"הצעירים גרים אצל ההורים - ואז רצים לדירה והמחיר קופץ"

על רקע הגזרות החדשות שעתידות לנחות על רוכשי הדירות ועל רקע תוכנית הדיור הלאומיות ופעילות קבינט הדיור המיוחד בראשות שר האוצר יאיר לפיד, כינסנו שלושה אנשי נדל"ן שכבר ראו דבר או שניים בענף המגורים והכירו כמה וכמה ממשלות שניסו להשפיע בדרכים שונות ומגוונות על ענף הנדל"ן ועל מחירי הדירות.

אורי דורי (70), לשעבר בעליה של חברת א. דורי והיום בעלים משותף ויו"ר חברת אורתם סהר; איתן סורוקה (68), שעד לאחרונה כיהן כיו"ר קרדן נדל"ן, ובעבר מנכ"ל חברת אזורים וראש אגף תכנון והנדסה במשרד השיכון; ושמשון הראל (64), בעלים משותף ומנכ"ל אמריקה ישראל להשקעות, משוכנעים שמחירי הדירות לא עומדים לרדת.

דורי: "מה עשה שר האוצר כשנבחר? הודיע שהוא יוריד את מחירי הדירות. מה הוא עשה למחרת? הטיל מסים על הדירות ואמר שאין ברירה. מה הקבלן יעשה עם המסים? יגלגל אותם על הקליינטים.

"רק עכשיו העלו שוב את מחירי הדירות. שר האוצר, שבא מטעם המעמד הבינוני, ביחד עם שר השיכון, שהוא אח שלו, ראו שהחילונים הפראיירים קנו את הקרקעות בחריש - אז הם הוציאו נייר שמבטל את ההטבות שהובטחו. אם היו שם חרדים, הם הרי לא היו חוזרים בהם. אנחנו מדינה מטורפת".

הראל: "אם תכתוב בגוגל את השמות של שלושתנו ותחפש 10 שנים, 15 שנים או 20 שנה אחורה, אני מבטיח שתמצא את אותן אמירות. רק שאז לא היה אינטרנט ולא יכלו לכתוב לנו בבלוגים ובטוקבקים שאנחנו אינטרסנטים. מאיפה אורי דורי באורתם סהר יוריד את המשכורת של הסיני? אותו פועל שמקבל היום 20-25 אלף שקל בחודש ושלפני חמש שנים הרוויח 4,000 או 5,000 שקל בחודש? לפני 3 שנים שילמתי לאורי או לחברת ביצוע אחרת עבור דירה בפתח תקווה 3,100 שקל למטר, ועל אותה דירה היום, עם אותו סטנדרט, אני משלם לו 4,100 ו-4,200 שקל וזה רק במגמה של עלייה. לי אין מאיפה להוריד מחירים. להיפך, אני הורדתי את הרווחיות שלי".

- גם משרד האוצר, גם משרד השיכון וגם ראש הממשלה עצמו חרטו על דגל הבחירות ירידה דרמטית במחירי הדירות.

סורוקה: "אתה יודע מה עושה יהודי מיואש? צוחק. כולנו היינו בסרט הזה כבר כמה פעמים. באה הממשלה וצועקת 'אנחנו נוריד את מחירי הדירות, אל תקנו דירות'. אבל מה לעשות שהצעירים לא מכירים את הממשלה. אז הם מאמינים? הם חושבים שהמחירים באמת ירדו ולא קונים. ואז קורה האסון הכי גדול - המחירים אולי יורדים קצת כי באמת לא קונים דירות, ואז לא מתחילים לבנות, ואז פתאום הציבור מבין שהוא יושב שנתיים ומחכה, גר אצל ההורים או באיזה חור וכלום לא קרה, והם רצים לקנות דירות ואז המחירים קופצים. והם תמיד קופצים יותר גבוה מהמקום שבו הם היו ברגע העצירה. זה אסון. אסור לכבוש ביקושים ואסור להכניס מקלות זמניים".

הראל: "באזור המרכז - שאני מגדיר אותו מדרום לנתניה ועד רחובות - אני לא רואה איך מחירי הדירות יכולים לרדת. קודם כל, בגלל הביקושים".

דורי: "אפשר להוריד מחירים ואפשר לשפר את המצב. הבעיה היא שבמדינת ישראל אין שר שאחראי על התחום כולו. כל השרים יושבים בשולחן הממשלה, לכולם יש אצבע, אבל כל אחד מצביע על השכן שלו. הוא אשם בעליית המחירים.

"שר השיכון, אם הוא באמת שר השיכון, ואם הוא באמת צריך לטפל בעניין של הדיור, אז הוא צריך להיות אחראי על הכל. אם הבעיה של העובדים נמצאת אצל שר הפנים, שיילך לשר הפנים ויגמור איתו את העניין הזה. שלא יגיד שזה באחריות שר הפנים. אם יש בעיה של מימון, צריך שמישהו יילך לנגיד שידאג שיהיה מימון. אתה לא יכול לבנות שכונות חדשות אם אין דרכים, אבל זה שר התחבורה. אתה לא יכול לבנות שכונות אם אין מכוני טיהור שפכים, אבל זה שר המים והאנרגיה. צריך גורם אחד שיוכל לטפל בכל הנושאים".

- יש קבינט דיור שמכנס עכשיו את כולם סביב שולחן אחד.

דורי: "אין בעל בית. פעם, כשהיה צריך לבנות הרבה דירות, היה אחד שהייתה לו יד כזאת גדולה, שהיה דופק על השולחן ופתאום הכל הסתדר (אריאל שרון בימי העלייה הגדולה בראשית שנות ה-90 - א.ח וד.מ). הוא דפק על השולחן בשביל כולם. למנהל המחוז במשרד הפנים, לשר הפנים, לשר האוצר. הוא ידע שהוא זה שצריך לפתור את הבעיות, כי הוא בתורו היה אחראי. כשאף אחד לא אחראי לא קורה כלום".

"תוכנית לפיד? לא ישים ולא רציני"

הממשלה החדשה, באמצעות שר האוצר החדש, מסמנת כעת את הדרך לפתרון מצוקת הדיור בצורת בניית פרויקטים לשכירות בהיקף של 150 אלף דירות בשולי הערים הגדולות. צוות מיוחד לגיבוש תוכנית השכירות, אחד מעמודי התווך של לפיד במערכת החירות, כבר יצא לדרך אולם מכרזי הדיור שפורסמו בימי הממשלה הקודמת אינם מבשרים טובות לעתיד התחום כולו.

- מה עם התוכנית לבניית 150 אלף דירות להשכרה?

דורי: "זו לא תוכנית, זו הכרזה. תוכנית זה דבר רציני שיורד לפרטים. מה כן, מה לא, איפה, איך, למה וכמה. מדיניות והצהרת כוונות זה גם בסדר, אבל תוכנית זה לא".

סורוקה: "כל מה שמדברים זה עורבא פרח. יש מספרים, 150 אלף דירות, וגם אמרו שהם יהיו בשולי הערים, אבל מי יבנה את זה? המוסדיים? ברור לכולם שהמוסדיים בשביל להיכנס לפרויקט צריכים תשואות של 7% או אפילו 10%. תכפיל את המספרים ותראה איזה סבסוד המוסדיים האלה צריכים לקבל בשביל להיכנס לפרויקטים להשכרה. על 150 אלף דירות מדובר בעשרות מיליארדים של שקלים. זה לא ישים ולא רציני".