"מפיק בלי זכויות על התכנים שלו - אין לו זכות קיום"

"התוכן הישראלי הוא התעשייה הגדולה הבאה", מכריז יואב פרץ. הקביעה הנחושה הזו הייתה נשמעת דרמטית הרבה יותר לולא יצאה מחדרו הקטן, המשקיף אל חצר אחת מתוכניות הבוקר, שם מתארחות באותו בוקר שתי עזים. אך אולי דווקא היעדר הפאר המופגן של חברת "אולפני הרצליה", שלפעמים מזכיר קצת בסיס צבאי בצריפין, היא הסיבה ליציבותה וייתכן שאף המפתח לזליגתה ההדרגתית אל מעבר לגבולות המדינה.

פרץ, 44, איש כספים בהכשרתו, מונה בקיץ האחרון למנכ"ל קבוצת תיא. ב-8 השנים האחרונות הוא משמש כמנכ"ל משותף של אולפני הרצליה, יחד עם אפרת דרור, שאותה הוא מכנה אחת מנשות התוכן הטובה בישראל. הוא אחראי לצד הפיננסי-מבני, ודרור אחראית לתחום שהוא מודה שאינו מבין בו.

ובכל זאת, לדבריו, "לתוכן הישראלי יהיה פוטנציאל עצום בחו"ל כי זה יושב נהדר על הדנ"א הישראלי של יזמות של אנשים צעירים ורעבים, רעיונות טובים ויכולת חשיבה יצירתית".

מצד שני, לא חושבים לטווח ארוך - רוצים אקזיט מהיר ורווחי. אתם, לעומת זאת, חברה בעלת מסורת שונה מהסטארט-אפים.

"ישראלים הרבה יותר טובים ביזמות מאשר בניהול. לא סתם החברות הישראליות, גם הגדולות ביותר במשק, מנוהלות על-ידי זרים. כשאתה יושב עם מנהלים זרים, אז התוכנית האסטרטגית שלהם היא ל-20 שנה. האופי הישראלי הוא אחר, כי אנחנו עדיין מדינה צעירה, עדיין כלכלה צומחת, ואנשים שעוד סוחבים את הגלות על גבם. בסוף זה יתאזן. 'אולפני הרצליה' היא עסק שונה. זה לא הולך ברגל".

לא פוחדים להיכשל

בעוד שוק הטלוויזיה הישראלי כולו מקונן על גורלו המר, שומרת "אולפני הרצליה" על יציבות ועל שורת הרווח. את שנת 2012 סיכמה החברה, אשר במחצית ממניותיה מחזיקה תיא השקעות, עם יציבות בשורת ההכנסות, שעמדו על 3.4 מיליון שקל. זאת, על אף שהרווח הנקי שלה התכווץ בחצי - ל-1.1 מיליון שקל.

"היתרון הגדול של אולפני הרצליה לאורך ההיסטוריה של החברה הוא בגמישות וביכולת ההתאמה לשוק וקריאתו. זה ארגון שיצא מתחום הקולנוע כשקרס ועבר לטלוויזיה. ב-12 השנים האחרונות, בהן אני פה, ראינו את המשברים מגיעים ונערכנו אליהם".

למשבר העולמי הגדול של סוף 2008, מספר פרץ, הגיעה החברה אחרי גיוס כסף בבנקים אשר ערכה שנה קודם לכן. "הייתה לנו קופת מזומנים שאפשרה לצלוח את המשבר. אנחנו בנויים כך שהמבנה הקבוע הוא יחסית מצומצם, ואז אנחנו יכולים להגיב מהר יותר לשינויים. כמובן שבתקופות אכזריות גם אנחנו חוטפים, כמו כולם. היו שנים שהפעילות ירדה משמעותית, אבל גם באותה שנה לא גמרנו בהפסד, או לפחות גמרנו בהפסד מאוד נמוך שולי".

תוצאות 2012 של תיא השקעות, חברה בורסאית, מוכיחות זאת. החברה דיווחה על האטה משמעותית בפעילות הפקות תוכן, וההכנסות מסעיף זה צנחו אשתקד ב-45% ל-33 מיליון שקל. ההכנסות משידורי אולפן ושידור ירדו ב-6% - ל-23 מיליון שקל, ושיעור הרווחיות הגולמית מפעילות זו נשחק אף הוא. זאת, על אף שהרבעון הרביעי של 2012 היה החזק ביותר שלה בשנה שעברה, עם הכנסות של כ-24 מיליון שקל ורווח נקי של 2.8 מיליון שקל.

