חיים בר-און ז"ל - ממייסדי העיתונות החופשית בישראל

חיים בר-און שימש כמנכ"ל ומו"ל העיתון "גלובס" בין השנים 1984 ל-1998. לאחר מותו נוסד פרויקט "אות גלובס - עסקים למען החברה ע"ש חיים בר-און", להנצחת המעורבות החברתית שאפיינה אותו בחייו. ומאז, בכל שנה ביום הולדתו (6 ביוני), מתפרסם ב"גלובס" פרויקט מיוחד בנושא זה, ברוחו ולפי מורשתו.

בר-און נולד בעיר דושנביי שבטג'יקיסטן, ובגיל 3 עלה עם הוריו לארץ. את שירותו הצבאי עשה בשנות ה-60 כמש"ק מודיעין בממשל הצבאי. לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת 1964, החל לימודי היסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל, כיהן כמזכיר מערכת עיתון הסטודנטים "פי האתון".

עם פרוץ מלחמת ששת הימים, בר-און התגייס בחזרה לצה"ל לשנת קבע. בתום שנה זו, ולאחר סיום מלחמת ששת הימים, הצטרף לשורות האגף הערבי בשב"כ.

בשנת 1969 החל בר-און לימודי תואר שני באסטרטגיה צבאית בקינגס קולג' של אוניברסיטת לונדון. עם חזרתו ארצה היה מהאישים המקורבים ליגאל אלון, ושימש כמנהל לשכתו במשרד החינוך (1971-1974) ובמשרד החוץ (1974-1977).

כשעזב את שירות המדינה בשנת 1977, לאחר עליית הליכוד לשלטון, הקים בר-און וניהל את הירחון "מוניטין", את השבועון הכלכלי "כספים", את השבועון "אנשים" ואת שבועון הנוער האידיאליסטי-סוציאליסטי "חמצן".

בשנת 1984 רכש בר-און את העיתון "גלובס", בשותפות עם אנשי העסקים אליעזר פישמן ומיקי אלבין, והפך אותו לעיתון הכלכלי-עסקי המרכזי בישראל עד היום. במקביל נכנס בר-און יחד עם עמוס שוקן לשותפות בעיתון "חדשות". בשלב מאוחר יותר רכש את השבועון הוותיק "העולם הזה" והפך אותו לשבועון חדש - "שישי".

בשנות ה-90 הרחיבו בר-און ופישמן את קבוצת התקשורת שבבעלותם, באמצעות הקמת חברת הכבלים "גוונים"; הקמת החברה לשיחות טלפון בינלאומיות "קווי זהב"; הקמת הכבל התת-ימי "לב-1"; הקמת אתר "גלובס" - העיתון העברי הראשון באינטרנט; ורכישת החזקת מיעוט בעיתון היומי "ידיעות אחרונות".

בר-און נפטר, בטרם עת, בגיל 54, ממחלה קשה. הוא הותיר אחריו אישה - עדנה לבית ליבוביץ'; בת - אלונה; ובן - אמיר.

בהספד שנשא לזכרו, אמר חברו נחום ברנע: "חיים הצליח הצלחה נדירה בעולם המו"לות הישראלי, קבע נורמות חדשות, פתח אופקים והקים, בין השאר, בראשונה בישראל, עיתון כלכלי רציני, חופשי. הוא עשה זאת משום שכסף אף פעם לא עניין אותו. זאת, אולי, אחת התשובות לשאלה למה אהבנו אותו כל-כך. בעולם שנעשה חומרני יותר ויותר, הוא לא איבד לרגע את התיאבון הציבורי שלו".

מורשתו של חיים

מה לדעתכם חיים בר-און היה אומר על המחאה? מה למשל הוא היה אומר על פייסבוק? מה היה חש לגבי תרבות התודעה הצרכנית החדשה - מוגזמת? נכונה? איך הוא היה מגיב למלחמות הגרסאות בפייסבוק? על הפוסטים והלייקים, על הסטטוסים ועל השיתופים? כמה הוא היה מתחבר, וכמה לא? איך הוא היה חי עם הצורך ההולך וגובר לרצות את דעת הקהל. להשביע את ההמון?

וכיצד הוא היה מרגיש עם מצבו של מעמד הביניים? איך היה תוקף את סוגיות תכנוני המס והטבות המס - אם היה תוקף? האם היה משלים עם הפופוליזם הנוכחי. כמה הוא היה מסוגל להכיל את הקפיטליזם החזירי, כמה היה מתחבר לסוציאליזם הקיצוני? איך היה מגיב לנהנתנות חסרת המעצורים. כמה הייתה מפריעה לו הבזבזנות של הדור הנוכחי?

מה היה חושב על מחירי הדיור והקושי להתמודד איתם? מה דעתו על נושא משאבי הטבע ואוצרות המדינה? האם היה מקדש את היזמות, או את חלוקת העושר? איפה, לדעתו, היה נכון לקצץ היום, וכמה? קצרה היריעה לתאר את הסקרנות לגבי דעתו במגוון רחב מאוד של נושאים שעל סדר היום הציבורי.

התשובה לכל התהיות הללו היא חוסר ידיעה. אין לנו באמת מושג. גם לאלה שהיו קרובים אליו, מאוד, אין שמץ של מושג. אין מושג, כי גם בטווח וציר זמן, אנשים משתנים וחושבים אחרת, וגם התנאים הסביבתיים משנים ומשתנים. וגם בגלל שהאיש תמיד אופיין ביצירתיות ובדעה שונה ואחרת. מקורית ולא צפויה.

אבל התהייה - "מה חיים היה אומר"? - ממחישה מאוד את נוכחותו כאן והיום. גם אחרי שנים רבות שאיננו איתנו. עוצמת אישיותו והכמיהה למוצא פיו, עדיין מרתקים אותנו. מסקרנים אותנו. מעניינים אותנו.

זו גדולתו של האיש. אלה הערכים שהניח לנו לעולם ועד. זוהי תפיסת עולם של לחקור, להתלבט, לשקול מכמה כיוונים. לא למהר ולחרוץ. להתעמק עוד קצת ועוד שנייה. זה יביא לתוצאה טובה יותר, איכותית יותר, מן הסתם. שקולה ומדודה.

חיים בר-און, המו"ל והמייסד של "גלובס", האיש שראה בחזונו ובתפיסת עולמו כל-כך רחוק וקדימה, היה מהאנשים הללו שעליהם נאמר באמת שהם זן מיוחד. ערכיים, יזמים בנשמתם, צנועים בהליכותיהם, נבונים, מקשיבים, אחרים ושונים.

כבכל שנה, כולנו כאן ב"גלובס" מבטיחים לך, חיים, שנמשיך ככל יכולתנו לשמר את ערכיך ולהגשים את תפיסת עולמך ואורחותיך, בכל אשר נלך.