בסיום קונצרט האופרה החגיגי, שנערך בתיאטרון הבורג (Burgtheater) בווינה, כחלק מאירוע ההתרמה השנתי למען המלחמה באיידס, ה-life ball, הודה הנשיא ביל קלינטון למנצח. "אני רוצה להודות למנצח עומר מאיר ולבר על הקונצרט המיוחד", אמר, "ועל הנעליים המיוחדות שלו", הוסיף באותה נשימה.
"אני מנצח בשנים האחרונות על הרבה אירועים בסדר גודל כזה בעולם ובארץ, אבל ההתרגשות קיימת בכל אירוע ", אומר עומר ולבר - אחד המנצחים הישראלים הבולטים בעולם, בראיון בלעדי ל"גלובס". "העובדה שקלינטון שם לב גם לנעליים שלי הפתיעה, אבל זה רק אומר כמה חשוב לדעת לשים לב לפרטים הקטנים ולהגיד את הדבר הנכון במקום הנכון".
אנחנו יושבים בקפה "אירופה" בווינה, אחד מבתי הקפה המהודרים, שנחשב גם לאחד ממעוזי התרבות בעיר הקרה והאלגנטית. בגרמנית שוטפת (ולבר דובר חמש שפות על בוריין), הוא מזמין ארוחת בוקר ומתרווח לשעה קלה, רגע לפני שיחזור לסדר יומו העמוס. בערב הקודם לקונצרט ניצח על החזרה הגנרלית לקראת בכורת האופרה "טרבטורה" של ורדי ב-Therter an der Wien, ובתום ארוחת הבוקר, מיהר לחזרה לקראת הנגינה שלו בארוחת הערב הנוצצת, שהתקיימה ב-hofburg Imperial Palace במסגרת אותו אירוע, שבה נכחו אישים דוגמת קלינטון, אלטון ג'ון, ועוד. "וינה היא המקום הכי חשוב בעולם למוזיקה קלאסית", פוסק ולבר. "לבכורה של ה'טרובדורה' מגיעים 100 עיתונאים מכל העולם. השנה אני מסיים פה פרויקט של שלוש שנים בניצוח על יצירות ורדי. עבורי אלו שלוש שנים של ניצוח על במה מרכזית. זו חשיפה גדולה וזה שומר עליי אקטואלי כל הזמן. את יודעת", הוא מחייך. "חוק ידוע לכל מוזיקאי שמגיע לווינה הוא, שכשאתה יושב בבית קפה בעיר, אל תעז להגיד שמות של מוזיקאים, כי כולם מכירים פה את כולם".
שלוש שעות שינה ביום
מיד לאחר וינה, יטוס ולבר לאיטליה. בשבוע הבא ינצח בוורונה על האופרה "אאידה" של ורדי, בערב הפתיחה של הפסטיבל השנתי המפורסם בארנה די ורונה באיטליה, אירוע שישודר ב-18 תחנות טלוויזיה. שבוע לאחר מכן ינצח בוונציה על האופרה "מאדאם באטרפליי", יחזור לוורונה וביולי ינחת בישראל, כדי לנצח כאן על הקונצרט החגיגי של תזמורת סימפונט רעננה לקראת חגיגות 200 שנה לוורדי. למסתכל מהצד אלו נראים חיים נוצצים, ראויים לקנאה. ולבר אמנם לא מתלונן, אבל העייפות בכל זאת נראית על פניו.
- עייפות ובדידות הן חלק ממנת יומו של מנצח? בודד בצמרת?
"יש משהו בזה. כל אמן חייב זמן עם עצמו. אני צריך ללמוד כל יצירה על בוריה לפני שאני מתחיל לנצח עליה, ובתום אירוע כזה, כשאני חוזר הביתה ב-1 בלילה, יש בבדידות שלי משהו נחוץ. לא מתאים לי למצוא ברגע כזה עשרה אנשים בבית".
- אתה חייב להאמין כאדם במה שאתה מנצח עליו? ניצחת עכשיו על קונצרט התרמה למען המלחמה באיידס. כמה היית מזוהה עם המטרה?
"אני צריך להיות מזוהה, אם כי עד גבול מסוים. במקרה זה, זו מטרה הומנית חשובה במיוחד. לכן, גם, כשאחת מהזמרות שהשתתפה בקונצרט ביקשה לשיר אריה של ואגנר, התנגדתי והיא לא שרה. אני לא חושב שלקונצרט שמוקדש למען ערכים כמו 'כולנו שווים', 'כולנו אוהבים הומניות', ואגנר הוא המלחין המתאים. זה לא קשור לוויכוח הישראלי לגביו, אלא לכך שהוא היה אדם שלא אהב את השונה והאחר, כל המוזיקה שלו מכוונת לזה. לכן, לא הסכמתי להיות מזוהה עם דבר כזה".
