הטבלה שתעשה לכם סדר בהטבות המס על החיסכון הפנסיוני

בטור הקודם סקרנו את עיקרי השינוי הצפוי במודל הטבות המס על החיסכון הפנסיוני, כפי שהציע משרד האוצר בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2013, אשר אמור להיכנס לתוקף מתחילת 2014.

נזכיר את עיקרי השינוי: נקבעה תקרת שכר חודשית אחידה של כ-15,000 שקל (לעומת 35,312 שקל כיום); ההפקדות המותרות לפנסיה בגין תגמולים ואובדן כושר עבודה יהיו בגובה של 15% (ללא חלוקה מחייבת בין עובד למעביד); ההפקדה החודשית המוכרת ע"י העובד והמעביד תוגבל ללא יותר מ-2,250 שקל - מהם הפקדת המעביד תעמוד על עד מ-1,125 שקל לחודש. הפקדה גבוהה מכך תגרום לזקיפת מס חודשית לעובד.

בטור זה נעמוד על ההשלכות של השינוי המוצע על שכירים ברמות הכנסה שונות. חציה העליון של הטבלה המצורפת מפרט את השינויים הצפויים בשכר הנטו של העובד בעקבות השינוי המוצע; חלק הטבלה התחתון בודק האם העובד יוכל להגדיל את הפקדותיו לחיסכון הפנסיוני בעקבות השינוי המוצע.

מעיון בטבלה עולה, כי ככל שרמת השכר עולה, כך עולה הפגיעה נטו בשכר העובד.

כמו כן, ככל ששיעורי ההפקדות המעסיק לתגמולים ואובדן כושר עבודה נמוכים יותר (5%-7.5%), נקודת האיזון שבה תחול פגיעה בשכר נטו, תהיה גבוהה יותר.

לבעלי שכר נמוך יותר קיימת לכאורה כדאיות להגדלת החיסכון הפנסיוני. כמובן שזו תבוא על חשבון ההכנסה החודשית, אולם ניסיון העבר מראה, כי העובדים יעדיפו להגדיל את ההכנסה החודשית על פני חיסכון לעתיד.

תהיות בשל השינוי

השינוי המוצע פוגע בחיסכון לטווח הארוך, וגורם להעדפת הצריכה בטווח הקצר. האם האוצר בתפקידו כ"מבוגר האחראי" לא אמור לעודד את החיסכון לטווח הארוך על פני צריכה בטווח הקצר?

השינוי המוצע יסייע לסגירת בור תקציבי בגובה 1.2 מיליארד שקל. האם לאחר שייסגר ה"בור" ישונו מסלולי ההטבות ויחזרו לקדמותם? ואם כן - האם מי שהקטין את הפקדותיו החודשיות והתרגל להכנסה פנויה גבוהה יותר ישנה את החלטתו? האם תתאפשר הגדלה כזו לתוכניות ותיקות?

הנפגעים, לכאורה, מהשינוי המוצע הם בעלי השכר הגבוה (עשירונים 9 ו-10). אבל דווקא על רקע עולם התעסוקה המודרני עלולה להיווצר כאן בעיה גם למעמד הביניים הקלאסי, שעליו מבקש משרד האוצר להגן.

אם העובד ישמור על רמת הכנסתו זו לאורך כל תקופת העסקתו עד לפרישה, ויבחר לצמצם את החיסכון הפנסיוני, הרי הוא יגיע לגיל הפרישה עם פנסיה נמוכה ביחס לרמת ההכנסה שלו לפני הפרישה. זוהי התחזית האופטימית. הבעיה הגדולה יותר היא בקרב עובדים, הזוכים לשכר גבוה למשך תקופה מוגבלת במהלך חייהם.

בדקנו, לדוגמה, עובד שרמת הכנסתו היא 30,000 שקל בגילאים 30-45. אם יחסוך לפי שכרו המלא, צפויה לו פנסיה ברוטו של 14,300 שקל בגיל 67, רק בגין אותן 15 שנות עבודה שבהן עבד וחסך באופן מלא. אם יחליט לחסוך לפי התקרות החדשות במודל המוצע, צפויה לו פנסיה ברוטו של 9,400 שקל בלבד.

כלומר, חיסכון פנסיוני משכר מלא יאפשר שמירה על איכות חיים טובה יותר ויחס תחלופה גבוה יותר בגיל הפרישה, גם אם מדובר בתקופה חלקית מסך שנות העבודה.

ומה יקרה לכיסויים הביטוחיים למקרה מוות ונכות, של עובד המשתכר שכר גבוה מהשכר, אשר לפיו הוא חוסך לפנסיה? באופן טבעי יירכש כיסוי נמוך יותר ודווקא במקרה של אסון, חלילה, העובד או בני משפחתו ייפגעו פגיעה כפולה באיכות חייהם הכלכלית.

השינוי שהצגנו עדיין לא קיבל תוקף מלא, אך אם וכאשר יהפוך לסופי, הרי כל עובד יידרש למחשבה האם לבצע שינויים במבנה ההפקדות בתוכניות שלו.

* הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל רישיון מתאים

 השפעות ושינויים

globes@mvs.co.il