אוליגרכים, שייחים ודוגמניות: טיול מהפנט באי סרדיניה

"עד כמה אתם עייפים?" שואל דווידה בקו, מדריך תיירים מנוסה, בן האי סרדיניה, כשהשמש נוטה לשקוע. "כי אם יש לכם עוד כוח, אני רוצה לסטות מהתוכנית המקורית ולקחת אתכם למקום הסודי שלי". שעה מאוחר יותר אנחנו עומדים נפעמים על צוקי הגרניט העצומים של קאפו טסטה (Capo Testa) שמזכירים בצורתם פרצוף, פטרייה ובעיקר את עוצמתו של הטבע - משקיפים אל ים טורקיז ומחפשים מילים שאינן קלישאות כדי לתאר את יופיו של החוף שאליו הובלנו (שאינו סודי כלל, מתברר). ברוכים הבאים לסרדיניה: אי שמצליח להפתיע ולסחרר את כל חמשת החושים של המבקר בו - גם זה שכבר סבב את העולם ובטוח שראה הכול.

סרדיניה, השני בגודלו מבין איי הים התיכון (אחרי סיציליה) הופך את צמד המילים "מפגש תרבויות" לחוויה תיירותית רבת פנים. הוא מהווה צומת בין המזרח התיכון לאירופה, והמיקום האסטרטגי שלו בים התיכון הפך אותו לאטרקטיבי בעיני שליטים רבים לאורך ההיסטוריה. התוצאה? כיום דוברים בסרדיניה איטלקית, סארדית, קורסיקאית ודיאלקט קטאלני.

בסרדיניה מתגוררים כיום קרוב ל-1.7 מילון תושבים על-פני שטח של 25 אלף קילומטרים רבועים - יחס צפיפות האוכלוסין הנמוך ביותר בכל האזור האיטלקי (וסטטיסטיקה של שתי כבשים לאדם). למעט תושבי הבירה, קליארי, חיים רוב תושבי האי בכפרים קטנים, מתפרנסים מחקלאות, מדיג, מייננות ומתיירות, וכן משמרים מלאכות מסורתיות.

את סרדיניה כולה ניתן לחצות בנהיגה בת שלוש שעות וחצי, אך זו תהיה טעות: כי למרות שהתעורר לחיים מבחינה תיירותית רק לפני עשרים שנה, מציע האי כמה וכמה עולמות תוכן מקבילים במחוזותיו השונים, שידברו אל מבקרים בעלי עניין מיוחד בנופים, בהיסטוריה, בתעלומות ארכיאולוגיות, בקולינריה, בשיט, בגלישת רוח, בשיזוף וברוגע.

עד היום ניתן היה להגיע מישראל לסרדיניה דרך רומא. החדשות הטובות הן שהחל ב-12 ביוני תתחיל קבוצת קשרי תעופה הישראלית - שאחראית גם לטיסות הישירות לסיציליה ולקלבריה האיטלקיות - להפעיל ולשווק בלעדית טיסות שכר ישירות לעיר אולביה שבצפון סרדיניה (בשיתוף חברת מרידיאנה המקומית), וכן חבילות נופש, טיולים מאורגנים ורכב שכור.

מנכ"ל קשרי תעופה, יורם מוטעי, צופה כי הודות למהלך יבקרו השנה בסרדיניה מעל 2,500 ישראלים. מכיוון שקיים שוני גדול בין צפון האי לדרומו ולחלק המרכזי שלו - ויידרשו לפחות עשרה ימים כדי לגלות אותו (לפי חישוב של יומיים לכל אזור) - לפניכם כמה המלצות, שנבררו בפינצטה אכזרית במיוחד, להתמקדות בחלק הצפוני של האי, כמתאבן לטיול נרחב יותר בסרדיניה.