ולבר נולד לפני 31 שנה בבאר שבע. ילד פלא, שגילה את הפלא לבדו והתעקש והצליח להוכיח לעולם שהוא אכן כזה, והפך את המוזיקה לסם חייו. אביו, יצחק ולבר, היה מזכ"ל הסתדרות המורים. אמו, גם היא אשת חינוך. שתי אחיותיו מורות. בגיל 5, הוא התחיל ללמוד לנגן על אקורדיון, מאוחר יותר על פסנתר, על שניהם הוא ממשיך לנגן גם היום, וסיים את לימודי הניצוח באקדמיה למוזיקה בירושלים. זה לא מפריע לו לצטט חופשי ממערכוני הגשש החיוור וליהנות מג'אז וממוזיקה ישראלית. בגיל 23, גילתה אותו אורית פוגל שפרן, מנכ"ל סימפונט רעננה. כמה שנים לאחר מכן, מונה למנהל המוזיקלי של התזמורת. מאז הספיק לנצח על מיטב האופרות באולמות הקונצרטים הגדולים בארץ ובעולם. באפריל האחרון ניצח פה על "אותלו", הפקה של האופרה הישראלית החדשה, ותוכניות העבודה שלו רצות שלוש שנים קדימה.
ולבר ידוע כמנצח שמעניק פרשנות ייחודית משלו ליצירות, עובר בווירטואוזיות בין פרשנות אמוציונלית למדויקת. הוא נוהג להשוות את הקשר שלו עם הפרטיטורות למערכת יחסים. "אבל תדגישי שזה קשר אמיתי ולא סטוץ", הוא מחייך. בחו"ל, אגב, הוא מתעקש שיקראו לו עומר מאיר ולבר, בדגש על השם האמצעי, בישראל הוא מסתפק בעומר מ. ולבר. "'עומר' ו'ולבר' יכולים להישמע כשמות לאו דווקא ישראלים", הוא מחייך, "זה הפתרון שמצאתי".
המספר הממוצע של שעות השינה שלו הוא שלוש. מלבד המוזיקה, הוא מתעניין וכותב פילוסופיה, מצייר ואוהב אמנות, ובימים אלו הוא מסיים לכתוב ספר, שבו הוא יעניק לתנ"ך התייחסות ופרשנות מוזיקלית ייחודית שלו. "היהדות פושטת רגל היום, לכן צריך לתת לאנשים פתרון מורכב ואינטליגנטי, נכון לימים אלו. כשישיעהו ליבוביץ' נשאל פעם על מעמד האשה ביהדות, הוא ענה שהשאלה לא רלוונטית, כי המעמד לא קיים. צריך לשנות את הדברים ולהתאים אותם למציאות העכשווית".
בכל מקום שבו הוא נמצא בעולם, ולבר מקפיד לקרוא את האתרים הישראלים ולהאזין לתוכניות האקטואליה ברדיו, ומתייחס לכל סוגיה מדינית וחברתית שעולה בישראל. הוא עיקש בדעותיו, לפעמים עד כדי חוסר סובלנות בולט. "אחת הבעיות שלנו בארץ, היא הערכים ההומניים, כי לא מנתקים את הדת מהמדינה. לכן לא עוסקים בדברים העמוקים והרוחניים שהדת יכולה להעניק לנו כבני אדם. חבל לי על זה".
- למה כל כך חשוב לך הנושא של הדת?
"הדת היא הדבר הכי חשוב שיש. זה המרכז של האדם".
נושא הדת מעסיק את ולבר ללא הרף, אבל זה לא הנושא היחיד. גם ביתר הנושאים שעולים בשיחה, הוא שואל, משיב, מבקר, מחייך וכועס אבל תמיד מבסס את דבריו על ידע ועובדות. כמו למשל, הסיפור שהסעיר את המדינה בנסיעתו של בנימין נתניהו להלווייתה של מרגרט תאצ'ר בלונדון, ועלות המיטה של הזוג נתניהו במטוס, שעלתה לקופת המדינה חצי מיליון שקל. "טוב שיש לנו את יוסף שפירא", הוא אומר. "מבקר המדינה עושה דברים נפלאים וחשובים. זה מנגנון הכרחי, שמאפשר לשאול ולעשות. "אין בין מה שאני אומר עכשיו דבר לבין אהדתי או חוסר אהדתי לנתניהו, אבל עקרונית, בן אדם שנותן את כל זמנו ומרצו למדינה מגיל 20, שעובד 20 שעות ביממה ויש לו את התפקיד הכי קשה בעולם, נוסע להלוויה. איפה הדרמה הגדולה? הרי לכל נשיא אחר בעולם יש מטוס משלו".
- אולי קצת צורם לנהוג כך בתקופה של גזירות כלכליות, כשלאנשים אין כסף לסיים את החודש?
"סליחה. יש חוקים כתובים ויש סטנדרטים. במסגרת החוקים אסור לו לקבל מתנות בתפקיד, אבל זה לא המקרה. יכול להיות ששרה נתניהו לא מתנהלת נכון עם כספי ציבור, אז תוכיחו ולכו עם זה לבית משפט. עד אז, חייבים לתת לו את השקט. לכו תבדקו כמה מוציאה מישל אובמה בחודש. זה בסדר כי היא סימפטית? כל עוד אין חוק כתוב שאוסר עליו לנהוג כך, אז תכתבו על זה במדורי הרכילות, אבל להסעיר את כל התקשורת בצורה הזאת? האם מעדיפים, שראש הממשלה יגיע למחרת הטיסה לפגישה וינהל אותה בצורה לא נאותה?
