כתיבת דוחות מיותרים או ארוכים מדי, יצירת חומרים לא איכותיים וניהול לא יעיל של המשאבים - זו רק חלק מהביקורת שעולה מדוח שהזמין נגיד בנק ישראל היוצא, פרופ' סטנלי פישר, בנוגע לתפקודה של חטיבת המחקר של בנק ישראל.
ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד והמועמדת המובילה להחליף את פישר בתפקיד, כיהנה כראש חטיבת המחקר מ-2011 ועד סוף 2011. הדוח הנוכחי הוא היחיד שבוחן את פעילותה של החטיבה, זאת לעומת חטיבות כדוגמת הפיקוח על הבנקים או חטיבת השווקים, שזוכות לביקורות תכופות ומכמה גופים. הקמת ועדת הביקורת הוכרזה בתחילת 2012, והדוח מתייחס למצב החטיבה לאחר שפלוג כאמור, ניהלה אותה במשך עשור.
הדוח הוזמן על ידי פישר עצמו וכלל הכותבים נבחרו על ידו, ולכן הביקורת על המחלקה מפתיעה. למרות זאת, הדוח לא חוסך כאמור, בביקורת. כך למשל, נראה כי חלק מהחוקרים בחטיבה "אינם מסוגלים ליצור מחקר מקורי מהותי" וכי "היקף הזמן והאנרגיות שמושקעים לתכנון ארוך טווח של פעילות החטיבה איננו מספק".
עוד עולה כי "חלק מהדוחות מיותרים וכדאי להשמיט אותם", או לחילופין הם "חייבים לעבור קיצור משמעותי". בין הדוחות שזכו לביקורת נמצא גם דוח ההתפתחויות הכלכליות, אחד מהפרסומים החשובים של החטיבה ושהומלץ כעת להפסיק את פרסומו כליל. על דוח האינפלציה נכתב כי הוא "חייב לעבור שיפור מהותי" ו"להתרכז יותר בניתוח פני עתיד". על דוח בנק ישראל השנתי נכתב כי הוא מבזבז כפול משאבים מהנדרש וכי יש לצמצם אותם לפחות בחצי.
אך אולי הממצא החמור ביותר הוא הביקורת על דוח הערכת המצב החודשית לקראת התכנון המוניטארי, הדוח הפנימי החשוב ביותר שמפיקה החטיבה ומהווה בסיס אמפירי לקבלת החלטות מוניטאריות, לרבות שינוי בריבית או רכישות מט"ח. "למעשה", נכתב בדוח הביקורת, "החלק האפקטיבי מתחיל החל מעמוד 62! ולכן יש לצמצמו מ-80 עמודים ל-20 עמודים".
הדוח, נציין, פורסם לפני פחות משנה, אך באופן נדיר מעולם לא תורגם לעברית ו"נקבר" באתר האינטרנט של הבנק. הדוח גם לווה בהודעה לעיתונות שכלל לא התייחסה לממצאי הביקורת, אלא עסקה אך ורק בפרטים טכניים: פרק אחד יועד כולו לתיאור קורות החיים של מבצעי הבדיקה, ופרק אחר למטלות שהטיל עליהם פישר.
מאז הודיע פישר על פרישתו, הוא מנסה לקדם את מינויה של פלוג לתפקיד. האחרונה נחשבת למועמדת מובילה, למרות שלפי הערכות ראש הממשלה אינו נוטה לבחור בה.
מבנק ישראל נמסר כי "כמקובל בבנקים מרכזיים בעולם, בנק ישראל הזמין ועדה מקצועית בין לאומית, שמרבית חבריה השתתפו כבר בועדות דומות בבנקים אחרים, כדי להעריך את עבודת חטיבת המחקר. הדוח המדובר פורסם על ידי בנק ישראל לפני כמה חודשים, כלשונו, בדיוק כפי שהוגש לבנק על ידי ועדת המומחים. העיתוי בו נכתבה הכתבה תמוה ביותר. חשוב לציין שלצד ביקורת מקצועית, בונה ועניינית, הדוח מכיל גם שבחים רבים על חטיבת המחקר (מתוך דברי הסיכום של הדוח: "לבנק ישראל יש את כל הסיבות להיות גאה בחטיבת המחקר, מנהליה ועובדיה", "אנו מתרשמים מאוד מהתפקיד המיוחד שבנק ישראל ממלא בחברה הישראלית"), התנהלותה והתוצרים שלה. עם זאת, הכתבה מציגה רק את הביקורות באופן בררני, מעוות ומסלף, תוך התעלמות מהעובדה שהנגיד והנהלת הבנק ראו לנכון להיוועץ בוועדת מומחים מהשורה הראשונה בעולם, על מנת לבחון כיצד ניתן לשפר את אופן העבודה של חטיבת המחקר של בנק ישראל, לתועלת הבנק והמשק הישראלי כולו. לוועדה היו המלצות רבות, שחלק גדול מהן כבר יושם או נמצא בתהליך יישום בבנק ישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.