אורנשטיין: החלטה על גורל אי.די.בי - ביום ראשון בבוקר

בתום דיון סוער שערך כשעתיים החליט היום (ה') שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, לדחות את ההחלטה בתיק הבקשה להסדר חוב כפוי בחברת אי.די.בי פתוח (ולמעשה בגורל השליטה בקבוצת אי.די.בי כולה), ליום ראשון הקרוב.

"המצב הקיים אינו בריא לנושים ולחברה, ודרושה הכרעה", אמר השופט, שדחה כאמור את ההחלטה לשבוע הבא.

לדברי השופט אורנשטיין, "יש פה שתי חברות, ולפני בית המשפט יש מספר הסדרים, צריך לברר מה קורה עם הבקשות האלה ולקבל הכרעה... זה לא בריא לנושים ולחברה".

במילים אחרות, אורנשטיין מבין שאין מנוס מלהכריע, אך עד אז ייתכן מאוד כי ייתן ארכה נוספת, כזו שתאפשר לצדדים לנסות ולקדם את ההסדרים ביניהם. אולי זה יהיה התאריך שנקבו הבנקים (19 ביוני), או מועד מאוחר יותר - מה שבטוח הוא שאת התשלום הקרוב שצריכה אי.די.בי להעביר למחזיקי האג"ח (כחצי מיליארד שקל ביום שני) הוא ייאלץ לדחות.

רמז להלך-רוחו של השופט ניתן היה לקבל מדבריו, לפיהם "אם תוך חודשים ספורים לא תצליח אי.די.בי פתוח למכור את החזקותיה בכלל ביטוח, יש עילה לחוסר סולבנטיות. הערך הנכסי הנקי שקבע המומחה אייל גבאי לחברה הוא של כחצי מיליארד שקל. זה לא 'קליר קאט', אני לא משוכנע שהחברה צודקת כשהיא אומרת שחוות-דעת המומחה שומטת את הקרקע מתחת לבקשת נציגות האג"ח".

"תשתמש במילים פחות מתלהמות"

את דבריו של השופט הקדימו שלל עורכי הדין של הצדדים המעורבים - נציגות האג"ח, הבנקים הנושים והחברה - שעלו ושטחו בפניו את עמדותיהם המנוגדות.

הסוגיה העיקרית שעמדה על הפרק, ונותרה עומדת גם כעת, היא האם יש צורך במתן סעד זמני שיביא לדחיית תשלום של כחצי מיליארד שקל שעל אי.די.בי פתוח לשלם למחזיקי האג"ח כבר ביום שני הקרוב.

החברה, שמתנגדת לדחיית התשלומים, טענה באמצעות בא-כוחה, עו"ד צורי לביא, כי היא סולבנטית, כלומר בעלת יכולת לפרוע את התחייבויותיה, אלא שבאווירה הנוכחית היא אינה יכולה לפעול - כאשר מעל ראשה עומד מתווה להסדר חוב משותף של נציגות האג"ח של החברה-האם, אי.די.בי אחזקות, ושל נציגות פתוח.

עו"ד לביא כינה את המתווה המשותף "זיווג של צדקנות ותאוות-בצע". לדבריו, "הם רוכבים לי על הגב ושואלים למה אני לא רץ. למה לא לתת לי שקט? שיחכו עד אוקטובר, מה כבר יקרה? מה אנחנו יכולים כבר לעשות? לקחת את המניות של כלל ביטוח ולפזר אותן בהליקופטר?".

השופט אורנשטיין לא אהב את לשונו הציורית של עו"ד לביא, ואמר לו: "אנחנו לא חבר מושבעים, תשתמש במילים פחות מתלהמות. גם לפי חוות-דעת המומחה וגם לפי חוות-דעת המשקיף, אם תוך חודשים ספורים החברה לא תצליח למכור את אחזקותיה בכלל ביטוח, היא תהיה בלתי סולבנטית. גם הבנקים אומרים בעצמם שהם חושבים שצריך לעשות הסדר, אז איך זה מסתדר עם הטענה שלכם?".

עו"ד רם כספי, שמייצג את החברה-האם אי.די.בי אחזקות, אמר כי "צריך לתת לאי.די.בי פתוח תקופה של שקט כדי למכור את החזקותיה או להזרים לתוכה כסף".

ערב הדיון שלחו נציגויות האג"ח לבית המשפט את המתווה להסדר משותף אליו הגיעו לאחרונה, אשר דוחה את הצעת הסדר החוב של בעל השליטה נוחי דנקנר והמשקיע אדוארדו אלשטיין, ומעביר את השליטה בקונצרן מידיו לידי מחזיקי האג"ח.

