לוקהיד מרטין ובינת בפרויקט בישראל במיליארד שקל

לוקהיד מרטין , חברת הנשק הגדולה בעולם, תקים בישראל מרכז פיתוח. כך נודע ל"גלובס". לוקהיד תשתף פעולה עם בינת תקשורת בהקמת הקמפוס הטכנולוגי של יחידות המודיעין של צה"ל בנגב, פרויקט שמכונה "חמש תשיעיות".

התאגיד שנסחר בוול סטריט לפי שווי של 33 מיליארד דולר מכיר את ישראל היטב - בחיל האוויר עוסקים כיום בהכנות לקראת קליטת מטוסי החמקן F-35 של לוקהיד. עם זאת, בחברה משנים כעת את הגישה כלפי השוק המקומי. ישראל היא לא רק לקוחה נאמנה ונלהבת של מטוסים ומערכות לחימה, אלא זירה לפעילות פיתוח.

משרד הביטחון הודיע לפני כמה שבועות כי לוקהיד מרטין ובינת תקשורת עומדות בדרישות הסף להקמת תשתיות המחשוב במסגרת הפרויקט "חמש תשיעיות", שמוערך ביותר ממיליארד שקל. בכך, עלו השתיים בשלב נוסף במכרז שעדיין מתנהל לקראת ההכרעה בבחירת החברות שיובילו את המיזם הגדול.

הסכום הגבוה, והעיסוק בליבת הפעילות של גוף משמעותי כמו צה"ל חייבו את לוקהיד מרטין לערוך חשיבה מחודשת לגבי ההזדמנויות שיש לה בישראל. רוברט איסטמן, סגן נשיא בחטיבת מערכות המידע והפתרונות הגלובליים בחברה אומר ל"גלובס": "הכוונה היא להקים סניף מקומי של לוקהיד מרטין בישראל בתחום מערכות המידע".

במסגרת הפרויקט חמש תשיעיות תעסוק לוקהיד מרטין בעקר ב"הגירה" - התאמה של שורות קוד שנכתבו לפני עשרות שנים, לסביבת המחשוב המודרנית. בחלק מהמקרים התהליך צפוי להיות פשוט, אולם באחרים ייכתב הקוד מחדש. במסגרת המרכז תספק החברה, במשך 20 שנה, שירותי תמיכה ותחזוקה.

"הצלחנו במודל הזה כמה פעמים"

"אנחנו מתמחים בביצוע הגירה מורכבת במיוחד למערכות מחשוב", אומר איסטמן, "וזה דורש מאיתנו להיות פה, עם הלקוחות, מדי יום. הצלחנו במודל הזה כמה פעמים במסגרת פרויקטים שעשינו בעבר ויש בכוונתנו ליישם את המודל הזה גם בישראל. הוא כולל פתיחת משרדים, הבאת עובדים שלנו, תחילה מארצות אחרות, שכירת עובדים מקומיים ושיתופי פעולה עם חברות מקומיות".

בכל מה שנוגע לעובדים מקומיים, החברה צפויה להעסיק כאן כ-100 עובדים במשך שנה-שנתיים, לטובת הקמת מרכז הנתונים. בשלב השני צפוי מספר העובדים לרדת לכמה עשרות, שיעסקו בתחזוקת המערכות באופן שוטף.

במסגרת ההתמודדות על הפרויקט המורכב, הקימו בינת ולוקהיד מרטין את החברה המשותפת LB הנגב, שהשליטה בה (51%) נמצאת בידי בינת, והחלוקה בהכנסות מהפרויקט תהיה בהתאם. הפניה של בינת ללוקהיד, מתאר אלון בן צור, מנכ"ל בינת, באה בעקבות מורכבות המיזם: "אין שחקן ישראלי שיודע לעשות את זה. צריך מישהו שכבר היה בסרט הזה". בבינת מאמינים ששיתוף הפעולה עם לוקהיד מרטין עשוי להתרחב. החברות צפויות לגשת יחד למכרזים אחרים שנוגעים למעבר של יחידות צה"ל לנגב.

למרות הבדלי הגודל - בבינת מועסקים כ-400 עובדים לעומת 120 אלף בלוקהיד, שיתוף הפעולה צפוי להיות דו צדדי. "בינת יכולה לסייע ללוקהיד בהרבה תהליכים אחרים, גם בחו"ל", משוכנע בן צור.

"מיליוני ניסיונות פריצה ביום"

לוקהיד מרטין צפויה לסיים את השנה עם מכירות של כ-45 מיליארד דולר. החטיבה שבמסגרתה פועל איסטמן אשר צפויה להתרחב בישראל היא השנייה בגודלה בחברה, מתוך חמש שקיימות, עם מכירות של כ-8.9 מיליארד דולר ב-2012, כ-19% מהכנסות החברה. המספרים האלה מספיק מרשימים כדי להכניס את חברת הנשק לרשימת עשר ספקיות שירותי המחשוב הגדולות בעולם.

