אם הצבא האמריקאי יעמוד בלוח הזמנים שלו, לקראת סוף הקיץ תתחיל לפעול אחת ממערכות המודיעין המתוחכמות (ויש שיאמרו - המפחידות) ביותר שאי-פעם נראו. אם הכול ילך על-פי התוכנית של זרוע המודיעין של הצבא האמריקאי, יוכלו חיילים אמריקאים שנמצאים באזורי קונפליקט בכל מקום על פני הגלובוס לקבל כבר לקראת סוף השנה מידע ביומטרי אודות בני אדם שבהם הם ייתקלו ושאת זהותם הם ירצו לברר. מחשבי כף יד, שבוודאי יצופו בבולמי זעזועים וצבעי הסוואה, יאפשרו להם להשוות טביעות אצבע, פנים ומאפיינים ייחודיים של רשתיות עיניים עם המאגר הביומטרי של צבא ארצות הברית ולקבל ממנו משוב בתוך שניות.
בסיס הנתונים העצום הזה, שמכיל מידע ביומטרי שנאסף ממיליוני בני אדם, כבר קיים. ב-12 השנים שבהן נמצאים חיילי ארצות הברית באפגניסטן ובעשור שבו שהו בעיראק, ליקטו אותו החיילים מאזרחים מקומיים במהלך סיורים, פשיטות וכמובן לאחר שעצרו או כלאו חשודים.
בתמונות רבות שצולמו בשנים האחרונות אפשר לראות כיצד התבצע התהליך: אזרחים התבקשו להניח את אצבעות ידיהם על גבי סורקים ממוחשבים, פניהם צולמו מקרוב ורשתיות עיניהם נסרקו באמצעות סורקים משוכללים דמויי מצלמות. אגב, לאמריקאים גם מסד נתונים ענק - ביומטרי ואישי - של כל מי שנכנסו ב-12 השנים האחרונות לשטח ארצות הברית. לא ידוע אם ייעשה גם בו שימוש.
עד כה, היו הנתונים האישיים הללו שמורים על גבי מחשבים שנמצאו בבסיסים של חיילי ארצות הברית, אולם המערכת החדשה מתכוונת להפוך אותם לזמינים בהרבה. אתר מגזין Wired דיווח בשבוע שעבר כי המודיעין הצבאי האמריקאי העניק חוזה לחברה בודדה שקיבלה על עצמה לבנות מערכת שתעלה את כל המידע הזה לענן מחשוב.
מלבד הנתונים הביומטריים, תכלול המערכת גם מידע שנאסף על-ידי אנתרופולוגים שהעסיק הצבא האמריקאי בשנים האחרונות ושממפה קשרים משפחתיים ושבטיים באפגניסטן ובעיראק ואולי גם במקומות אחרים בעולם. על-פי החוזה, המערכת תאפשר "ניהול ישויות ומערכת מעקב שתשלב מידע ביומטרי עם המידע של מאגר 'פני שטח אנושי' (השם הצבאי למערכת הקשרים השבטית-משפחתית, ש' ס'), כולל זיהוי פנים באמצעות תמונות וידיאו לענן שיחבר בין מפקדת החיל והדוויזיות אל מכשירים ניידים ומהם".
המשמעות היא שהחיילים יוכלו לקבל את כל המידע שעד כה המתין להם במחשבו של קצין המודיעין היישר אל הטלפון החכם שהם יישאו עמם באפוד. כך, למשל, ממש בעיצומו של קרב, הם יוכלו לדעת את זהותו של לוחם הטאליבן שזה עתה חוסל (אם המידע הביומטרי שלו הועלה למערכת בעבר) וללמוד על שיוכו המשפחתי, השבטי והארגוני ועל קשריו עם לוחמי אויב אחרים.
אלה, עשויים להיות באותו הרגע מאחורי הרכס שמולם ולהיות מזוהים על-ידי מצלמותיהם של לוחמי צוות אחר, להילכד באמצעי התצפית של מל"ט משוכלל, שבכלל טס מעל מאלי, סומליה או תימן, או להיות מזוהים בביקורת הגבולות של נמל התעופה ג'יי.אף.קיי בניו יורק.
הזיהוי הביומטרי הבסיסי, אגב, צפוי בעתיד להיעשות גם הוא באמצעות טלפונים חכמים רגילים (מחקר בעלות שלושה מיליון דולרים בנושא זה מתנהל בימים אלה על גבי אייפונים), כדי להימנע מהצורך לשאת את סורקי טביעות האצבע ורשתיות העיניים ואת המצלמות לצילום הפנים.
בעתיד הרחוק רק מעט יותר, צפוי הצבא האמריקאי לשלב אמצעים ביומטריים נוספים במערכת. בין האמצעים שנמצאים בפיתוח בימים אלה ניתן למנות מערכות לקריאת טביעות אצבעות ממרחק של כשמונה מטרים, מערכות לזיהוי קולות, מערכות למיפוי מאפיינים ייחודיים לגבות ולתנוכי אוזניים (רעולי פנים, הישמרו לכם) ואפילו מערכות שמזהות הבדלים במימיקה אנושית ויכולות לזהות אנשים על-פי הדרך שבה הם הולכים או רצים.
