מלך השמש: החברה שכבשה את השוק הסולארי בישראל

בשבועות האחרונים ערכה רשות החשמל, הרגולטור של משק החשמל בישראל, מיפוי של השחקנים המרכזיים בארבעת ענפי ייצור החשמל הפרטי העיקריים. בענף ייצור החשמל הסולארי כבשה את מרכז הבמה חברה אנונימית שהקדימה בהרבה שמות מוכרים כמו שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, ערבה פאוור ואנלייט.

EDF-EN, חברת-בת של חברת החשמל הלאומית של צרפת, שולטת, לפי אותו ניתוח, ב-39.2% בדיוק משוק המתקנים הסולאריים הבינוניים בישראל. מעבר לממצאים המפתיעים היו לבדיקת רשות החשמל גם השלכות מעשיות, בתחום שזכה לכינוי האופנתי "מניעת ריכוזיות": הרשות מבקשת להגביל את נתח השוק של השחקן המוביל בכל אחד מ-4 הענפים (תחנות כוח קונבנציונליות, תחנות קוגנרציה, מתקנים סולאריים בטכנולוגיית PV ומתקנים תרמו-סולאריים). ההגבלה תמנע מהשחקן הדומיננטי להגדיל את חלקו מעבר לרף של 30% או 40%, תלוי בסוג הענף. במקרה של 40% - EDF-EN מונעת למעשה מהחברה לרכוש אפילו מגה-ואט סולארי אחד נוסף.

מנכ"ל חברת EDF-EN, איילון וניש, לא נבהל מהמהלך המפתיע של רשות החשמל. "אנחנו חושבים שזה דבר מקובל להטיל פיקוח על ריכוזיות", אומר וניש בראיון בלעדי ל"גלובס", "אבל לא ברור לנו מאיפה הגיע המספר הזה - 39.4%. אנחנו מכירים מספרים אחרים. גם נראה לנו מוזר שההחלטה נעשית באופן רטרואקטיבי, ועל סמך הגדרה חדשה של מהו מתקן בינוני. בשורה התחתונה לא ברור לנו במה ההוראה הזו תתרום לתחרות בענף".

EDF-EN היא חברה-בת (100%) של EDF, חברת החשמל הלאומית של צרפת, המעסיקה 160 אלף עובדים ברחבי העולם ושולטת בצי תחנות כוח גדול פי עשרה מזה של חברת החשמל הישראלית. החברה-הבת, ששמה המלא הוא Energies Nouvelles EDF, מעסיקה כ-2,000 עובדים ומרכזת את הפעילות של הקבוצה בתחומי האנרגיות המתחדשות, לא רק שמש אלא גם רוח, ביוגז ואפילו תחום חדשני כמו אנרגיית גלים. החברה שמנהל וניש, EDF-EN ישראל, היא אמנם חברה-נכדה של ענקית האנרגיה הצרפתית, שרשומה בישראל ומעסיקה רק עשרות עובדים, אך הוריה מספקים לה יכולות פיננסיות בליגה אחרת מזו של רוב מתחריה.

הכיס העמוק של EDF-EN נוצל בשנתיים האחרונות לביצוע מסע רכש מזורז, שבמסגרתו צברה החברה צבר מיזמים סולאריים בינוניים וגדולים מרשים ביותר, בהיקף מצטבר של מעל 120 מגה-ואט (ראה טבלה). במוקד הפעילות של החברה בשנים הקרובות יעמוד פרויקט זמורות, בהספק של 50 מגה-ואט, שיהיה הפרויקט הסולארי הגדול בישראל ומהגדולים בעולם. מעבר להיקף הפרויקטים, מה שיוצא דופן בפעילותה של EDF-EN הוא הדרך שבה מממנת החברה את פעילות ההקמה. בשוק מקובל לממן את הקמת המיזמים עתירי ההון בהון העצמי בשיעור של עד 20% מההשקעה. יתר הסכום מגויס כחוב מהבנקים וגופים מוסדיים. EDF-EN לעומת זאת מממנת את כל הפרויקטים שלה מהון עצמי, בשיעור של 100% מההשקעה, למעט שלושה פרויקטים של ערבה פאוור שאליהם נכנסה כשותפה לאחר שכבר נבחר בנק מלווה.

