לייבא שר אוצר מברזיל

הדרך המקלה שבה בחרו בלמ"ס לחשב את תוספת הצמיחה כתוצאה מגילויי הגז, יצרה בחודשים האחרונים מסך המסתיר מאיתנו את המציאות.

הצמיחה בישראל במגמת ירידה מדאיגה. הזרמת כמות הגז המתוכננת לשנת 2013 אומנם מוסיפה כאחוז לצמיחה אולם בנטרול הגז צנחה צמיחת המשק ל-2.5% והיא מתקרבת כבר לשיעור 2%, זאת בשל שני גורמים - הצריכה המקומית ושער הדולר.

מדד אמון הצרכנים של "גלובס" ירד בחודש מאי ובכך שיקף את חשש הצרכנים מצעדי הריסון האחרונים שאותם אישרה הממשלה. קשה לאמוד את ההשפעה האמיתית על הצריכה, אולם הניסיון מלמד כי בדרך כלל גורמים צעדים כאלו לצמצום הוצאות ולירידה בצריכה ומובילים לירידה בצמיחה.

ההתאוששות הקלה בכלכלת ארה"ב אמורה להעניק זריקת עידוד לייצוא שקפא. אולם אין כל משמעות לעלייה בהיקפי הייצוא בשעה שהשקל ממשיך להתחזק. על פי מחלקת המחקר של בנק ישראל התחזקות בשיעור 10% בשער השקל מפחיתה כ-1% בצמיחה. בנק ישראל שמודע לכך, נקט במהלכים אגרסיביים. הוא הפחית את הריבית בשני מהלכים עוקבים, חזר להתערב בשוק והכריז על תכנית רכישות חדשה המעקרת למעשה את השפעת השימוש בגז מקומי על שוק המט"ח.

פרסום יתרות מטבע חוץ של בנק ישראל בשבוע שעבר מלמד משהו על נחישות הבנק ומדגיש נקודה חשובה שלה לא ניתן מספיק ביטוי. הבנק רכש בחודש מאי 950 מיליון דולר תוך שהוא דואג לפרט כי רק 230 מיליון נרכשו במסגרת תכנית הרכישות. היתרה נרכשה במסגרת מה שמכנה הבנק "התערבויות לא מתוכננות עקב זיהוי כשלי שוק", שזה בעברית פשוטה - פעילות ספקולטיבית שאינה לרוחו. כלומר, מעבר ל-18 מיליארד דולר שאותם מתכנן הבנק לרכוש בתשע השנים הקרובות, הוא ימשיך להתערב בסכומים מהותיים על מנת להתמודד עם האפקטים השליליים של מלחמת המטבעות על כלכלת ישראל.

השבוע האחרון הוכיח שבנק ישראל לבדו ובאופן שבו הוא פועל בשוק כרגע לא יוכל לנצח. תוך ימים ספורים התחזק השקל בשלושה אחוזים לעומת הדולר. אמנם חלק מההתחזקות נבע מהיחלשות הדולר בעולם ביום חמישי אולם כשהדולר שב והתחזק ביום שישי מול מטבעות רבים בעולם,פסחה התחזקות זו באופן לא מפתיע על השקל.

יתרה מכך, בנק ישראל רכש עשרות מיליוני דולרים ביום שישי, אולם במשך זמן המסחר בניו יורק החזירו הספקולנטים את השקל לרמות השיא בהשקעה אפסית וכמעט ללא מחזור. בנקודה זו אני שב וטוען כי גם בבנק ישראל צריכים לשנות גישה ולפעול באותה טכניקה שתמנע בזבוז תחמושת יקרה.

בברזיל כבר הבינו

אבל איפה האוצר? בבדיחות הדעת אני שואל את עצמי אם פישר לא המליץ לנתניהו לייבא את שר האוצר של ברזיל גואידו מונטגה. איזה כיף לתעשיינים הברזילאים שיש להם שר אוצר שהבין מהן ההשלכות החמורות שגורמת מלחמת המטבעות לכלכלת ארצם. לאחר שבוטלו כל הפטורים ממס לזרים על השקעות פיננסיות, הוטל שם מס על תנועות הון שהכניס לקופת המדינה ממון רב, אולם חשוב מכך ,תרם לפיחות הריאל שעוצמתו איימה למוטט את הכלכלה המקומית, בכ-35%.

בשנה האחרונה נע הריאל סביב רצועה צרה יחסית ובחודשיים האחרונים שב להתחזק והגיע לשיא של ארבע שנים. זה גרם למונטגה לבטל בסוף השבוע את המס שעשה את כל העבודה.

אגב בחודשים האחרונים התחזק הדולר מול מטבעות רבים בשווקים המתעוררים- הפזו המקסיקני,הפזו הצ'יליאני, הראנד הדרום אפריקאי ועוד רבים אחרים ומי נעדר מהמסיבה ? כמובן השקל. מפלטו של כל העולם. מתי כבר יבינו באוצר שצריך לשתף פעולה עם בנק ישראל ולהתחיל בפעולה אגרסיבית למול הפעילים המאיימים על התאוששות הכלכלה והמשך הצמיחה ? לאלוהים הפתרונים