- נשמע שאתה מאוד מעורב רגשית בתוך כל הקלחת הזאת.
"ראשית, אני אזרח ישראלי. מלבד זאת, אני משווה את זה באופן מסוים אליי. כש'עומר ולבר' מגיע לנצח על קונצרט, יש עליי אחריות עצומה ואני אמור לתת בכל דקה 200% מעצמי. אם לא, אני מפוטר. "כשביל קלינטון שוחח איתי אחרי הקונצרט, הוא סיפר לי שהוא מגיע לישראל ושוב דיבר על הנעליים שלי. זה חלק מהתפקיד של אנשי ציבור, כל אחד בתחום שלו. זו לא שאלה פוליטית ולא תרבותית, זו שאלה מקצועית.
"יש אנשים בעולם שחייבים להיות כל הזמן מקצוענים, כי אין להם אופציה אחרת. "אני לא חושב שכולם צריכים להיות גאונים, אבל מה שאתה עושה, אם זה לא מתאים לך, אל תעשה אותו. גם אם אני האחרון שמחבב את נתניהו, אני עדיין מודע לעובדה שהוא חייב לישון טוב בלילה. כדי לקבל החלטות הרות גורל בצורה נכונה ומושכלת, אתה צריך לאכול ולישון טוב.
"בשבוע הבא אעמוד ואנצח בוורונה על אירוע שעולה 4 מיליון דולר ומשודר ל-18 תחנות טלוויזיה. אז אני לא יכול להגיד שאני עייף כי לא ישנתי טוב בלילה, או כי הכיסא במטוס לא היה נוח. זה לא יעניין אף אחד".
- אתה רואה את עצמך ממשיך לפעול בארץ?
"בוודאי", הוא כמעט כועס. "תמיד. אלו השורשים. אחד החלומות הגדולים שלי הוא להקים שלוחה של קונסרבטוריון באר שבע ברהט, יש שם 150אלף בדווים שיכולים וצריכים לדעת מוזיקה. אם החלום הזה יהפוך למציאות, אני אהיה מאושר".
מדניאל ברנבוים לפסגת הניצוח העולמי
בגיל 31, עומר ולבר נחשב לאחד הבולטים ממנצחי הדור הצעיר שיצא מישראל. ולבר מהווה דוגמה טובה למה שניתן להגדיר "נערי ברנבוים": מנצחים ישראלים צעירים ומוכשרים שזכו לחסותו של המנצח דניאל ברנבוים, מהדמויות המרכזיות בעולם המוזיקה באירופה. המנצחים הבולטים ביותר שהיו ברשימה זו הם אשר פיש ודן אטינגר, שמנהלים כיום קריירה מסחררת ברחבי העולם. עומר ולבר הצטרף אליהם בשנת 2009, שבה התקבל להיות עוזרו של ברנבוים בברלין ובמילאנו. אם הדלתות היו פתוחות בפניו גם לפני כן, הרי שהקשר עם ברנבוים פתח אותן אפילו עוד יותר.
גם בלי קשר לברנבוים, רשימת התזמורות שעליהן ניצח ולבר מרשימה בכל קנה מידה. הוא הופיע עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת "סנטה צ'צ'יליה" ברומא, תזמורת פריז, תזמורת "לה סקאלה" ממילאנו, תזמורת "מאג'ו מוזיקאלה" של זובין מהטה בפירנצה, התזמורת הסימפונית ירושלים ועוד.
גולת הכותרת של תפקידיו המוזיקליים של ולבר עד כה היא מינויו, לפני שנתיים, לתפקיד המנהל המוזיקלי של בית האופרה של ולנסיה בספרד. הוא החליף בתפקיד את המנצח האמריקאי הוותיק לורין מאזל, שנחשב לדמות מיתולוגית בעולם הניצוח וכניסה לנעליו היא תעודת כבוד יוצאת דופן. כמו כן, הופיע ולבר כמנצח אורח בבתי אופרה מהמכובדים ביותר בעולם - האופרה הממלכתית של ברלין, בית האופרה של דרזדן, בית האופרה "לה סקאלה" במילאנו, וכמובן הפקות רבות באופרה הישראלית.
בתוך שלל המחויבות הבינלאומיות שלו, ולבר מוצא זמן לכהן גם כמנהל המוזיקלי של תזמורת "סימפונט רעננה" הצנועה. התעקשותו להישאר איתה בקשר, למרות הקריירה חובקת העולם שלו, מזכירה קצת את הקשר הארוך של ואלרי גרגייב הגדול עם תזמורת רוטרדם: לא כי הוא צריך, אלא כי הוא שמח בקשר ארוך הטווח שנוצר עם התזמורת ומקפיד לשמר אותו.
עומר שומרוני, מבקר המוזיקה הקלאסית של "גלובס"
כתבות
ני"ע
