנות מדי. באפט, יורק ואייפקס משקיעים במשק הישראלי וזו תעודת כבוד. הצלע השלישית של המשולש היא הזירה. יש לנו זירה במדינת ישראל, אין לנו בכלל מסחר מעבר לדלפק (OTC). צורת המסחר הזו היא עולם מאוד פעיל ולא פועלת נגד עיקרון השקיפות של רשות ניירות ערך. הנושא המרכזי הוא לפתח עוד זירות מסחר, לכן אנחנו לא דנים בהחייאת הבורסה ודנים בשוק ההון".

"אנחנו יותר מדי שונאי סיכון, יותר מדי כסף יושב בפיקדונות"

צבי וינר אמר כי "יהיה יתרון גדול מאוד אם יהיה לנו שוק מעבר לדלפק (OTC). כל ביד (Bid ( ואסק (Ask) מאפשר לחברות לקבוע מה השווי ההוגן של החוב. עדיף שכמה שיותר יהיה בבורסה. בישראל אנחנו יותר מדי שונאי סיכון. יותר מדי כסף יושב בפיקדונות. רוב האנשים לא משקיעים את כספי הפנסיה בשוק ההון. אנחנו יותר מדי שונאי סיכון ולכן התשואה שלנו מאוד נמוכה. צריך לייצר מסגרת שבה ניתן לקחת סיכון".

פלטו הציע פתרון לירידה במחזורי המסחר בבורסה: "צריך להקל באמת על חברות קטנות. גם הכיוון של רשות ניירות ערך הוא להקל במתווה. עם כל הכבוד על הויתור על חתימת רואה חשבון, זו לא הבשורה שתביא את החברות הקטנות והבינוניות לבורסה בתל אביב. אנחנו בעד רשימה נפרדת לחברות קטנות. זה יקל עלינו להגיע לבורסה. חודק היה דבר טוב, אבל גם בדבר הזה צריכים לעשות בדיקה מחדש צריך להקל גם בתחום הזה. היום הגופים המוסדיים נמנעים מפחד. למרות שהבטיחו לחברות הדואליות להגיע לישראל, מתחילה מגמה מדאיגה של כרסום. שנים על גבי שנים התחננו לחברות הגז שיבואו לחפש בישראל ועכשיו נובל אנרג'י הפכה לאויב העם".

ענת לוין: "במשק קטן וצפוף כמו המשק הישראלי אנחנו עלולים להגיע להצבעות שבהן משקיע אזוטרי קובע את ההחלטות. נושא הכדאיות או אי הכדאיות האם אנחנו יוצרים מורל האזארד שלא מאפשר להעמיס הוצאות. נתנו הקלה להשקעה בחו"ל מכורח הזהירות. רצו לעודד את הפיזור אבל יכול להיות שהגיע הזמן לבחון את הפער בין חברות קטנות לבינוניות. אנחנו רוצים שהכסף יגיע לשם. צריך להכניס עוד משקיעים אני לא יודעת אם הבנקים ירימו את הכפפה. חצי מהעולם הפיננסי בכלל לא נמצא בשוק ההון אני לא יודעת אם זה נכון. הכל בלבד שיאפשרו עשיית שוק לגופים יותר גדולים. הרגולטורים במדינת ישראל לא תמיד מתואמים, ניתן לעודד את הכיוון גם אצלם ולגרום לפרגמנטציה של משקיעים. צריך לבדוק למה ה-IRA במדינת ישראל לא מתפתח".

"אחרי העלייה ב-IRA יש שם כמה מיליוני שקלים בודדים. תסתכלו למה בורסות בעולם שעברו מיזוגים ורכישות ועושות דברים ביחד והוזילו באופן דרמטי את העלויות יש שם יעילות. הבורסה שלנו לא עברה שום שינויים למרות שיש לנו גם יתרונות וגם חסרונות. הבורסה צריכה להרחיב את הפעילות", הוסיף וינר.