"מה שמוזר ברגולציה הישראלית", אומר וניש, "זה שאם אתה מממן את הפרויקט בעצמך ולא דרך בנק, הרגולטור רוצה לראות את כל המימון, כלומר שכל הכסף יופקד אצלו מראש, ומדובר בסכומים מאוד גדולים. רק על חמשת המיזמים שרכשנו מדלקיה היינו צריכים להפקיד מעל 800 מיליון שקל וכדי לקבל רישיון לפרויקט זמורות היינו צריכים להפקיד 350 מיליון נוספים. ברור שיש כאן אובדן משמעותי של הכנסות מימון".

- מצד שני, עם יכולות כאלה, אפשר להבין מדוע השחקנים האחרים במגרש רואים בכם סוג של גוליבר בליליפוט .

"נכון שלא כולם מצליחים להגיע לסגירה פיננסית, אבל היו לא מעט שחקנים שמלכתחילה נכנסו כדי לעשות סיבוב ולא התכוונו להגיע לסגירה. אנחנו לא באנו לספקולציה אלא לבנות ל-20 שנה. המודל של EDF זה להפעיל תחנות כוח קונבנציונליות ומתחדשות 20-50 שנה ולכן באנו לבנות ולהישאר. אם הבנתי נכון המטרה מבחינת רשות החשמל היא לא להכניס לשוק את מירב השחקנים אלא לדאוג שיפעלו כאן כמה שיותר גופים רציניים ובעלי יכולת פיננסית ומקצועית".

- אבל תיאורטית אתם יכולים להגיע מחר גם ל-80% מהשוק?

"אפשר לומר שכל הפרויקטים בשוק הגיעו אלינו בשלב מסוים ועובדה שלא קנינו את כולם. כל מי שרוצה לעשות אקזיט וחושב שאנחנו סוג של בנק - טועה. אנחנו לא קונים פרויקטים מוכנים כדי להפעיל אותם אלא משקיעים בפרויקטים שאנחנו יודעים לייצר להם ערך גדול בסגירה הפיננסית ובבנייה".

- יש לכם כוונות להתרחב כאן?

"הרגולציה הופכת את ישראל לפחות מעניינת. מחירי הקרקע מטורפים והשילוב שלהם עם ירידת תעריפים ואי יציבות בשוק מביאים את הפרויקטים קרוב מאוד לסף הרווחיות המינימלי שלנו".

במהלך תקופת פעילותה הקצרה יחסית בישראל הספיקה EDF-EN להתעמת לא פעם עם הרגולטורים הישראלים. בימים אלה הוכרעה עתירה שהגישה לבג"ץ לאחר שרשות החשמל פסלה שני מיזמים שלה, על קרקעות קיבוץ מפלסים וקיבוץ סמר, כיוון שעל הקרקעות המיועדות לתחנות הכוח היו כבר תוכניות ישנות להקמת מסילת רכבת וכביש. במסגרת הסכם פשרה ויתרה EDF-EN על מיזם אחד בסמר, תמורת אישור המיזם השני במפלסים.

קודם לכן עתרה החברה נגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל להעלות במאות אחוזים את דמי החכירה עבור הקרקעות שמשמשות להקמת המתקנים ולדרוש ממנה תשלום בלתי מתוכנן מראש של 42 מיליון שקל.

מדוע בחרה אם כן ענקית החשמל הצרפתית להשקיע סכומי עתק בשוק הישראלי הזניח ומוכה הרגולציה? הסיבה הטריוויאלית היא ה"שמש הישראלית" המהוללת שמאפשרת להפיק 1,700 קוט"ש לשנה ממתקן PV בהספק קילו-ואט אחד, לעומת 900 בלבד בגרמניה ו-1,200 בדרום צרפת. אבל הסיבה העיקרית למהלך של EDF הייתה שונה.

"מה שמעניין את EDF הוא להכין כאן את הגל הבא של מכרזים בעולם לצורך התמודדות בשווקים כמו הודו וערב הסעודית. הודו היא היום האלדורדו של היזמים בעולם. מצד אחד אנחנו מביאים איתנו לכאן יכולות שלא קיימות בארץ ומצד שני אנחנו לומדים כאן איך לבנות במדבר ואיך לבנות יותר זול בגלל הדרישות להוזיל".