"הבנו מכבוד השופט בדיון הקודם, תוך שהוא ממנה את המומחה מטעמו (אייל גבאי, א' פ' וח' מ'), כי בית המשפט היה מעוניין לראות הסדר כולל בקבוצה. בהתאם הגיעו הנציגויות למתווה המשותף, ואנו מביאים כעת בפנייך תוכנית הבראה מתוקנת המביאה פתרון לכל הנושים, ומבקשים לכנס אסיפות להסדר חדש", אמר עו"ד אייל רוזובסקי, המייצג את נציגות אג"ח אי.די.בי פתוח.

אלא שבכך עורר עליו רוזובסקי את חמתם של הבנקים הנושים: "אנחנו אמורים להגיש לבית המשפט בקשה שבה נציע מתווה משלנו, שיאפשר לחברה לרווח את פריעת חובותיה. אנחנו רואים כושר פירעון אפשרי של החברה", ציין עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי המייצג את בנק הפועלים - הנושה הגדול מבין הבנקים באי.די.בי פתוח, בעל חוב של כ-770 מיליון שקל.

השופט אורנשטיין הקשה על הבנקים ושאל: "אם כך, אז למה צריך בכלל הסדר?" "כי ניתן לשפר את כושר הפירעון של החברה, שאיננו מזהיר", השיב על כך עו"ד רובין. "אני רוצה לעזור לחברה לעזור לי. אם על-ידי הריווח אצליח לקבל פיצוי משמעותי מהחברה - אז זכיתי".

בכך פתח למעשה רובין באופן פומבי את המגעים על הסדר חוב בין הבנקים הנושים באי.די.בי לבין לנציגויות מחזיקי האג"ח.

"הבנקים עוד לא גיבשו את המתווה, אבל אנחנו מנסים להגיע למתווה יותר מפורט, ונביא אותו לבית המשפט עד ה-19 ביוני", הוסיף רובין. "אני חושב שהעמדה שלנו היא האחראית ביותר והפשוטה ביותר. אם אני משווה בין שתי ההצעות - זו שלנו וזו שהוגשה (המתווה המשותף של מחזיקי האג"ח, א' פ' וח' מ') - אני סבור כי זו האחרונה נועדה לכישלון חרוץ הן משפטית והן ריאלית".

אורנשטיין התייחס לדברים בספקנות כשאמר: "השיקולים של הבנקים בעייתיים".

אולמן ביקר גם את הנציגות

במהלך הדיון תמה השופט אורשנטיין - לאחר שהפנו את תשומת-לבו כי בקהל יושב המשקיע של דנקנר, איש העסקים הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין - על כך שעד היום לא קיבל מהחברה את הסכם ההשקעה ואת ההצעה למתווה החוב שהציע דנקנר למחזיקי האג"ח באי.די.בי אחזקות.

בעוד הבנקים, נציגויות האג"ח והחברה מתגוששים ביניהם, ביקש עו"ד חגי אולמן, המשקיף החיצוני מטעם הכנ"ר באי.די.בי פתוח, לשטוח את הפתרון שלו לסאגה הנוכחית: "מרגע שמוניתי ניסיתי לרכוש את המשקפת הטובה ביותר שאינה מכוסה. גיליתי משטר תאגידי פגום, דירקטורים חופפים, ראיתי אנשי מקצוע טובים אך ניהול ריכוזי שיוצר קושי כאשר ישנם ניגודי עניינים".

אולמן הוסיף כי הוא אמר בכל פורום אפשרי שהחברה לא מגלה יוזמה מספקת כדי לפתור את המצב אליו נקלעה. "החברה נגררת אחרי הסדרים של הנציגות או של הבנקים, אבל לא יוזמת פתרון בעצמה. היא מתנהלת יוצא מהכלל מבחינה משפטית, אבל לא עשתה מהלכים פרקטיים בשטח".

אולמן לא חסך ביקורת גם מנציגות האג"ח של החברה, ואמר: "ראיתי נושים שראו היטב את הנולד ונקטו מהלכים לשמירת זכויותיהם, אך לעיתים נקטו מהלכים שחוצים את הרף וגורמים נזק לחברה במקום תועלת, זאת כאשר הם דורשים סעד שאינו מידתי".