בנוסף לפרויקט ההגירה של מחנות צה"ל, מציין איסטמן שבלוקהיד בוחנים הזדמנויות אחרות בשוק הישראלי, ובפרט בתחום אבטחת המידע. "לפני 15 שנה החלטנו לפתח יכולות משלנו בתחום הזה ויש לנו המון ידע בביצוע ניתוח של תקיפות הסייבר כדי להבין מול מה מתמודדים", הוא טוען. את הידע הזה ינסו בלוקהיד מרטין למכור לספקיות ישראליות של שירותי חשמל ומים, גופים פיננסיים, חברות בתחום הקמעוני, ועוד.

הידע הנרחב לא מנע פריצה לרשת הארגונית של לוקהיד עצמה, לפני שנתיים, שנגרמה בעקבות גניבה של מנגנוני הצפנה מחברת האבטחה RSA.

לדברי איסטמן: "יש לנו מיליוני ניסיונות פריצה לרשת ביום". גורם בחברה טען כי התקיפה נבלמה לפני שהגיעה ל"מטרות האמיתיות", כלומר הקניין הרוחני. במקרה של לוקהיד מרטין, יש אכן צורך ביכולת הגנה נרחבת, מכיוון שמדובר בקבלן המוצרים הצבאיים הגדול בעולם, שחשוף למידע מסווג של צבאות בכל העולם ועוסק בתכנון מטוסי הקרב המתקדמים בעולם, כגון ה-F-35.

"יש לנו על בסיס יומי כ-30 קמפיינים שפעילים כנגדנו", מתאר איסטמן את האתגרים של החברה בגזרה הזו, "האקרים ישנו אולי חלק אחד או שניים בתהליכי התקיפה שלהם, אבל לא את הכול. אם אתה מכיר את החתימה של המהלכים (כלומר זיהוי חלק מהקוד שבו משתמשים במסגרת ההתקפות ש.ש וי.א) טוב מספיק, אתה תתפוס אותם".

האם ההשתלבות בשוק המקומי תכלול גם רכישות? "הכוונה שלנו היא לייסד עסק שיסתכל על מגוון ההזדמנויות שיש לנו כאן", אומר איסטמן, "אחת האפשרויות היא גם לבצע רכישות, אבל אנחנו מאוד זהירים במהלכים כאלה. במסגרת יצירת הנוכחות שלנו נחפש גם הזדמנויות ל-M&A אבל זה יהיה רק כתוספת, העיקר יהיה להביא את היכולות. המעבר לדרום עבורנו הוא מאוד מושך מכיוון שהוא מורכב, ואנחנו יכולים מאוד לסייע בזה".

למרות הופעתה כשחקנית חדשה בתחום מערכות המידע בישראל, לוקהיד מרטין נטועה עמוק במערכת הביטחון ובעיקר - בחיל האוויר, שהיא אחד הספקים הגדולים ביותר שלו. הקשר הזה התחיל עוד הרבה לפני המיזוג הענק במרץ 1995 בין מרטין מרייטה לבין לוקהיד - שהוליד את הקונצרן הענק. בישראל מחזיקה החברה נציגות בראשות תא"ל (במיל') יהושע (שיקי) שני, לשעבר טייס הרקולס בחיל האוויר שבין השאר השתתף במבצע אנטבה.

תובלה אווירית

ההרקולס שהוביל את חיילי צה"ל לאוגנדה ובחזרה (C-130) עדיין מיוצר, בגרסאות עדכניות וחדשות יותר בידי לוקהיד מרטין וישראל כבר הזמינה שלושה מטוסים מדגם C-130j, שאמורים לשדרג את מערך התובלה האווירית של חיל האוויר.

עסקאות מן העבר שבמהלכן חיל האוויר הצטייד במטוסי אף-16 הידקו את שיתופי הפעולה תעשייתיים בין חברות ביטחוניות ישראליות לבין לוקהיד מרטין וב-30 השנים האחרונות הם הסתכמו בכ-3.3 מיליארד דולר.

עסקת החמקנים, שהראשונים מהם ינחתו בישראל בסוף 2016, אמורה לספק לחברות הישראליות עוד עבודה רבה, ואיתה גם הרבה כסף: התעשייה האווירית תייצר מאות זוגות כנפיים למטוסים החדישים ותיחשף לטכנולוגיית עילית שעד כה לא הייתה נגישה לה; אלביט מערכות תייצר את תצוגת הקסדה ומכלולי המבנה של המטוס המתקדם; סימיגון תהיה אמונה על תוכנה למאמני הטיסה; כבירן תהיה מעורבת ביציקות לגוף המטוס והמילה האחרונה עדיין לא נאמרה כנראה. היקף שיתוף הפעולה עם החברות הישראליות סביב החמקן עשוי להסתכם בכ-4 מיליארד דולר.