אוליגרכים, שייחים ודוגמניות

גאלורה (Gallura) שבצפון מזרח סרדיניה היא רמה של מצוקי גרניט עצומים, הנשלטת על-ידי רוחות מיסטרל צפון מערביות שיכולות להגיע למהירות של 140 קילומטרים לשעה. הכפר ארזקנה (Arzachena) הוא הכפר הסארדי (ככה הם קוראים לעצמם; בשום אופן לא "סרדינים"!) היחיד באזור. תושביו מתגאים ברמת ההכנסה הגבוהה ביותר לנפש, הודות לתיירים הרבים:

מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת הם מנהלים את ענף התיירות השוקק בקוסטה סמרלדה (Costa Smeralda), "חוף הברקת" המכונה גם "מגרש המשחקים של המיליארדרים". מנהל שדה התעופה הפרטי של האזור הראה לנו, ברצינות מוחלטת, את השיחים הירוקים בכניסה לטרמינל: "כאן מסתתרים צלמי הפפראצי בכל פעם שדמות מוכרת מגיעה לאי במטוסה הפרטי", אמר, וסירב בדיסקרטיות לגלות מיהו/י הישראלי/ת שנחת/ה שם טרם הגעתנו.

בחודשי הקיץ (ובהם בלבד) מתעורר קוסטה סמרלדה לחיים כשמאות יאכטות עוגנות במרינה של פורטו צ'רבו (Porto Cervo). באזור עשרות קילומטרים של חוף צלול ומרהיב, ש"התגלה" ב-1962 - יחד עם סרדיניה כולה - על-ידי הנסיך הפרסי כארים אגא חאן. באי לא היו עד אז מים זורמים, חשמל וכבישים, ואגא חאן - שאמד מיד את הפוטנציאל - הקים באזור החוף הצפוני גן עדן למאיון העליון. כיום מתארחים שם אוליגרכים רוסים, נסיכים קטארים, דוגמניות על, כוכבים הוליוודיים ויאכטונרים.

בפיאצה המרכזית מככבים גוצ'י, פראדה ושאר מותגי עילית שיכולים להרשות לעצמם לתחזק בוטיקים המשרתים לקוחות פחות מחמישים יום בשנה. נכסי הנדל"ן באזור נמצאים תחת אבטחה כבדה, מוסתרים מאחורי צלחות לוויין גדולות ונטמעים בנוף באופן מקורי וחכם. מחירי השכירויות בלתי נתפסים.

אין להסיק מכל האמור לעיל שחופשה בסרדיניה חייבת להיות יקרה. מלבד קוסטה סמרלדה היוקרתית, שאר האזורים אותנטיים וטולרנטיים יותר לכל כיס. אפשר לקנות מזון טרי בחנויות ובסופרמרקטים, ולאכול בפיצריות ובטרטוריות, ללון במלונות צנועים ואפילו לטייל בקרוואן (ישנם אתרי קרוואנים מסודרים).

עוד אזור שכדאי לבקר בו הוא ארכיפלג האיים לה מדלנה (La Maddalena), קבוצת איים המפרידה בין קורסיקה לסרדיניה, שמורת טבע לאומית המונה שבעה איים עם נוף בתולי ולא נגוע וחופים בגוונים יפהפיים. מגיעים בשיט במעבורת היוצאת מנמל פלאו Palau ללה מדלנה. תוך כדי שיט אי-אפשר שלא לשים לב ל"סלע הדוב" הנמצא ממזרח לנמל: זהו סלע גרניט שהרוחות עיצבו בדמותו של דב עצום ממדים שעומד על ארבע ומתבונן אל הים. גילו המשוער - בין 250 ל- 340מיליון שנה.

היישוב הראשון באיי לה מדלנה היה דווקא קורסיקני - כשרועי צאן מדרום קורסיקה הגיעו למקום. אחרי שנוסדה איטליה ב-1861, הפך הארכיפלג לאזור פעילות חשוב של הצי האיטלקי, ולאחר מלחמת העולם השנייה הקימה בו ארצות הברית בסיס צוללות גרעיניות שפונה מהמקום רק לפני שש שנים, בלחץ פעילי סביבה ושלום.