- כלומר ישראל היא אתר הניסויים שלכם?

"ישראל מתאימה מאוד לשמש כבטא סייט של הדור הבא של מתקנים סולאריים. בצרפת, למשל, מקובל לבנות במודל מאוד תעשייתי, בשיטת טרן-קי. פרויקט כמו זמורות מאפשר לנו ללמוד לעשות אופטימיזציה של מרכיבים רבים במתקן. יש כאן המון סטארט-אפים בתחומים כמו תכנון הממירים, אופטימיזציה של הזרם, מיון של הפאנלים ואיך לחבר אותם כדי למכסם את הייצור. הסבסוד לשעת שמש בישראל הוא מאוד קטן ולכן כל אחוז של אופטימיזציה שווה הרבה ומש את המודל העסקי. באירופה הסבסוד גבוה יותר ובארה"ב יש משטר של הקלות במס ולכן פחות משמעות לאופטימיזציה. מעבר לכך חברת החשמל בארץ יותר דומה ל-EDF מאשר לחברת החשמל ההודית והרגולטור פה - עם כל הביקורת - לא פחות טוב מהרגולטור בצרפת. הוא יותר גמיש ויותר עצמאי ולא מושחת. כאן צריך להתאמץ כדי להגיע לפרויקטים כלכליים. הורדת התעריף בזמורות ב-30% ומעלה על-ידי רשות החשמל מייצרת לנו אתגר שמחייב אותנו לשנות את המודל כדי להוזיל את הבנייה".

- אחת הטענות שעולות כנגד חברות זרות המשקיעות כאן היא העובדה שחלק גדול מהתועלת הכלכלית שלהן אינה נשארת בישראל אלא הולכת לארצות המוצא.

EDF-EN לדוגמה רוכשת את הפאנלים הסולאריים שלה מחברה צרפתית אלמונית בשם Photowattולא מהיצרנים הסיניים הזולים, כמקובל בתעשייה. ואולם וניש מתעקש לדבר על פעילותה של EDF-EN - ישראל במונחים ציוניים. ציונות אגב, הביאה את וניש עצמו לכאן לפני שש שנים, תוך ויתור על קריירה בטוחה ונחשקת בחברת מקינזי בצרפת. EDF-EN ישראל מעסיקה רק ישראלים, "רבע מתוכם עולים חדשים", מציין וניש בגאווה, "מעבר לכך בכל הפרויקטים שבהם מעורבים אנחנו נותנים עדיפות לתוצרת ישראלית. היה לנו לפחות מקרה אחד עם קבלן הקמה גרמני ששכנענו אותו לעבור לספק ישראלי במקום הספק הגרמני שאיתו הוא עבד. בפרויקטים שבהם אנחנו קבלן ההקמה, אנחנו מעדיפים לעבוד עם קבלני משנה ישראלים. אנחנו גם מעודדים יצוא ישראלי כי חברות שעובדות איתנו מקבלות באמצעותנו גישה גם לשווקים בחו"ל שבהם פועלת קבוצת EDF. כל שבוע אני מעביר לצרפת מצגת של יזם ישראלי. זה מדהים כמה יזמים ישראלים מפתחים פרויקטים באפריקה ובמזרח אירופה - ואני מביא חלק גדול מההצעות האלה לצרפת".

מרשות החשמל נמסר בתגובה כי "הקביעות שאליהן מתייחס וניש אינן שרירותיות אלא נעשו בהסתמך על עבודת מחקר מקיפה שהביאה בחשבון כמה קריטריונים ובהם חסמי הכניסה, יכולת מקצועית, התעריף וההשפעה על הרשת". ברשות הוסיפו כי "ההחלטה כפופה עדיין לשימוע ציבורי שבמסגרתו תוכל EDF להשמיע את הסתייגויותיה".

וניש: "העתיד הוא כאן"

כשהחליט לעלות לישראל השאיר מאחוריו איילון וניש חיי בורגנות נוחים בפרבר נואי היוקרתי של פריז ועבודה נחשקת במקינזי צרפת. וניש, בנו של רב בקהילה היהודית של צרפת, סיים את לימודי התואר הראשון שלו בבית הספר הגבוה הפוליטכני שבו גדלה האליטה הניהולית של צרפת. "היינו עשרה בוגרים במסלול ההתמחות של אנרגיה ותעשייה, שאחד מהם הוא היום מנכ"ל משרד האנרגיה של צרפת", הוא מספר, "הציפייה ממני הייתה להפוך לפקיד ממשלתי בכיר, שזאת פסגת השאיפות בצרפת".

