קנה טלוויזיה לאמא - וספג עיקול בבנק וקנס מרשות השידור

רשות השידור, שיאנית התלונות המוצדקות של נציבות תלונות הציבור לשנת 2012, ממשיכה לגרור תלונות רבות מצד אזרחים. לידי מערכת "גלובס" מגיעות לעתים קרובות תלונות על רשות השידור, וכעת אנו מביאים את סיפורו של אמציה שינפלד, שמעולם לא קנה לעצמו טלוויזיה - אך בכל זאת מצא עצמו מתמודד מול אגף הגבייה של רשות השידור, מול משרד עורכי הדין פרנקל-קורן ואפילו עם חשבון בנק מעוקל.

והנה סיפורו של אמציה:

"איני מחזיק ברשותי מקלט טלוויזיה ועד היום, אף כי אני מתקרב אט-אט לעבר שנתי ה-40, לא עשיתי כן. לכן חשבתי שאני מדמיין כשהתבשרתי בשיחת טלפון מסניף הבנק שלי כי הוטל על חשבוני עיקול בשל חוב של כ-5,000 שקל על-ידי רשות השידור. 'לא יכול להיות', חשבתי. 'מה לי ולרשות השידור?'.

"מובן כי לפקידת הבנק לא היו תשובות, וזמנה קצר. את חברי לחדר בעבודה שאלתי האם מעניקה רשות השידור שירותים נוספים, לבד מאותם שידורי טלוויזיה מהוללים, והלה פטר אותי בנפנוף יד שהמחיש לי עד כמה אווילית שאלתי.

"צו עיקול או מכתב אזהרה כלשהי לא היה בידי, ככל הנראה מכיוון שכחצי שנה קודם לכן עברתי דירה וטרם שיניתי את כתובת מגוריי הקודמת. אז אם במקרה נשלחה הודעת עיקול, הרי מן הסתם היא נשלחה לכתובת הרשומה שלי, כלומר הישנה.

"באמצעות חיפוש קצר בגוגל נחשפתי לסיפורי הרפתקאות רבים וצבעוניים על מעללי רשות השידור וזרועותיה הביצועיות, וגיליתי כי משרד עורכי הדין פרנקל-קורן הוא שמטפל בהליכי הגבייה בחלק מהמקרים.

"ניסיתי את מזלי, ואכן פקיד מנומס אישר בפניי כי העיקול הוטל באמצעותם. ביקשתי לברר את היקף 'החוב', ונאמר לי כי מתוכו 1,544 שקל הינם שכר-טרחת עורכי דין, ואילו 4,403 הינם עבור החוב הקיים מאז 2006 ועד למחצית שנת 2012. מדוע דווקא מאז 2006, שאלתי? מכיוון שיש התיישנות על למעלה מ-7 שנים, כך נעניתי.

"הפקיד היעיל והזריז אף הבהיר כי הוא יכול לבדוק לי האם יש באפשרותם להסדיר גם יתרת החוב הנוספת, ואכן תוך מספר רגעים חזר אליי והבהיר בסיפוק כי יש באפשרות משרדו גם לעשות כן.

"לקחתי שאיפה ארוכה ושאלתי כיצד עומד לי חוב לרשות השידור. להפתעתי הרבה, השיב הפקיד כי לפי 'הודעת סוחרים' נרשם לפניהם שרכשתי בעבר טלוויזיה. לקח לי מספר רגעים להיזכר במה מדובר: מתישהו, לפני מספר שנים, משהו באזור סוף 2008 או 2009, עת התמלאה הארץ סביבי במסכי ענק, החלטתי בפרץ נדיבות להפתיע את הוריי עם מסך טלוויזיה גדול. נזכרתי בחז"ל, הרהרתי בבודהיזם, קארמה, כאוס, משק כנפי הפרפר ובטח בעוד משהו: על כל דבר שהינך עושה בעולם הזה, אתה נדרש ליתן דין וחשבון.