כדי ליהנות מיופיים של איי לה מדלנה, כדאי לצאת ליום שיט בין שבעת האיים הגדולים של הארכיפלג (ולהקפיד לאכול פסטה עם פירות ים על הסיפון). בקשו לראות מהים את החוף הוורוד - Spiaggia Rosa - הנמצא באי בודלי Budelli. שמו ניתן לו הודות לצבע הקורל הוורוד של החול, שנוצר כתוצאה מגריסת צדפים ושברי אלמוגים (קורלים) אדומים. כיוון שתיירים בזזו את החול הוורוד, אסורה כיום הגישה אל החוף וניתן לראות אותו רק מהים.

אפשרות נוספת היא לבחור ביום טיול באי קאפררה Caprera - שמורת טבע שמאכלסת מגוון בעלי כנף נדירים. כאן חי ג'וזפה גריבלדי, לוחם החופש והגיבור הלאומי של איטליה, בשנותיו האחרונות. האי הרגוע מפורסם בעיקר הודות לסלעי הגרניט הוורודים שבו והחופים שקופי המים. קאפררה אינו מיושב, וחלות בו הגבלות בנייה חמורות, במטרה לשמר את הסביבה הטבעית.

המאיון העליון של הטבע

קשה עד כמעט בלתי אפשרי למצוא אוכל גרוע בסרדיניה. נכון שקשה לקלקל חומרי גלם טריים, אורגניים ברובם, ומוצרים שהפיקו עזים וכבשים מאושרות, הגדלות בתנאי המאיון העליון של הטבע (ויש שיאמרו: המהההה-איון העליון). אבל אחרי כמה ימים של טונה צרובה, פירות ים טריים, פסטות מחיטת דורום מקומית, וקולקציית קינוחים וממתקים ענקית ביחס לגודלו של האי - סף הריגוש הגיע לרמה של שכחה עצמית בחנות דליקטסים מקומית.

ובכל זאת, אזהרה קולינרית: הסארדים אוהבים לספר בשבחה של "הפסטה המיוחדת שלנו, שיש לה צורה של כדורונים קטנים, קצת כמו קוסקוס". הביעו סקרנות אמיתית, ומיד תונח מולכם צלחת של... פתיתים. אמנם פתיתים בשרימפס, פתיתים במולים, פתיתים בכל טוב - אבל עדיין, פתיתים. עצה מניסיון אישי: העדיפו מנת ריזוטו בזעפרן, למשל.

לעומת זאת אל תוותרו על הקינוח הסארדי המסורתי Saedas (מאפה בצק שבתוכו גבינה חמה ומעליו דבש), עוגיות שקדים אמרטי, דבש עמוק טעמים מאזורי ההר וממתקי סוספ*ירי (כדורי מחית שקדים עטופים בסוכר). כדאי גם לטעום לחם רועים, פאנה קרסאו (pane carasau), לחם דקיק, פריך ופציח, שנקלה פעמיים כדי שישרוד יותר זמן אצל הרועה הנודד. הלחם עגול בצורתו כדי שיתאים לתיקי הרועים.

החורש הים תיכוני הטבעי מורגש בכל פינה ומשכר בניחוחות של הדס (מירטו), זעפרן, ערער, זית ושל עוד שיחים ירוקים סבוכים האופיינים לאגן הים התיכון. ההדס הוא השיח הלאומי של סרדיניה, וזו רק נקודת דמיון אחת בינינו לבינם. הם מפיקים ממנו ליקר עוצמתי בשני צבעים: האדום מופק מהפירות המזוקקים, והלבן - מעלי הצמח. בעלי חוש הריח המחודד יסתובבו באי שיכורים מניחוחות הצמחייה - מירטו הוא רק אחד מהשיחים המבושמים הגדלים פרא בכל פינה - ומי שיאהב את ריחו האופייני של ההדס ימצא אותו טמון גם בחפיסות שוקולד, בשמן ארומטי לעיסוי, בתכשירי קוסמטיקה שונים וכמובן בליקר.