את ההידברות בין החברה לנושיה הוא כינה "סוריאליסטית". "כשמתנהל דיון לא יכול להיות מצב שהחברה לא יושבת באותו החדר עם נציגיות האג"ח שלה בטענה כי תהיה פה עילה לסעיף 350 (שאומר שהחברה אינה סולבנטית, א' פ' וח' מ'), או שהנושים מדברים עם החברה אך מבקשים ממנה כי לא תגיד שהיא יושבת עמם, מחשש להידברות עם צד שלישי".

עו"ד כספי ונציגי הכנ"ר שנכחו בדיון ישרו קו עם עמדתו של אולמן, הגורסת כי יש לתת לחברה מספר חודשים על מנת למצות שני תהליכים שעשויים להטיב עם מצבה - מכירת החזקות כלל ביטוח או הזרמת כסף חדש - ולהוציא אותה מהסכנה לחדלות פירעון.

"אני רוצה לתת קומפלימנט לאולמן", אמר עו"ד כספי, "הוא על הלך על מתווה חכם, החברה צריכה שקט".

עו"ד ליאב וינבאום, נציג רשות ניירות ערך, הדגיש בדבריו כי הוא פה "כדי להגן על כספי הנשייה הסחירה. הגישה הקיצונית שלא להתערב עד שמונף דגל אדום היא בעייתית".

"יושבים פה עשרת אלפים שנות ניסיון בעריכת דין"

כגננת המנסה להשליט סדר בגן ילדים רועש, ישב הבוקר שופט בית המשפט המחוזי, איתן אורנשטיין, בכיסאו והקשיב במשך למעלה משעתיים לעורכי הדין הרבים ששטחו בפניו טענותיהם, תוך שהוא מעיר תכופות על הרעש באולם הדחוס ועל המילים המתלהמות שהתעופפו בחלל האוויר.

לאווירת הבזאר הרועשת הוסיפו הדי קולות הפגנת ועד עובדי שופרסל, שעמדו מחוץ לאולם ונשאו שלטים הקוראים להשאיר את דנקנר כבעל השליטה בקונצרן.

עשרות עורכי דין, אנשי תקשורת ואזרחים סקרנים צבאו על האולם הצר והישן שבמרומי היכל המשפט בניסיון לתפוס כיסא בדיון על עתיד השליטה בקבוצת אי.די.בי, הקונצרן הגדול במשק. אנשי משמר בית המשפט נאלצו למנוע את כניסתם של רבים ואחרים, ומי מהם שבכל זאת הצליח להשתחל לאולם נאלץ להצטופף על הספסלים או על המדרגות באולם.

נוחי דנקנר עצמו הגיע לדיון כשהוא מלווה בפמליה גדולה שכללה סיעת יועצים, את המנהלים חיים גבריאלי ושוני אלבק ואת בנו עומר. הוא התיישב באחת השורות האחרונות בפנים חתומות, ומדי פעם לחש משהו על אוזנו של ניר חפץ, יועץ התקשורת שישב בסמוך לו.

כמה שורות מתחתיו, עם הבעה דומה על פניו, ישב "האביר הלבן" של דנקנר, המשקיע הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין, שמבקש להפוך לשותפו בשליטה באי.די.בי. את אלשטיין ליוו עורכי דינו.

מבחינתם של מחזיקי אג"ח אי.די.בי, היה מדובר בלא פחות ממפגן של אחדות. זה לצד זו ישבו באותו הספסל יואב ערמוני, מנכ"ל קרן הפנסיה גילעד מנציגות אי.די.בי אחזקות; ולילך גבע-הראל, סמנכ"לית ויועצת משפטית ראשית בבית ההשקעות פסגות, מנציגות אג"ח אי.די.בי פתוח. לצדם ישב איל גבאי, המומחה מטעם בית המשפט בחברה ו"המוח" מאחורי הסדר החוב המשותף, אליו הגיעו שתי הנציגויות לפני כשבועיים, שעיקרו הוצאת השליטה מידיו של דנקנר.

הדיון עצמו היה סוער לפרקים, ומטובל בהומור משפטי. "יושבים פה עשרת אלפים שנות ניסיון בעריכת דין", הכריז עו"ד רם כספי, שמייצג את אי.די.בי אחזקות. בתגובה אמר פרקליט אחר כי "רק לכספי לבדו יש 9,000 שנות ניסיון".

מעבר לכך, הצדדים חזרו על עמדותיהם המוכרות. דנקנר סיפק שני משפטים מלאי ביטחון עצמי לתקשורת, והשופט החליט שלא להחליט בינתיים - ושרק לסיום. המשך יבוא.

 אי.די.בי