פרופ' יוסף גרוס: "בתיק אי.די.בי יש יותר מדי שחקנים"

פרופ' יוסף גרוס, אחד המומחים הוותיקים בארץ בדיני חברות, כבר ראה בחייו דברים רבים. הוא ראה חברות ענק מתפרקות, רגולציה משתנה ומחאה חברתית שהופנתה במידה רבה נגד הטייקונים והבנקים. אבל מקרה כמו זה של קונצרן אי.די.בי הקורס הוא עדיין לא ראה.

בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת בשבוע שעבר, כינה פרופ' גרוס את הדיון בהסדר החוב של אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, המתנהל בפני שופט המחוזי בתל-אביב איתן אורנשטיין, "מהומה, בוקה ומבולקה".

"זה דבר חדש שבית המשפט מינה מומחה ומשקיף, שכל אחד עושה כרצונו", ציין גרוס.

בראיון לתוכנית "יום הדין" בגלובס TV מצביע גרוס על הבעייתיות הטמונה בריבוי השחקנים שמעורבים בהליך המשפטי במקרה של אי.די.בי: "יש לנו כמה נאמנים לסדרות אג"ח, כאשר לכל סדרה יש נאמן משלה; יש לנו מומחה, אייל גבאי, שמתמנה על-ידי בית המשפט; יש לנו משקיף, עו"ד חגי אולמן, שמונה גם הוא על-ידי בית המשפט וכבר פיטר חלק מהדירקטורים. וגם ראינו לפני מספר ימים שבעצם גבאי ביחד עם קבוצת בעלי אג"ח של אי.די.בי אחזקות וקבוצה מאי.די.בי פיתוח אירגנו מהלך מסוים, כאשר המשקיף מטעם בית המשפט לא היה מודע בכלל למה שקורה שם.

"בעיניי, לא ייתכן שבמערכות כאלה מורכבות ומסוכנות יהיו כל-כך הרבה שחקנים, ושיד אחת לא יודעת מה שעושה היד שנייה".

הקלות של הנפקת אג"ח

- אז המסקנה היא שהשופט אורנשטיין טעה במינויים של גבאי ואולמן?

"אני לא יודע אם הוא טעה, אבל אני גם לא יודע אם ההנחיות שלו היו ברורות. כל הנושא הזה של חובות וחברות בקשיים זה נושא שהוזנח במשך שנים, והחוק שקיים הוא עדיין פקודת החברות מ-1929. כלומר, כל החלק של פירוקים נשאר חוק מנדטורי, כשהאנגלים שינו אותו עשרות פעמים.

"רק לאחרונה משרד המשפטים כנראה נתפס לבהלה והכניס שני תיקונים את תיקון 18 ותיקון 19 לחוק החברות (תיקון 18 קובע חובת מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת אגרות חוב, ותיקון 19 דן בפשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה - ח' מ' וי'י').

"התיקונים הללו חוקקו ללא הקמת ועדה שתבחן את הנושא, ללא דיון מוקדם וללא דיון ציבורי. ההסדר החקיקתי היום הוא יותר טוב ממה שהיה קודם לכן, אבל יש גם יד חופשית לגמרי לבית המשפט".

- מי לדעתך אשם בקריסה הזאת של אי.די.בי? הבעיה היא אצל הרגולטור? אצל בעלי המניות? הבנקים והמוסדיים? ואולי כל האחריות למצב היא על נוחי דנקנר עצמו?

"אני חושב שהבעיה העיקרית היא הקלות הרבה שבה כל החברות במשק, לא אי.די.בי דווקא, גייסו אגרות חוב. ועדת חודק, שטיפלה בנושא במידה לא קטנה, הראתה בעצם שגיוסי ההון היו קלים מדי. המוסדיים היו פונים לחברות ואומרים: 'יש לנו הרבה מאוד כסף, ואנחנו לא יודעים מה לעשות עם הכסף, אז תנפיקו לנו אג"ח, כדי שיהיה לנו במה להשקיע'".

אוויר לדנקנר

גרוס אינו עוסק באופן ישיר בתיק של אי.די.בי, אבל משרדו, גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות', מייצג את קרן יורק, שמובילה את הקו הלוחמני של נציגות אי.די.בי פיתוח, לצד פסגות והפניקס, במטרה לקחת את השליטה מדנקנר.

על הרקע הזה מעניין לגלות כי פרופ' גרוס דווקא חושב כי דנקנר צריך לקבל הזדמנות נוספת כדי להמשיך ולשלוט בקונצרן הענק. "בסופו של דבר, מה האלטרנטיבה? שהחברה תפורק, או שיקרה דבר חדש שלא היה עד היום במדינה, שנושים רוצים להחליף את הנשייה שלהם, את האג"ח, בבעלות על המניות, ורוצים לנהל את החברה. אני רוצה לומר שאני בהחלט מסיר את הכובע בפני נוחי דנקנר על ההתמדה שלו ועל הרצון שלו להחזיק מעמד".

- נוחי דנקנר לא מנהל כאן קרב אבוד שבעצם כבר נגמר?

"אני לא בטוח, משום שבעצם לחברה יש נכסים טובים מאוד. יש לה חברות כמו שופרסל, כמו סלקום, כור, כלל ביטוח. הבעיה היא כרגע שנכסים כאלה אי-אפשר לממש באופן מיידי, וכשאתה נמצא בלחץ גדול אתה מוכר מה שנקרא 'בשריפה'. אפילו כשמדובר במשכנתאות, הבנק אומר מחיר הדירה או מחיר הבניין הוא כזה, ובמחיר של לחץ הוא יורד ב-20-30%.

"דנקנר הודיע לפני כמה ימים שהוא מכניס הרבה כסף לחברה. השאלה היא האם זו טיפה בים. דנקנר מבקש אוויר לנשימה, ויכול להיות שאם הוא יקבל זה, יעזור לו. היו כבר מקרים כאלה שבהם זה עזר".