מבחן דרכים: קיה סיד החדשה - מתחרה ראויה במשפחתיות

הצצה בטבלת המכירות של שוק הרכב הישראלי מגלה את המהפכה השקטה שביצעה קיה בשנתיים האחרונות. למרות ירידה מתחילה השנה, ניצבת קיה במקום השני במכירות, עם נתח שוק של כמעט 10% מכלל שוק הרכב הישראלי.

העלייה המסחררת של קיה ממעמד של "מותג קו שני עם שם קשה להיגוי" למובילת מכירות, התרחשה במסלול שונה מהמקובל. במקום לבסס את מכירות המותג על מכוניות משפחתיות ומשם להרחיב את החדירה לשאר הדגמים, ביססה קיה את עמדת ההובלה על שני דגמי נישה, משני הקצוות של השוק: הפיקנטו הקטנה והזולה, שהפכה למובילת מכירות בפלח המיני המתפתח, ורכב הפנאי ספורטג', שביסס את המותג בפלח אופנתי, עתיר תדמית וממון.

בין לבין היה לקיה, עד לאחרונה, "חור שחור" גדול במרכז מערך המכירות שלה, שלתוכו נבלעו דגמים איכותיים אך נשכחים מלב, כמו הקיה CEED היוצאת. השנה תנסה קיה לשנות את התמונה באמצעות שכפולים הנדסיים מתוחכמים, אבל עם אישיות מובחנת משלהם של המשפחתיות רבות המכר של החברה-האם יונדאי.

בדרך זו הגיעה אלינו מאירופה בחודש שעבר קיה סיד החדשה, תאומתה ההנדסית של יונדאי i30 החדשה. המכונית עדיין נושאת על עצמה שם בעל קונוטציות מעולם השיפוצניקים (לקיה תמיד הייתה שריטה בנושא בחירת שמות מערביים), אבל אם מתעלמים מהתווית מגלים את אחת המכוניות היותר נאות בפלח שלה.

להבדיל מהמראה הנועז ועתיר הקימורים של אחותה לבית יונדאי, לסיד יש עיצוב סולידי, עם חרטום מוצק, גריל עם נוכחות ופנסי LED אופנתיים. גם פרופיל הצד נאה, אם כי הזנב נראה כאילו תוכנן באמצעות מיזוג שלל אלמנטים מוכרים בפוטושופ מדגמים קיימים. זיהינו שם רמזים לסיאט, סיטרואן, פיז'ו ואפילו לטויוטה. כך או כך זה עיצוב שמדבר בקול בוטח ולא צעקני, ומשתלב היטב בנוף דגמי ההאצ'בק המקומיים.

הכניסה לתא הנוסעים מגלה סביבת נהג שמתאמצת להיות יותר אירופאית מאירופאית. מערך המתגים מסודר בצורה רבועה וסולידית, הקונסול המרכזי שמרני ואת צגי המידע המשניים, כמו זה שבלב לוח השעונים, "השאילה" קיה מטויוטה קורולה. האבזור התקני מקיף מאוד ואפילו עמוס לעיתים. ההגה לבדו שולט על יותר מעשר פונקציות שונות, מערכת הקול מצוידת באלמנטים מדור אחרון (צ'יפ זיכרון לשירים וזיהוי קולי), הכול מתכוונן לכל הכיוונים (אפילו המראות מתקפלות מעלה) ובסך-הכול יש לנהג מספיק גדאג'טים להתעסקות אפילו בפקקים ארוכים במיוחד.

מנטרלת בורות

איכות החומרים והייצור גבוהה, כמו בדגמי הדור האחרון של קונצרן יונדאי, וסביבת הנהג עטויה בחומרים רכים ונעימים למגע. מרווח הפנים טוב מאוד תודות לבסיס הגלגלים הנדיב ולגג בגובה מכובד, ולא נתקלנו בקושי למקם מאחור שלושה טרמפיסטים בגודל מלא. תא המטען מציע את המינימום ההכרחי בפלח הזה, כ-380 ליטר.

כבר בקילומטרים הראשונים מצליחה הסיד להפתיע באגף נוחות הנסיעה. היא מנטרלת בורות, חריצים ומהמורות בצורה בוגרת ולא רכה מדי, שנובעת משלדה קשיחה ונוחותה אינה נופלת - ואולי אף עולה - על דגמי דור אחרון אירופאיים, שבהם נהגנו באחרונה. צלחנו איתה ללא קושי וללא טלטולים מיותרים את מסלול העינויים העירוני שלנו (ותודה לעיריית חיפה על אספקת אתגרי עבירות בלתי נגמרים לתושביה) והיא שמרה על יציבות מכובדת גם במהירויות שיוט רציניות על הכביש המהיר.