תושבי סרדיניה נמנים עם שלושת העמים מאריכי החיים ביותר בעולם כולו (יחד עם היפנים והאמריקאים, מי היה מאמין), ושיעור הסנטנריים באי - אותם בני המזל החיים מעל גיל 100 - גדול במיוחד. אחרי כמה ימים באי, הסיבה האמיתית ברורה כשמש באתרי הנופש: אם גם אנחנו היינו מתחילים את היום עם יוגורט עזים אלוהי בדבש הרים כהה, ממשיכים לעבודה בחברת עמיתינו מאירי הפנים, פורשים לסיאסטה קדושה בצהריים, בולסים פירות ים כאילו אין מחר ונהנים מאין-סוף חופי טורקיז ונופים מרחיבי לב - גם אנחנו לא היינו רואים קרדיולוג מקילומטרים. כי אם כל הטוב הזה, שהורעף על אי קטן וצנוע, לא עולה לתושביו לראש - מה הפלא שאף אחד שם לא רוצה למות?

עוד בסרדיניה

צפון סרדיניה: מלבד האתרים שהוזכרו, כדאי לבקר בעיירת הנופש סנטה תרזה גאלורה, בקצה הצפוני ביותר של האי, המהווה את ערוץ הקשר בין סרדיניה לקורסיקה (שיט בן חמישים דקות מפריד בין שני האיים, האיטלקי והצרפתי). בנסיעה מצפון האי לכיוון מערב כדאי לעצור בעיר סאסארי, השנייה בגודלה בסרדיניה.

מרכז סרדיניה: מתאים לטיולי משפחות ולמתעניינים בתרבות המסתורית של שבטי הנוראגי הקדומים, שהותירו בכל האי מבני אבן עגולים, ששימשו כנראה לפולחן, ומבני קבורה הידועים בשם "קברות הענקים". עוד במרכז סרדיניה: אזור הברבאג'ה (הברברים) - שמורה הררית מושלמת לטיולי שטח חווייתיים בשבילי רועים. כאן אפשר להצטרף לטיול בלתי נשכח בהדרכת הרועים המקומיים, ליהנות מנוף פנורמי מרהיב ולאכול במחיצתם ארוחת בוקר/צהריים, לבקר במערות וללמוד על המסורת הנוראגית.

דרום סרדיניה: אפשר לבקר בעיר הבירה העתיקה קליארי, המוקפת ביצות מלח וציפורי פלמינגו, חופים יפהפיים, כפרי נופש ואתרי צלילה. בדרום מערב: סיור מודרך בעקבות חייהם של הכורים שעבדו במכרות הזהב והכסף, ולא כדאי לוותר גם על מערת הנטיפים המרהיבה סנטה ברברה.

תיירות חקלאית (אגרו-טוריזם) מפותחת בסרדיניה, ויש בו לא מעט חוות כפריות המציעות לינה, אירוח קולינרי או שילוב של השניים. לדוגמה: בית החווה לה קולטי במישור ארזקנה הפורה מתמחה בגידול חזירים ופרות לימוזין. מטבח החווה האורגנית מתמחה בתבשילים סארדיים מסורתיים האופייניים לאזור גאלורה, והתפריט מבוסס על חומרי גלם ומוצרים טריים מגידול מקומי. המחיר: החל ב-35 אירו לאדם לטעימות גסטרונומיות. פרטים באתר: www.lacolti.it

מידע מעשי

קו הטיסות הישירות יפעל עד אוקטובר, ומחיר כרטיס - החל ב-475 דולרים לאדם. מחירי חבילות לדוגמה: 561 אירו לטיסה רכב שכור (ללא לינה). טיסה שישה לילות (במלון ספא Capo d'Orso, חמישה כוכבים): 1,489 אירו ביוני, 2,199 ביולי ו-2,229 באוגוסט. אם אתם זקוקים לחיבור לרשת האינטרנט במהלך שהותכם בסרדיניה? מומלץ להצטייד מראש בחבילת גלישה, כיוון שבאזורים רבים באי החיבור לרשת עדיין אינו חופשי ו/או רציף.