סכנת הענן
לצד התועלת הברורה שצבא ארצות הברית וזרועות המודיעין שלה צפויים להפיק מפעולתה של מערכת שכזו, לא ניתן להתעלם מהסיכון שבהעלאת פרטיהם הביומטריים של מיליוני אנשים אל "הענן". אנשי מודיעין אמריקאים אמנם אומרים שבסיס הנתונים הרגיש יוגן באמצעי ההצפנה המשוכללים ביותר שקיימים, ושהוא כמובן לא יהיה חלק מרשת האינטרנט האזרחית, אולם ניסיון העבר מעלה ספקות קשים לגבי ביטחונו של המידע.
באופן אירוני, פורסם בשבוע שעבר ב"וושינגטון פוסט" כי האקרים סינים הצליחו לפרוץ ל"ענן" אחר שמשרת את מערכת הביטחון האמריקאית ולשלוף מתוכו תוכניות מסווגות של עשרות מערכות נשק מתקדמות. בין התוכניות שנגנבו, ניתן למצוא את אלה של טיל הפטריוט מהדור החדש, של שתי מערכות טילים נגד טילים אחרות שפותחו בעבור הצבא וחיל הים האמריקאי, של מסוק הבלקהוק, של ספינת קרב חדישה וגם של יהלום הכתר, מטוס ה-F-35 החדיש.
הפריצה המביכה הזו היא האחרונה בשרשרת ארוכה של אירועים, שממחישים פעם אחר פעם עד כמה מסוכן להעביר מידע מסווג באמצעים אלחוטיים. בדצמבר 2009 חשף ה"וול סטריט ג'ורנל" כי האקרים לא מזוהים הצליחו להתחבר לשידורי הווידיאו של מערכות המל"טים שפעלו בעיראק ובאפגניסטן ולצפות במידע המסווג ששודר מהאוויר לאנשי צבא ולאנליסטים של סוכנות הביון המרכזית. אותם האקרים עשו זאת באמצעות שימוש בתוכנה בשם SkyGrabber, שמחירה עומד על הסכום המביך של 25.95 דולרים.
באוקטובר 2011 דווח שמערכת הבקרה והשליטה במל"טים האמריקאים הפועלים באפגניסטן הודבקה בווירוס מסוג Keylogger ש"מקליט" את ההקשות על מקלדות המחשבים המחוברות אליה ומעביר אותן לגורם לא מורשה. הצבא האמריקאי הכחיש בזמנו שלנוכחות הווירוס במחשבי המערכת הייתה השפעה על היכולות המבצעיות של המל"טים שלה, אולם חודשיים לאחר מכן אירעה פאדיחה קשה, שעשויה לסתור את הטענה הרשמית.
ב-4 בדצמבר 2011 הודיעה איראן על תפיסתו של אחד מהסודות הכמוסים ביותר של הפנטגון - המטוס הלא מאוייש RQ-170. המל"ט החמקן, שעצם קיומו לא אושר על-ידי ארצות הברית עד לחשיפתו הפומבית על-ידי אנשי משמרות המהפכה, מכונה "המפלצת מקנדהאר" על שם שדה התעופה שממנו הוא ממריא לטיסות ריגול סופר סודיות. מהתבוננות בצילומי הווידיאו ששידרה איראן, שבהם נראית המפלצת כשהיא שלמה להפליא ומאוד לא מאיימת, ניתן להסיק בקלות שה-RQ-170 לא הופל מהשמיים אלא הונחת בעדינות על מסלול נחיתה.
מהנדס איראני, שלא צוטט בשמו, טען שמומחים איראנים ללוחמה אלקטרונית שינו את קואורדינטות ה-GPS של המל"ט וגרמו לו "לחשוב" שהוא בדרכו לבסיס האם שלו באפגניסטן. למעשה, הם הכווינו אותו לשטח איראן, שם הוא נחת בבטחה. "ניווט ה-GPS הוא הנקודה החלשה של המל"ט", צוטט אותו מהנדס. "על-ידי כך ש'הרעשנו' את רשת התקשורת, גרמנו לציפור לטוס באופן אוטומטי, וכך הציפור איבדה את מוחה".
מצד אחד, קל מאוד להבין את הפיתוי ליצור מערכת שתנפק מודיעין ביומטרי-אנתרופולוגי מתוחכם בזמן אמת ועל פני כל נקודה על הגלובוס. צבאות מודרניים מאז ומתמיד שאפו לעשות כל שניתן על מנת להטמיע אמצעים טכנולוגיים מתקדמים בקרב יחידותיהם ולשנות את יחסי הכוחות שבינם לבין אויביהם. מצד שני, העלאת מידע ביומטרי של מיליוני אנשים וחשיפתו האפשרית לעיניים לא ידידותיות, עלולה להיות חרב פיפיות. היתרונות הגלומים ביכולות שעד לאחרונה נראו כשייכות לסרטי מדע בדיוני, עלולים במקרה של פריצה לענן המחשוב להפוך מהר מאוד לסיכונים, שעד כה כיכבו רק בסרטי אימה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.