- איך עושים את זה?

"גם בתקופות הטובות של תעשיית הטלוויזיה, היינו ארגון שניהל תזרים על האגורה. אני זוכר שבתקופת הזוהר של הטלוויזיה שאלתי מנהלי כספים בתחום, 'תגידו, אתם לא מנהלים את עצמכם?' אמרו לי, 'מה פתאום, חיים טוב פה'. אני כל חיי נע בין ניהול שוטף, שם אני מאוד מהודק ומחושב, והשני הוא בהשקעה אין-סופית במחקר ופיתוח. בטלוויזיה קוראים לזה פיתוח, אני קורא לזה R&D. כי זה לא רק פיתוח תוכניות, זה גם פיתוח טכנולוגי, פיתוח רעיונות, הסתכלות החוצה".

- ההסתכלות החוצה היא מתוך הבנה שמהתעשייה הישראלית לא יצמח הרבה?

"אני לא חושב. זה נובע משני דברים: האחד, תיא קנתה את חברת אווסקו, חברה אחזקות גדולה (שאחראית, בין היתר, להקמת מסכי ענק באירועים כמו האולימפיאדה - ל"א), שנפגעה מאוד במשבר הכלכלי הגדול. לא רק שההשקעה שם הצליחה, גם הייתה תביעה שהתנהלה מול דיסני, וזכו שם במשפט שיכניס הרבה כסף לקופה (תיא תקשורת תקבל כ-18 מיליון דולר - ל"א). תיא גם מחזיקה היום באולפנים העצמאיים הכי גדולים בלונדון. כלומר, נפתחו קשרים בתעשייה האנגלית, שנמצאת בתקופה מצוינת, כי מחזקים שם את המפיקים. אתה גם רואה שקרה פה משהו בישראל בשנים האחרונות. קונסטנטין פתחה פה סניף, מאוד מצליח, ומפיקה את 'דה וויס' של רשת בהצלחה רבה, פרוזיבן נכנסו לשותפות ביולי-אוגוסט, אנדמול נכנסו שותפים בקופרמן. אני יכול להגיד לך שבכל חודש אני נפגש עם בערך שלושה-ארבעה גורמים בינלאומיים גדולים. רק בשבוע הבא צוות שלנו נוסע ללונדון למפגש עם 15 חברות גדולות כדי לעשות להם פרזנטציה של תכנים שאנחנו מפתחים".

- בשאיפה למצוא שותף לאולפנים?

"השאיפה שלי היא בעצם לעשות מכירה מוקדמת לתכנים שלנו, כמו שעשינו ב'כלוב הזהב' עם סוני. המטרה היא להכניס שותף בינלאומי גדול, עוד לפני שאני מפיק. יש לנו כבר עסקה ואני מקווה שנחתום עם אחד הגופים הגדולים על עוד פיתוח גדול שלנו, ואנחנו במו"מ עם שני גופים גדולים אחרים".

- ויש בזה כסף - למשל במהלך כמו "כלוב הזהב", השעשועון שצמח פה ושודר ברשת?

"זו לא תעשיית האקזיטים, זה לא היי-טק. זה לא שאם עשית הפקה טובה עכשיו, מחר ייפלו עליך מיליונים. אבל אם עשית פורמט טוב, אתה יכול להרוויח ממנו בצורה נאה לאורך זמן. אין זבנג וגמרנו. אנחנו מדברים על מודל של הון סיכון ומשקיעים בהמון פורמטים, גם אצלנו וגם בשותפויות אחרות. מתוקף זה שאנחנו מייצגים פורטפוליו של השקעות בהרבה פורמטים ואתה מניח שמתוכם שניים-שלושה ייכשלו, ארבעה יכסו את ההשקעה ואחד יהיה מאוד-מאוד מצליח. ככה בסוף יוצא לך ערך מהחבילה הזאת. אנחנו לא פוחדים לנסות ולא פוחדים להיכשל".

*** הראיון המלא פורסם במגזין "פירמה"