לאחר ששימש במשך שלוש שנים בתפקיד יועץ לשר הטכנולוגיה, החליט וניש לצאת למגזר הפרטי ועבר לעבוד עבור חברת הייעוץ מקינזי "במשכורת יותר נמוכה מזו ששילמה הממשלה", הוא מציין בחיוך. ב-2008 עלה לישראל עם אשתו ושלוש בנותיו. "היינו במצב מאוד טוב ולא הרגשנו אנטישמיות בכלל, אבל כשהבנות התקרבו לגיל תיכון החלטנו שאנחנו רוצים שתהיה להן זהות יהודית וישראלית. היום זה מצחיק אותי לשמוע ישראלים שרוצים לעבור לצרפת או לאירופה ולא חושבים כמוני שהעתיד הוא כאן".

"החשמל הסולארי מיותר והירוק הפך לאלילות"

"החשמל הסולארי מיותר, והירוק הפך לאלילות", כך טען היום ח"כ משה פייגלין בדיון בנושא אנרגיות מתחדשות שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת.

את הדיון יזם יו"ר הוועדה ח"כ אבישי ברוורמן, על רקע החלטת רשות החשמל להפסיק את מדיניות הקצאת המכסות ליצרנים סולאריים בתעריפים מתמרצים ומעבר למודל חשמל נטו שבו היצרנים מקזזים את החשמל שהם מייצרים מחשבון החשמל.

יזמים שהגיעו לדיון התריעו כי אף בנק אינו מוכן לממן את ההשקעה הדרושה ברכישת מערכות סולאריות כשלא ידוע מה יהיה תעריף החשמל ואין שום ביטחונות מפני פשיטת רגל של היצרן. ברוורמן הזהיר כי "הענף הסולארי כולו הולך לצ'אפטר 11" אם המדינה לא תסכים להבטיח כי תרכוש את החשמל במחיר רצפה. בתגובה אמר עודד אגמון, ראש אגף ההסדרה ברשות החשמל, כי עד כה כבר הוגשו לרשות בקשות להצטרף למונה-נטו בהיקף 180 מגה-ואט מתוך ה-200 שהוקצו במכסה. אגמון טען כי אין סיבה להמשיך ולסבסד את רכישת החשמל המיוצר ממערכות סולאריות וכי המערכות שכבר הותקנו הביאו להתייקרות של כ-3% בתעריפים. נציג המועצה הלאומית לכלכלה, נתנאל עודד, הציג בדיון את ממצאי דוח שהכינה המועצה בשיתוף עם חברת החשמל בניסיון לקבוע מהו השווי הכלכלי למשק של החשמל הסולארי. נתנאל אמר כי תשלום של עד 51 אגורות לקוט"ש עבור החשמל הסולארי לא ייחשב כסבסוד כשמביאים בחשבון את העלויות למשק שנחסכות כתוצאה מהחשמל הסולארי ובהן חיסכון בהקמת תחנות כוח, חיסכון בנזקי פליטות גזים מזהמים ושיפור הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.

ח"כ ישראל חסון מקדימה ציין כי למרות הירידה הגדולה במחירי הפאנלים בשנתיים האחרונות, עלות החשמל הסולארי עדיין גבוהה בהרבה מעלות החשמל המופק באמצעות גז טבעי ומגיעה ליותר מ-50 אגורות לעומת פחות מ-20 אגורות לגז. ח"כ פייגלין, שאמר כי "איני סובל פוליטקלי קורקטיות" ציין כי "כשהציעו לי לרכוש מערכת סולארית כזאת לביתי סירבתי ברגע שהבנתי שהיא תלויה בתעריף מסובסד. ברגע שלמדינה יהיה חסר כסף היא תפסיק את הסבסוד ואני אשאר עם התאים הפוטו-וולטאיים". מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת איתן פרנס הגיב לדברי פייגלין ואמר כי אי אפשר להמשיך ולבסס את משק החשמל בישראל על שריפת גז טבעי.