"לפי החוק, החזיר אותי הפקיד המסור למציאות, היה עליי להודיע תוך כך וכך שבועות על רכישת המכשיר. הבהרתי כי המכשיר לא היה בשימושי אלא נקנה כמתנה. והנה, הופתעתי פעם נוספת לגלות עד כמה יעילה מערכת הגבייה של רשות השידור: בלחיצת כפתור ידע הפקיד להקריא, לי ולו, לאן בדיוק נשלח מקלט הטלוויזיה הישר מהחנות בו נרכש: לשרה שינפלד (היא אמי האהובה), בכתובת רחוב תורה ועבודה, פתח-תקווה" (כתובת מגורי הוריי).

"'נו', שאלתי, 'אז מדוע הפכתי להיות חייב?', אך בטרם הספקתי, מיהר הפקיד למוד הניסיון והתחבולות ואמר לי: 'ואינך גר עם שרה שינפלד?'. הסברתי שלא, שאני נושק ל-40 וכבר שנים רבות לא גר עם הוריי.

"הלה, מצדו, סירב לגלות סימני כפירה והבהיר כי יש באפשרותו לבדוק את כתובת מגוריי באותה העת, והתבקשתי להמתין. לאחר כך וכך רגעים שב הפקיד והצהיר בפניי חגיגית כי מבדיקה שנערכה על-ידיהם, אכן עולה כי כתובת המגורים שלי באותה העת לא הייתה יחד עם הוריי. לכן הם מעבירים את העניין להמשך בדיקה.

"יום חולף, טלפונים מסניף הבנק שלי מגיעים, הודעת טקסט מדווחת על חסימת כרטיס האשראי שלי, והעיקול, למרות 3 מכתבים ששלחתי לעורכי הדין האמורים, וכן ישירות לאגף הגבייה של רשות השידור - שריר וקיים.

"אני יודע מה תהיה התגובה של רשות השידור: ידברו בה על הפרת חובתי לדווח על רכישת מקלט הטלוויזיה, אולי גם על הפרת חובתי לדווח על מקום מגוריי בחודשים האחרונים. בטח יציינו שם כי הם פועלים בהתאם להוראות חוק. אני גם מוכן לנחש שיגידו שם משהו על תפקידם להבטיח לאזרחי ישראל, באשר הם, שידור ציבורי, ושהם מתחייבים להמשיך לעשות כך.

"אני גם משוכנע כי העניין ייפתר בסופו של דבר. אני אמשיך בחיי, למרות ההפרעה והטרדה. גם עניין כרטיס האשראי ייפתר, גם חשבון הבנק, בטח גם אשכח את העניין בקרוב. מקסימום אצטרך לבזבז עוד כמה שעות עבודה בנסיעה לסניף הבנק להסדרת העניינים, אולי גם להוציא מספר מכתבים לרשויות אחרות, שתשלומים אליהם נדחו או בוטלו בשל חסימת הכרטיס.

"כמה זה כבר יעלה לי? פה איזה קנס, פה כמה שקלים. שטויות, מה זה הזמן והטרחה שלי, לעומת החוב שהיה יכול להיות לי כלפי רשות השידור המהוללת. מי שכופר בכך - שיקום".

רשות השידור: "היה צריך לדווח שקנה טלוויזיה לאמא"

מרשות השידור נמסר בתגובה: "בשנת 2004 רכש מר שינפלד מקלט טלוויזיה, ובעקבות דיווח הסוחרים שהגיע לאגף הגבייה הועלו לו חיובים ממועד הרכישה. כמו כן, מכיוון שלא שינה את כתובתו כקבוע בחוק, הגיעו הפניות מרשות השידור לכתובת בה הוא מופיע במשרד הפנים.

"רק לאחר שמשרד עורך הדין הפועל מטעמנו החל בהליכים משפטיים נגדו, והתברר לו כי הוא חויב בתשלום האגרה, הוסבר על-ידו כי המקלט נקנה עבור אימו, וכי הוא מתגורר בכתובת שונה מזו המופיעה במשרד הפנים.

"טענותיו התקבלו, ובהתאם לכך הועברה בקשה דחופה לביטול תיק ההוצאה לפועל שנפתח על שמו, עודכנה כתובתו הנוכחית, ונרשם כי הוא אינו מחזיק במקלט טלוויזיה. אנו בטוחים כי אם מר שינפלד היה מעדכן את אגף הגבייה על כך שרכישת המקלט נעשתה עבור אימו, השתלשלות אירועים זו הייתה נמנעת".