הכיול האירופאי האיכותי של המתלים בולט גם באגף הדינמי ומתבטא בתנועות מרכב מרוסנות ורהוטות למדי על כבישים מפותלים. לקוריאנים יש בעיה מסורתית בכיול המשקל והדיוק של מערכות ההיגוי והסיד מנסה לפתור את הבעיה בשיטת "עשה זאת בעצמך": מתג אלקטרוני על ההגה מאפשר לנהג לבחור אם הוא רוצה היגוי סופר קליל לתנועה עירונית, היגוי נורמלי או היגוי ספורטיבי כבד. שני המצבים הראשונים מרגישים קלים ומלאכותיים מדי ומצאנו את עצמנו נוהגים רוב הזמן במצב הכבד ביותר, שאמנם אינו חד ובוודאי אינו ספורטיבי אבל לפחות מספק היזון חוזר ראוי.

באגף ההנעה מצוידת הסיד בדור האחרון של מנוע ה-1.6 ליטר מבית קונצרן יונדאי עם 135 כ"ס ותיבת הילוכים כפולת מצמדים בת 6 מהירויות - שילוב שאותו כבר פגשנו בעבר ביונדאי VELOSTER. 135 כוחות סוס נשמעים הרבה על הנייר אבל אסור לטפח ציפיות: זהו מנוע משפחתי, ללא המומנט של מנועי הטורבו בנזין מהדור האחרון, ואת עיקר הדחף שלו הוא מייצר בסל"ד גבוה וקולני. גם הביצועים (זינוק מאפס ל-100 קמ"ש ב-10.8 שניות) הם נטולי יומרות.

אבל לטובת המנוע מתגייסת תיבת הילוכים כפולת מצמדים מצוינת מדור אחרון. לא טרחנו לברר מי הספק שמספק ליונדאי את התיבה אבל הוא בהחלט למד כמה וכמה דברים מניסיון העבר (הבעייתי) של אחרים עם תיבות כאלה. התיבה של הסיד זריזה, רהוטה, מוצאת תמיד את ההילוך הנכון לתנאי הדרך - הילוך רגוע ושקט בשיוט, הילוך גבוה ואגרסיבי בעת האצות - ולא מפגינה את הקפריזיות המוכרת של תיבות כפולות מצמדים במצבי עצור-סע.

כאשר מעבירים את התיבה למצב הספורטיבי שלה, מקבעים את ההגה על המצב הכבד ביותר שלו ומתעלמים מהרעש, אפשר אפילו להפיק מהמכונית הזו עונג ילדותי של נהיגה אגרסיבית. מה רע?

קיה סיד בגרסת ה-EX המאובזרת היטב עולה 128 אלף שקל לפני מבצעים והנחות. במחיר דומה מאוד אפשר להשיג גם את גרסת הסטיישן, שמוסיפה עוד כמה מאות ליטרים שימושיים לתא המטען. יונדאי i30 המקבילה, עם אבזור דומה (בתוספת של חלון גג), עולה כמעט אותו מחיר ובהפרש של פחות מ-2% לכאן ולכאן אפשר למצוא עוד שלל רציני של דגמי האצ'בק אירופאים ויפנים.

בתוך החברה הצפופה והאיכותית הזו קיה סיד היא בהחלט מתחרה ראויה והצלחת מכירותיה תלויה בעיקר בהצלחת המיתוג שלה. אבל בחייכם, דברו עם היצרן שיעשה משהו עם השם הזה או שהדגם הבא יקרא "שפכטל".

 קיה סיד

חלק מהמתחרות

מאזדה 3 2013

לקראת סוף החודש תיחשף המאזדה 3 החדשה בתצורת סדאן והאצ'בק. זו תהיה מכונית מרווחת יותר מהיוצאת ויהיה לה מנוע 1.6 ליטר ותיבה אוטומטית בת 6 מהירויות. תא הנוסעים יהיה מאובזר מאוד כבר בדגמים הסטנדרטיים. שיווקה בארץ יחל תוך חודשיים.

רנו מגאן 2013

למעוניינים בחיסכון מציע רנו החל מהחודש את הגרסה המחודשת של הרנו מגאן האצ'בק במחיר השקה של כ-120 אלף שקל. החידושים כוללים מנוע 1.6 חדש עם תיבה אוטומטית רציפה מבית ניסן, חיסכון משופר בדלק ותא נוסעים עם אבזור עשיר יותר מבעבר

שברולט קרוז האצ'בק 2013

גם משפחת הקרוז של שברולט התחדשה עם דגם האצ'בק שמציע מרווח פנימי בשילוב עם ממדים חיצוניים קומפקטיים יותר. הוא מגיע כסטנדרט ברמת האבזור פלטינום הגבוהה במחיר של כ-125 אלף שקל לדגם 1.6 אוטומטי.