הבור שבו נפל נוחי דנקנר

המלכוד של בעלי דין שיש להם יכולת לשכור את הייצוג המשפטי האופטימלי והיקר ביותר, נעוץ בנטייתם של פרקליטי הצמרת לטעון כל טענה משפטית אפשרית. הסכנה בהעלאת טענות כאלה, מן הגורן ומן היקב, טמונה בכך שלפחות חלק מהן לא יתקבלו, ומה שהיה מעורפל עד עתה ייקבע כעת מפורשות - ולא לטובתך.

גם לבור הזה הצליח נוחי דנקנר ליפול: עד עתה לא ניתנה תשובה ברורה לשאלה האם נושיה של חברה שאינה כשירת פירעון רשאים לכפות עליה הליך של הסדר חוב באמצעות סעיף 350 לחוק החברות. הכרעתו של השופט איתן אורנשטיין היום (א'), לפיה לנושים יש כוח כזה בנסיבות מסוימות, היא דרמטית ועשויה להשפיע על מארג הכוחות בין בעלי שליטה לנושים המוסדיים מכאן והלאה.

מבלי להכניס את אי.די.בי פתוח לקטגוריה משפטית מובהקת - חדלת פירעון או כשירת פירעון - מגדיר אורנשטיין תחום שיפוט חדש, של חברה המצויה ב"אזור דמדומים של חדלות פירעון", שגם בו נתונות לבית המשפט סמכויות להתערב בניהולה העסקי, לטובת הנושים.

טכנית, בית המשפט מעניק לדנקנר ולאי.די.בי פתוח עוד זמן - קצר בהרבה מזה שהתבקש על-ידם - למציאת נוסחה עסקית שתאפשר הותרת השליטה בידיו. מעשית, הסיטואציה המשפטית בהליך זה היא בעלת מאפיינים מובהקים של הקפאת הליכים.

המגבלות המשפטיות על התנהלות פתוח כעת הן כפויות, בניגוד מוחלט לעמדת החברה שלפיה כל עוד היא סולבנטית אין לאפשר התערבות בניהולה - לא על-ידי מחזיקי האג"ח, לא על-ידי הנאמן ולא על-ידי בית המשפט.

הליך משפטי חדשני

בקשה בהתאם לחוק החברות, להסדר הבראה כפוי על חברה, שיינתן על-ידי בית המשפט ללא הסכמת בעלי השליטה, עשויה להתקבל במקרים מסוימים. למשל, כשייקבע כי החברה היא חדלת פירעון.

אורנשטיין מסכים לטענת אי.די.בי פתוח, שאם שוררת הסכמה שהחברה עומדת בהתחייבויותיה הכספיות, אין מקום להסדר הבראה כפוי, או לכפייה אחרת - למשל חיוב החברה למכור מניות.

אורנשטיין הבטיח לשוב ולדון בסוגיה זו רק בפסק הדין הסופי בהליך, אך לא כטענת סף לסילוק הבקשות, טענה שאותה עצמה הוא סילק מעל הדרך כעת.

עוד קיר שבו נתקלו אנשי אי.די.בי פתוח, בניסיונם לקבל הכרעות שיפוטיות לטובתם בכל שאלה אפשרית, נוגע לשאלה האם בית משפט רשאי לברר את היותה של חברה כשירת פירעון שלא במסגרת הליך פירוק.

אכן, פירוקה של חברה על יסוד היותה חדלת פירעון אפשרי רק במסגרת הליך פירוק, אך נקבע כי אין מניעה לדון בשאלת "יכולותיה הפיננסיות" של חברה גם במסגרת סעיף 350 לחוק החברות, והליך הפירוק אינו המנגנון הבלעדי לבחינת חדלות הפירעון.

בהמשך ההליך המשפטי החדשני שלפנינו, צפויה עוד שורה של קביעות משפטיות עקרוניות. למשל, בשאלת האינטרס המשפטי של נושי כל קומה בפירמידת השליטה, במצבן הפיננסי של החברות שמעל ומתחת לקומה שלה הם קשורים. או, למשל, בשאלת ניגודי העניינים של נושים שהם בעלי חוב מצד כמה חברות בקונצרן, בקומות שונות.

ואם פרקליטי אי.די.בי אחזקות ופיתוח יהמרו על יכולתם לדלג מעל בורות נוספים בדרכם, אולי עוד נזכה קביעות נוספות גם בחזיתות משפטיות אחרות.