קרן העושר

את חבילת הצנע הקשה שהונחתה על ראשו וכיסו המתרוקן של רוב הציבור הישראלי בהצעת התקציב לשנים 2013-2014, הציגה המנהיגות הכלכלית של מדינת ישראל כסוג של מלחמת "אין ברירה" במטרה לשמר את דירוג האשראי והחוב הלאומי.

באותה עת ממש אשררה הממשלה הנוכחית את החלטת הממשלה הקודמת להעביר חוק לייסוד קרן ריבונית לניהול רווחי המדינה ממכירת גז טבעי. חשיבות המהלך היא: הסדרת ניהול הכנסות המדינה המתקבלות מתמלוגים, ממסים ומאגרות על הפקתם של משאבים מתכלים, לטובת אזרחיה והדורות הבאים, באמצעות הפקדתם בקרן השקעות לאומית.

הקרן תהיה רשאית להעביר מדי שנה חלק מהכנסותיה לטובת תקציב המדינה, בהיקף שלא יעלה על שיעור ההחזר השנתי החזוי ארוך-הטווח של השקעותיה, במטרה לשמש כלי פיסקאלי ולתמוך בתקציב המדינה, וכן על מנת לאפשר השקעה בפיתוח תשתיות דוגמת חינוך, בריאות ורווחה.

הקמת "קרן העושר" מרווחי הגז היא רעיון מבורך המאמץ, בין השאר, את הדוגמה הנורבגית המוצלחת. קרן הפנסיה הריבונית-לאומית של נורבגיה שהוקמה בשנת 1990, צברה 700 מיליארד דולר נכסים המושקעים מחוץ לגבולות המדינה.

הקרן הנורבגית הצילה את המשק הנורבגי מ"המחלה ההולנדית" ומנעה צריכה שוטפת של משאבי המדינה על-חשבון הדורות הבאים. קרן העושר הנורבגית מעבירה מדי שנה לממשלת נורבגיה 4% מהיקף נכסיה. בישראל הכוונה היא, שקרן הגז תעביר לאוצר המדינה 3.5% מדי שנה, כך שעם הצטברות המשאבים בקרן בעוד מספר שנים, יהיה מדובר במקור הכנסה מהותי לאוצר המדינה.

ראוי היה להוון ולמכור למשקיעים או לבנק ישראל כבר כיום 7%-10.5% מהיקף הנכסים הצפוי להצטבר בקרן הגז בשנת 2023, וכי יש לעשות שימוש ייעודי ומיידי במשאב לאומי זה לביצוע השקעות רב-שנתיות בתשתיות ובפרויקטים לאומיים בעלי תשואה גבוהה להון. אסור לישראל להמתין שנים ארוכות עד שקרן העושר תתמלא בדולרים - ורק אז היא תתחיל להזרים דיבידנדים למשק.

לשם כך, יש להקים "קרן ביניים" זמנית אשר ועדת ההשקעות שלה תגדיר לה את מדיניות ההשקעה הרלבנטית; ובעתיד למזג את הקרן הזמנית לקרן העושר.

הפעילים בשוק ההון מיומנים בייצור כלים פיננסיים זמינים על מנת לתרגם זרם הכנסות עתידי למונחים של ערך נוכחי. בהנחה המוסכמת כי להכנסות המדינה העתידיות מגז יש הסתברות גבוהה, שהרי על כך בנוי הביטחון האנרגטי של ישראל, ניתן להניח גם הנחות שמרניות באשר להיקף ההכנסות החזויות למדינה מגז ב-20 השנים הקרובות - למכור חלק מוסכם כבר כיום כדי למזער את נזקי תוכניות הצנע לצמיחה במשק, ולייצר כבר היום את מחזור הצמיחה העתידי.

זקוקים למשאבים באופן משווע

ויתור על שימוש בחלק הגיוני ממשאבי "קרן העושר העתידית" כבר היום הוא בבחינת הפליה של הדור הנוכחי לטובת הדורות הבאים. שכן, הדור הנוכחי שגילה את מצבורי הגז בים ייהנה מתרומת התגליות באופן מוגבל ובעתיד הרחוק, בשעה שהוא זקוק כבר היום למשאבים אלו באופן משווע.

המתנגדים לרעיון שלנו, יטענו, בין השאר, כי מדובר בהתנהלות לא שמרנית שעלולה לחשוף את ישראל להתחייבויות גדולות בתרחיש שבו קרן הגז לא תגיע להיקף המיוחל. אולם בדיוק לשם כך יש להניח הנחות שמרניות ולעשות שימוש בחלק צנוע ממשאבי הקרן העתידיים המהוונים. חשש נוסף הוא כי הפוליטיקאים יעוטו על השלל ויפנו את המשאבים שייווצרו בעקבות הרעיון הזה לצריכה שוטפת ולסוכריות סקטוריאליות, ולא להשקעות מניבות צמיחה.

עם זאת, על אף הסיכונים הכרוכים בנטילת הלוואה על-חשבון תזרים עתידי מקרן הגז, מדובר בצעד חיוני לחידוש הצמיחה במשק. במלחמה (הכלכלית) כמו במלחמה - הכרחי לקחת סיכונים על מנת להשיג יעדים חשובים.

* הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.